חדשות הארץמבזקים

האפוטרופוס הכללי: לקדם אסדרה להשבת יצירות אמנות שנבזזו בתקופת השלטון הנאצי

מ"מ יו"ר הוועדה, ח״כ משה סעדה (הליכוד) פתח את הדיון שנערך היום (שלישי) במסגרת ציון יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה ויום המאבק באנטישמיות בכנסת וציין את "הסמליות שבקיום הדיון בעת זו, במדינת ישראל, בירושלים בירת העם היהודי, ובתוכה בכנסת ישראל המסמלת את התקומה".

האפוטרופוס הכללי עו"ד בן ציון פיגלסון שיתף תחילה בסיפור השבת נכס לנכד שהוברח מהגטו בוורשה כשסבתו נרצחה, לאחר שהנכס נמכר בהתאם לחוק הנכסים של נספי שואה כשלא נמצא יורש משך שנים רבות. "הוא הודה מאוד על מאמצינו וזה היה מאוד מרגש, תחושה של צדק היסטורי של השבת הנכסים לבעליהם. אין זכות גדולה מזו".
לאחר מכן סקר את העשייה במשרדו: "בחמש השנים האחרונות שאנחנו מטפלים בנושא השבת הרכוש ליורשי נספי השואה פעלנו להשיב כ-64 מיליון ₪ ליורשים וכ-50 נכסי מקרקעין לכ-630 יורשים. כן הועברו כ4.3 מליון ש"ח למשרד לשוויון חברתי לטובת הנצחת השואה."

עוד אמר: "בנוסף להיות השואה רצח העם הנתעב בהיסטוריה, הנאצים ביצעו גם את שוד האומנות בהיקף הרחב ביותר בתולדות האנושות. לפני כשנתיים יזם האפוטרופוס הכללי הקמת צוות בין-משרדי של משרד המשפטים, משרד התרבות, המשרד לשוויון חברתי ומשרד מורשת. הצוות פועל לגיבוש המלצות לאסדרת השבת נכסי אומנות שנבזזו. כולי תקווה כי העבודה המקצועית של הצוות תבשיל בהקדם וההמלצות יקודמו ויושלמו. מטרת הצוות לעשות צדק היסטורי, למלא את החובה המוסרית שלנו, לפעול לאיתור היורשים ולהשיב את היצירות לבעלי הזכויות. מדובר בחובה לאומית, מוסרית וערכית ומן הראוי שמדינת ישראל תמלא אותה. על הצוות להשלים אפוא את המלאכה ולקדמה מול הגורמים הרלוונטיים. כפי שאנחנו מצפים שמדינות יפעלו לטיפול בנכסי אמנות שבשטחם, על מדינת ישראל לקדם אסדרה שתביא להשבה על פי סטנדרטים מקצועיים, מקובלים ואחידים כך שמדינת ישראל תוביל ותהיה חוד החנית בנושא".

ד"ר אגנס פרסטגי מומחית בין-לאומית להשבת אמנות יהודית: "לאחר שנת 45 נאספו פריטים רבים בנקודות מרכזיות ומומחים ניסו להבין מה הייתה מדינת המקור שלהם לפני המלחמה. הזכויות של פליטים יהודיים בקשר לאותם נכסים קיבלו הוקרה בכל העולם. חלק מהספרים והנכסים התפזרו ברחבי העולם 40% נשלחו לארה"ב וישראל והשאר לקהילות יהודיות שונות וארגונים בעולם. בלתי אפשרי לנקוט במספר מדויק של האובייקטים שנבזזו ונגנבו או כמה הוחזרו לבעליהם אחרי השואה. בשנות ה90 וה-2000 החלו לקום ועדות והשאלה המשפטית החלה לעלות לסדר היום הציבורי, מתוך הבנה שלא מספיק לעסוק בהשבה ע"י ארגונים ציבוריים אלא יש למצוא מימון לכך וסוגית המימון הפכה לעקב אכילס כי לבעלים החדשים ולאלו שמגישים תביעות אין מספיק משאבים לצרכי מחקר שעלותו גבוהה".

היא הציעה "להתייחס לנושא בשתי זוויות- מה לעשות עם נכסי אמנות כשהבעלות רשומה על ארגון מסוים או אוסף והשנייה- מה לעשות כדי להבטיח שהארגונים או האוספים יוכלו להמשיך לקנות או לקבל אוספים הקשורים ליהדות. יש להבטיח את המימון גם למקורות הפרטיים וגם לציבוריים בהקשר זה".

בתשובה לשאלת מ"מ היו"ר ח"כ משה סעדה: מה החלק של העם היהודי בהשבת הנכסים והאם נעשה מספיק בנושא, השיבה כי "בישראל אין תכניות לממן את המחקרים בתחום ואי אפשר שרק הארגונים יעסקו בזה. אתם מטפלים בארכיונים, אבל קשה לעסוק במחקר בארכיונים מתפרקים. צריך לדאוג לתחזוקה מסודרת. לפני שנים הצעתי לממשלת ישראל ולממשלת גרמניה לשתף פעולה בהחלפת מידע ושום דבר לא קרה. יש למנות מישהו שזו אחריותו ושיהיה ממומן. אחת הבעיות המרכזיות היא שהארגונים והוועדות השונות אין להם את המנדט של החוק הישראלי לעשות מה שהן רוצות. חלק מהמוזיאונים אינם תחת הבעלות של ישראל. לגבי האמנות, אלא אם תרצו לשלם פיצוי מלא, לא ברור איך תוכלו להתקדם".

עו"ד הילה טנא גלעד, ראש הצוות הבין משרדי להשבת נכסי תרבות: "הכי חשוב לעשות צדק היסטורי. ראינו לנגד עינינו את חקר המוצאות- הבנת גלגול היצירה ולאחר מכן הליך השבה. ישנם שני מאסדרים: אחד להליך המוצאות והשני להשבה. הגורם המאסדר למוצאות הוא משרד התרבות. הוא לא הגורם שיבצע את ההליך עצמו אלא כהמלצות הצוות. הגורמים המבצעים הם מטעם המוזיאון, בהנחה שזו מומחיותם. מי שיפקח על חקר המוצאות הוא משרד התרבות. לגבי השלב השני של ההשבה, הגורם שיאסדר את ההליך הוא האפוטרופוס הכללי. בשלב האחרון יתבצע איתור יורשים. אין למוזיאונים יכולת לשאת את כל הליך המוצאות על כתפיהם ולכן הרעיון הוא שיינתנו תמיכות ייעודיות למוזיאונים עבור מטרת חקר המוצאות. נושא השקיפות הוא מאוד מהותי. יש ליידע את הציבור מה נעשה, להעלות את היצירות לאתר פומבי ולא מאחורי הקלעים ושיהיה אתר ייעודי לנושא שכבר הקמנו כולל תרגום לאנגלית. הנושא הנוסף הוא הנצחה בחינוך- חקר המוצאות הוא חלק מראיה כוללת של חקר והנצחת השואה. יש לוודא שמוזיאונים לא יוכלו להעביר יצירות מיד ליד עד שלא יושלם חקר המוצאות לגבי יצירות שהחל חקר בעניינן".

דיון - כנסת - ועדה
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ח"כלית קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, שקידמה את החוק שמכוחו הוקמה החברה להשבת נכסי נספי השואה: "אנחנו יודעים שיש לפחות 100,000 יצירות אם לא יותר במרתפים באירופה שאנחנו מנסים לבדוק״. היא סיפרה על יצירה במוזיאון ישראל שנמצאו לה יורשים לאחר הרבה שנים ואמרה: "עדיף שיצירות כאלו יישארו בארץ מאשר להתחיל למכור את זה דרך גלריות פרטיות, ובמידה ולא יימצאו יורשים ליצירות להשאיר אותן בארץ עם ליווי חינוכי. ״נעשו תהליכים בהולנד ובצרפת למציאת יורשים. בהולנד הגענו להסדר מצוין. מכיוון שחלק מהעבודות הגזולות יוחזרו לידי הקהילה היהודית בעוד 14 שנה יש לוודא שגם ישראל תוכל לזכות בהן בהסדר עם הקהילה״.

דיון - כנסת - ועדה
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ניצול השואה אברהם רות, שהיה בין יוזמי החברה להשבה והיו״ר הראשון שלה: "בגרמניה יש קרוב ל-600,000 פריטים החשודים כנשדדים, מתוכם 60,000 נמצאים בידי ממשלת גרמניה. המשא ומתן הופסק מצדם. לגבי האפוטרופוס, הכסף היה אמור להגיע ישירות לניצולי שואה. העובדה היא שאף גרוש לא הגיע לניצולי שואה אלא הלך לאוצר. ישנו חוסר שקיפות, שכן מעולם לא הוזמנו לישיבה או דיון ביחס לנכסי נספי השואה. "

"ניהלתי יחד עם הקהילה היהודית הולנדית את המו"מ עם הולנד שנתן תוצאה שלא ניתנה בשום ארץ אחרת- שהאמנות השדודה, אלפי פריטים ששווים מעל מיליארד אירו יועברו לקהילה היהודית במקרה שלא יימצאו יורשים. לוועדה יש כמה מסקנות שאינן מתאימות. היא מציעה שגם יעשו מחקר וגם ינהלו מו"מ עם היורשים האפשריים. במוזיאון ת"א פעלו נכון אבל במוזיאון ישראל- יש 18 פריטים שנשדדו מהמוזיאון בהולנד במלחה"ע השניה וישראל מסרבת להשיבם. המסקנות יוכלו לסייע לנו במו"מ בחו"ל".

אבי רוזנטל, מנכ"ל מרכז האגונים לניצולי השואה: "בחברה להשבה היה הסכם ש-4% הולך למרכז הארגונים של ניצולי השואה. מרגע שהחברה נסגרה אין תקציב לכל הארגונים. זה גרם לכך שאין לנו הון להשתתפות עצמית ואין תקציב. ועדת העזבונות ממציאה תירוצים על מסמכים חסרים".

דיון - כנסת - ועדה - משה סעדה
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פרופ' טליה איינהורן: "נכסי תרבות ומורשת תרבותית הם אחד מתחומי המחקר שלי. נתקלתי בבעיות קשות בעניין ההשבה של נכסי נספים שלא הצליחו לאתר את כל יורשיהם. מה היה קורה אם התמונה שהוצגה הייתה בישראל? לא היו מכירים בעיזבון שלה כיורשים כי לא מכירים בצווי ירושה שנוצרו בחו"ל וכאן היא הייתה נתקלת בבעיות. הבעיה האמתית מעבר לעניין המימון היא שבישראל לא מכירים בצווי ירושה".

שלומית שטיינברג, אוצרת בכירה, אחראית מחקר מוצאות באמנות ויודאיקה במוזיאון ישראל: מוזיאון ישראל השיב לא פחות מ-30 יצירות אמנות. נקטנו במה שנקרא "החוק הרך" שבו לא נכנסים לליטיגציה עם היורש. יש פה בעיה חוזרת ונשנית. נכון, מוזיאון ת"א החזיר שני גובלנים. לנו יש אתר פעיל מ-1987 שמציין את כל היצירות הבזוזות שהגיעו אלינו מהמחסנים של האמריקאים דרך ועדת התביעות. אנחנו לא מקבלים פניות מיורשים אלא מעו"ד שמבקשים שנחזיר לידיהם את היצירות כדי שהם יחפשו את היורשים. אני לא פעם מגינה על היצירות במוזיאון מפני כל מיני "רודפי אמבולנסים". קיבלנו הסכמה שבסוף השנה הפיננסית של מרץ נגיש את ההוצאות שלנו. כרגע עובדות אצלי שתי חוקרות שיושבות על החומר של אירסו פריט פריט. לא תעדפנו רק יצירות פאר, כדי לתת לכולן את אותו משקל. אנחנו עובדים כל הזמן וצריכים את המימון ואת סיוע הצוות הבין-משרדי והאפוטרופוס".

דיון - כנסת - ועדה - משה סעדה
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"למראית העין הציבורית נראה כאילו יושבים במוזיאון אנשים שכל עניינם קוקטיילים והשקות תערוכה. אנחנו באמת עושים מאמץ לאתר את בעלי הנכסים, הנכדים הקרובים הרחוקים. אם נצליח לדחוף לחוק זה יהיה נפלא ולבד לא נוכל לנצח את המערכה הזו.הילה טנא: היינו עם האצבע על הדופק ביחס לכל הפורומים הבינ"ל וכל השיח נעשה בהתכתבות עם הנעשה בזירה הבינ"ל. מדינת ישראל במצב מאוד שונה. רוב המדינות שדיברנו איתן לקחו חלק בגזל. ישראל הוקמה לאחר השואה ואליה הגיעו הנמלטים מהשואה. כל התהליך נעשה מתוך מודעות לכך שאנחנו במקום אחר. כל ההסדרים לקחו בחשבון את הייחודיות ולהבנה שיידרשו מנגנונים ייחודיים". הוסיפה

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
Back to top button