טכנולוגיהמבזקים

התפרצויות ענק בחלל: על כוכבים ענקיים "המזייפים" את מותם

מאת: ד"ר עמית קאשי, המחלקה לפיזיקה אוני' אריאל

מעל 99 אחוזים מהכוכבים מתפתחים בקצב אטי ביותר, במשך עשרות מיליונים עד מאות מיליארדים של שנים. אך יש חריגים שקצב התפתחותם גבוה מאוד. עשרות כוכבים כבדים נצפים מתפוצצים בגלקסיות אחרות מדי שנה, התפוצצויות המכונות סופרנובה אשר מסיימות את חייו הפעילים של הכוכב.

מהפיצוץ נשאר כוכב נייטרונים שהוא גוף כבד במקצת מהשמש, או חור שחור שהוא האובייקט הכי דחוס בטבע. פיצוץ הסופרנובה האחרון של כוכב מאסיבי בגלקסיה שלנו, שביל החלב, נצפה במאה ה-17 בקבוצת קסיופאה. פיצוץ סופרנובה הוא מאורע חד פעמי לכל כוכב כבד – בו למעשה הכוכב מסיים את חייו.

אך יש כוכבים מיוחדים ונדירים, כבדים פי 100 ויותר מהשמש, ש"מזייפים את מותם".

כוכבים אלו מתפרצים בהתפרצויות ענק הזורקות חומר רב לסביבת הכוכב, ומאירות באור חזק כמעט כמו סופרנובה. התפרצויות אלו מבלבלות את המדענים שטועים לחשוב כי מדובר אכן בהתפוצצות סופרנובה אמיתית.

כאן נכנס לתמונה זוג הכוכבים הכבד המכונה אטה קרינה.

אילוסטרציה. צילום: pixabay

זוג כוכבים זה עובר התפתחות חשובה ממש מול עינינו, עדיין בלי שהוא משמיד את עצמו בפיצוץ, אך פיצוץ הסופרנובה בלתי נמנע ויתרחש בתוך פחות ממיליון שנים. אטה קרינה ידוע זה שנים רבות כענק כחול משתנה, כלומר הארתו עלתה וירדה, לאו דווקא במחזוריות קבועה.

משנת1811 החלה בהירות הכוכב לעלות אט-אט והגיעה לשיא באפריל 1843. למעשה עבר אטה קרינה התפרצות ענק, אך הכוכב לא "מת" ושרד עד היום.

כיום אטה קרינה מאיר פי חמישה מיליון חזק יותר מהשמש. מרחקו מאתנו 7,500 שנות אור ולכן הוא נראה בעין חשופה, אך ככוכב חלש.

מאטה קרינה וכוכבים דומים, למדנו הרבה על התפרצויות ענק.

בדומה למעבדת זיהוי פלילי, פיתחנו שיטות מיוחדות המאפשרות לנו לזהות האם מה שנראה לנו כסופרנובה הוא אכן פיצוץ אמיתי או כוכב המזייף את מותו בהתפרצות ענק.

הרעיון המרכזי הוא שהגורם להתפרצות ענק הוא כוכב נוסף במסלול אליפטי סביב הכוכב הכבד.

כוכבים כבדים אינם יציבים משום שהקרינה החזקה היוצאת מהם דוחפת חומר החוצה אל מול כבידת הכוכב המנסה לשמור אותו קשור לכוכב.

כוחות הכבידה מהכוכב הזוגי כאשר הוא מתקרב במסלולו הסגלגל אל הכוכב הענק יכולים לערער את שיווי המשקל העדין, ולגרום לכמויות אדירות של גז להינתק מהכוכב הכבד.

חלק מהחומר נספח אל הכוכב השני ומשחרר אנרגיה עצומה המתקרבת לאנרגיה של סופרנובה. לתהליך זה טביעות "אצבע" ייחודיות כגון קשר בין האנרגיה בתהליך וזמן ההתפרצות, וקצב אופייני של דעיכת הקרינה המשתחררת.

במסגרת המחקר למדנו לזהות "טביעות אצבע" אלו, וכיום אנו יודעים בסבירות גבוהה לזהות התפרצויות מזויפות.

ד"ר עמית קאשי, המחלקה לפיזיקה אוני' אריאל

תגובה אחת

  1. כאשר חושבים במושגי החלל האינסופי , עים כמויות הכוכבים האינסופית , ומנסים לתאר את הגדלים המזעריים של בני האדם על כדור הארץ , ואת אורך החיים המזערי שלהם ; אנו כבני האדם , מקדישים זמן יקר על יריבויות , במקום להקדיש זמן לאיכות חיים , ויותר מחקר בתחומים רבים , שיאפשרו לנו ליצור קשר עם מערכות חיים מחוץ לכדור הארץ .

Back to top button