ערן רוטם הוא ד"ר ליחסים בינלאומיים וחובב טיולים מושבע שלעיתים גם מוציא סיורים מודרכים ביעדים רבים בכל רחבי העולם. היום רוטם רוצה להמליץ לנו על כמה יעדי תיירות פופורליים אבל מזווית ייחודית ומעניינת שלא בטוח שהכרתם. בואו נצא לדרך.
יעד 1 – פריז מזווית שלא הכרתם
פריז שכולם מכירים היא העיר של מגדל אייפל, של מוזיאון הלובר, של דיסנילנד כמובן או של שדרות שאנז־אליזה. אבל בעיניי, כמדריך טיולים ותיק שחרש את העיר עשרות פעמים עם מטיילים מכל העולם, פריז האמיתית מתחילה דווקא במקום שבו המוני התיירים נעצרים.
הזווית שאני אוהב להציג למטיילים שלי היא פריז של השכונות המקומיות – זו שבה אפשר לשמוע צרפתית לא רק מהמלצרים אלא גם מהדיירים המקומיים ששותים אספרסו על ספסל מול שוק פתוח. למשל, בשכונת Butte-aux-Cailles שבדרום העיר תמצאו גרפיטי צבעוני, בתי קפה משפחתיים, ואווירה שמזכירה עיירה קטנה. או רחוב Rue des Martyrs ברובע התשיעי, שמרגיש כמו מסע קולינרי בין מאפיות, גבינות, שוקולדים, ודוכני פרחים – בלי שורת תיירים באופק.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אני גם אוהב לקחת אנשים לסיורים בלילה – לא במונומנטים הגדולים, אלא לאורך גדות הסן, ליד ספריות סודיות, בתי קפה פתוחים עד חצות, ונגני ג'אז אלמוניים שמנגנים כמו בפריז של פעם. או למשל, ביקור בבית הקברות Père Lachaise דווקא בשעות השקיעה – שם תמצאו לא רק את קברי הסלבס, אלא גם שקט, עצים עתיקים וסיפורים על אהבות אבודות.
פריז שאני מזמין אתכם להכיר היא פחות "גלויה לתיירים" ויותר עיר אמיתית, עם פינות חבויות, ריחות מוכרים וסודות שמחכים להתגלות. זו פריז שלא תמצאו באינסטגרם – אלא רק כשתאטו את הקצב ותתנו לעיר להפתיע אתכם.
יעד מס' 2 – פראג – הקלאסיקה של מזרח אירופה
פראג היא אחת הערים היפות באירופה, על כך אין ויכוח – הגשרים, המגדלים, והעיר העתיקה מככבים באינספור תמונות של תיירים. אבל פראג שאני רוצה להראות לכם, כמדריך טיולים שמכיר את כל הסמטאות שלה, היא פראג אחרת – פראג שפחות נוצצת ויותר אמיתית, פראג של המקומיים.
במקום להתחיל תמיד בכיכר המרכזית כמו שרוב מדריכי הטיולים בפראג נוהגים להתחיל, אני דווקא לוקח את המטיילים שלי מוקדם בבוקר לשכונת וינוהרדי – שם אפשר לשבת עם הקבועים של בית הקפה המקומי, להרגיש את קצב החיים האמיתי של העיר, ולטעום מאפה פרג טרי בלי לשלם מחיר לתיירים.
במקום ללכת ישר על הגשר קארל עם כל ההמונים, יש מסלול הליכה לאורך נהר הוולטאבה שמגיע עד לגן נסתר בשם Vojanovy Sady – מקום שבו טווסים מסתובבים חופשי, ואין בו כמעט מבקרים. אני גם אוהב לקחת קבוצות לרובע הולשוביצה – אזור תעשייתי לשעבר שהפך לבירת האמנות האלטרנטיבית, עם גלריות עצמאיות, מסעדות צעירות ושווקי לילה.
ולבסוף, פראג שלי היא גם פראג של הדממה – של רגעים בשקיעה מעל מגדל פטז'ין, כשקולות העיר נרגעים והנוף מתרחב לכל עבר. זה לא יעד של רשימות סימון, אלא של תחושות. אם תיתנו לפראג להוביל אתכם לא לפי המסלול הקלאסי אלא לפי הרוח שלה, תגלו עיר עם נשמה – לא רק יפה, אלא חיה ונושמת, ומלאה בהפתעות שקטות.
יעד מס' 3 – רומא – עיר של היסטוריה חיה
רומא היא עיר של שכבות – לא רק של היסטוריה, אלא גם של חוויה. רוב המטיילים מגיעים אליה עם רשימה מוכנה וידועה: הקולוסיאום, המדרגות הספרדיות, מוזיאון הוותיקן, מזרקת טרווי וכו'. אבל אחרי שנים רבות של הדרכה בעיר הזאת, אני יכול לומר בביטחון – רומא הכי מרתקת נמצאת דווקא בין השורות.
הרגעים שאני הכי אוהב ברומא הם לא בהכרח באתרים המוכרים, אלא דווקא בדברים הקטנים שבדרך – כשמתרחקים קצת מהמרכז, הולכים ברגל בלי מטרה, ונותנים לעיר לחשוף את עצמה לאט. לא צריך לחפש אותם – הם פשוט קורים לבד, כשמפסיקים למהר ומתחילים להסתכל סביב באמת. המקומיים עצמם, עם הקצב הבלתי מתפשר שלהם, שיחות הרחוב הקולניות, והאספרסו שנלגם בעמידה תוך פחות מדקה – הם חלק בלתי נפרד מהקסם.
אני ממליץ גם לעזוב לרגע את ה"מפורסמים" ולתת לעצמכם ללכת לאיבוד – להיכנס לספרייה הציבורית של סן לורנצו, לטעום ארטישוק יהודי במסעדונת גטו רומא, או לשבת בשקט בגני וילה פאמפילי הענקיים, כאילו אתם מקומיים. רומא היא לא מוזיאון פתוח – היא תיאטרון חי. מי שמוכן להניח לרגע את המדריך מהיד, ולפנות מקום להפתעות, יגלה עיר שלא מספרת רק את העבר – אלא ממשיכה לכתוב את עצמה בכל יום מחדש.
יעד מס' 4 – ניו יורק הסודית
כשאנשים חושבים על ניו יורק, הם ישר מדמיינים את מגדל האמפייר סטייט, טיימס סקוור וסנטרל פארק. אבל מי שמכיר את העיר טוב, יודע שמה שהופך אותה למיוחדת באמת נמצא דווקא באזורים הפחות מתויירים – אלה שלא מופיעים מיד בדף הראשון של גוגל.
בתור מדריך שמכיר את ניו יורק כבר שנים, אני תמיד מנסה להראות למטיילים שלי את העיר מזווית קצת אחרת – דרך השכונות, השווקים, הפינות השקטות שלא כולם מגיעים אליהן. למשל, סיבוב בוויליאמסבורג או ב־Lower East Side יחשוף לכם צד שונה לגמרי של העיר – צעיר, יצירתי, עם גרפיטי, גלריות קטנות, ובתי קפה שמרגישים כמו סלון.
אני גם ממליץ להקדיש זמן להליכה רגלית. לא רק במקומות המוכרים – פשוט לבחור רחוב וללכת בו, לראות איך העיר משתנה מרחוב לרחוב. לפעמים דווקא באזורים הכי לא צפויים תמצאו את החוויות הכי אותנטיות.
ניו יורק לא צריכה שיסבירו עליה יותר מדי – היא מדברת בעד עצמה. אבל כדי לשמוע אותה באמת, צריך להנמיך קצת את הווליום של התוכניות ולתת לעצמכם להתמסר לקצב שלה. זו עיר שתגלה לכם פנים חדשות בכל ביקור – אם רק תיתנו לה את ההזדמנות
