"עוד לא אבדה תקוותנו": עצרת ענק – 132 חטופים עדיין נמקים בשבי

משפחות החטופים ואזרחי ישראל השתתפו הערב (שני) בעצרת ענק בכיכר החטופים לציון יום עצמאות חסר למדינת ישראל בזמן ש-132 חטופים עדיין נמקים בשבי החמאס.

בעצרת השתתפו נציגים מכל החברה הישראלית, שהשבת השחורה השפיעה עליהם, שיבשה את המשך חייהם, ומנעה גם מהם לחגוג עצמאות.

שרון שרעבי, אחיהם של אלי ויוסי שרעבי ז״ל אמר: "איזה יום עבר עלינו כשבערב הזה כולנו נאבקים למען המדינה ועצמאותה. אני גאה בכם שלא הלכתם לטקסים אחרים, שאתם כאן לתמוך בנו וב132 חטופים ואתם לא עוזבים אותנו ואותם. אני גאה גם בכל אותם חיילים שנמצאים שם ועושים הכל כדי לשמור עלינו. החיילים שלנו זו מדינת ישראל, החיילים שלנו, זו העצמאות שלנו. זה עם ישראל שהתקומה שלו נמצאת כאן ולא בכנסת ישראל. אני מודה לכם שכולכם פה תומכים, מבקשים לעזור, ללא כיתוב פוליטי, עושים הכל! בכם אני גאה היום, בכם אני גאה״.

חן אביגדורי, שאשתו ובתו חזרו מהשבי: ״בשבעה באוקטובר אשתי שרון ובתי נעם נחטפו על ידי החמאס והוחזרו לאחר חמישים יום של שבי. השנה יום העצמאות הוא לא חג, והוא בטח שלא שמח. בטקס שמשודר עכשיו מהר הרצל – ייאמרו מין הסתם המילים "ולתפארת מדינת ישראל" איזו תפארת? איזו מדינה? בשביל שזה יקרה – הדבר הנכון ביותר, הציוני ביותר, היהודי ביותר והאנושי ביותר שצריך לעשות – זה להחזיר את החטופים. את כולם. עכשיו!״

אלה בן עמי, בתם של החטוף אוהד בן עמי ושורדת השבי רז בן עמי: ״ביום הזה יותר מכל הימים אני מתגעגעת לאבא שלי, אני בעיקר מתגעגעת למשהו שעוד לא קרה, שאחרי ה7.10 הוא יחבק אותי ויגיד לי שהכל יהיה בסדר, לא איתו אלא עם הקהילה והמדינה שלנו. אני מתגעגעת להרגיש את היד הבטוחה שלו מחזיקה את ידי ביום הזיכרון הקשה הזה, געגוע לדבר שמעולם לא קרה אך כואב לי, צורב לי בגרון וחוצה לי את הלב. ועדיין, אנחנו עומדים פה, חזקים בשבילם, המון אנשים."

עוד אמרה: "כשאמא שלי חזרה מהשבי לאחר 54 ימים בגיהנום ההוא, היא יצאה לכיכר החטופים והדבר הראשון שאמרה ״מגיע לכולם, לכל מי שיושב שם לקבל את האהבה הזאת של עם ישראל״ וזה מה שמחזיק אותה עד עכשיו. אני מאחלת שעד יום העצמאות שנה הבאה נוכל לחגוג כשאבא שלי וכל אזרחי ישראל חופשיים ויכולים לחגוג ולאהוב״.

צבי חסיד, מנכ״ל זק״א: ״כבר מעל 200 ימים שלאבא ואמא ולכל בני המשפחה אין מידע ואין מקום להניח אבן, כל עוד לא ישובו אחינו ואחיותינו לאדמת ארצם גם אלו שבין החיים ואלו שלא, לא תהיה לנו מנוחה ולא נוכל לשמוח בשלמות על עצמאותנו. אנו מאחלים כמו כולם שביחד ננצח, אבל אין ביחד ואין נצחון ללא שובם של כל אחינו ואחיותינו ועד אז אנא אנו באים״.

ג׳ני סבידיה, ששרדה את הטבח בנובה ואחיה נרצח: ״ב-7 לאוקטובר ביליתי במסיבת הנובה יחד עם בן זוגי נועם, אחי היחיד שלומי וחברה שלו לילי. נועם ואני שרדנו, שלומי ולילי נרצחו באכזריות. איך תהיה עצמאות כשאזרחים וחיילים שבויים בעזה? חלקם חודשים, חלקם שנים. והינה היום הגיע, אך העצמאות מבוששת לבוא. רק לאחר שנחזיר אלינו את בנינו ובנותינו, נשקם את עריכנו, ביתנו ועמנו, נוכל להגיד בגאווה את המילים "לתפארת מדינת ישראל"״.

תא״ל (מיל׳) אמל סעד: ״צפירות יום הזיכרון צריכות להישמע כל לילה במדינה. כדי שכולנו נתעורר לחושך, לקור, לחום וניזכר שאנשינו חטופים בעזה. 132 טובי בנינו ובנותינו שבויים בידי פראי אדם כבר 220 ימים ו-220 לילות. ללא תנאים אלמנטריים, ללא מזון, ללא אוויר ומבלי לראות אור יום, ואתם מעזים לדבר על עסקה ועל מחיר. אין מחיר לחיי אדם, אין מחיר לחייהם של החטופים. אין תקווה ואין תקומה מבלי להשיב את כולם. מדינה שאינה מסוגלת לשמור על אזרחיה מחטיפה, מדינה שאינה מסוגלת להשיב אותם הביתה מדינה כזאת אין לה זכות קיום כמדינה גם אם יביאו כל יום אלף ראשים של סינוואר מוחמד דיף ונסראללה״.

דאנה איבגי הנחתה את העצרת, חיים ילין קרא תפילת יזכור שהותאמה לאירועי ה07.10, הרב תמיר גרנות נשא תפילה לשלום החיילים והחטופים, מירי מסיקה, מיכה ביטון, הפרויקט של תמרי (פרויקט מוזיקלי לזכרה של תמר קדם סימן טוב ומשפחתה ז״ל) שרו בעצרת.

הזמרת מירי מסיקה חתמה את טקס העצמאות של מטה המשפחות להחזרת החטופים בשירת התקווה יחד עם שורדי השבי לנה טרופנוב, פרננדו מרמן, גבריאלה ליימברג ואביבה סיגל, אל מול קהל של כ-100,000 איש.

לפני התקווה, הקדישה מסיקה את שירה ״יש לך אותך״ לשורדי השבי, כשהן איתה על הבמה, ובתפילה לחזרתם הביתה של כל 132 החטופים והחטופות, כי אין עצמאות לישראל בלעדיהם!