הצעת חוק: שלילת קצבאות ילדים מהורים לילד שנאסר בגין מעשה טרור

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר החלה לדון הבוקר (שלישי) בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק של ח"כ אריאל קלנר, לפיה יישללו גמלאות וכן תוספות לגמלאות המשולמות בעד ילד שהורשע במעשה טרור, וזאת בתקופה שבה הילד נמצא במאסר.

על פי דברי ההסבר להצעה, תיקון זה נעשה על רקע תופעת יידוי האבנים והמעורבות בטרור בידי ילדים קטינים, ומשום שצורכי הקיום של ילד הנמצא במאסר מסופקים בבית הסוהר. בין הגמלאות שיישללו מהורי הילד: קצבת ילדים, תוספות בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה, לקצבת נכות, לקצבת שאירים.

בראשית הדיון אמר יוזם ההצעה חבר הכנסת אריאל קלנר: "מידי יום ביומו מתקיים הסדר של מימון כפול בו המדינה מממנת קטינים שביצעו מעשי טרור וההצעה נועדה להחזיר קצת נורמליות למדינה ולחברה שלנו. מדינת ישראל אחרי השואה של שמחת תורה אינה המדינה שהייתה לפניה.״

״מי שחושב שיש הבדל בין חמאס בעזה לטרור במזרח ירושלים צר לי על תמימותו. אנחנו מבינים את אכזריות אויבינו ומול מה אנחנו מתמודדים. אנחנו מבינים מה זו חברה ותרבות של רצח וג'נוסייד. טרור הוא לא עוד מקרה של פשיעה פלילית, הוא מקרה של מלחמה לאומנית. יש כאן שתי תכליות- הצהרה ומניעה, וגם אם יש חילוקי דעות והשקפות אני מאמין שגם שופטי העליון לא יישארו בעמדתם. מה שקרה משפיע על כל הבנת המציאות של כולנו". הוסיף.

יו"ר הוועדה חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר: "כל בר דעת מבין שיש הבדל בין כוונה פלילית לכוונת טרור. אף חברה לא מכבדת פשע פלילי ואף הורה לא רוצה שהילד שלו יהיה פושע. לעומת זאת, לצערינו, בחברות מסוימות מאדירים טרוריסטים ואפילו נותנים להם כסף. קיימים תקדימים בחוק לכך שקצבאות ניתנות בעבור ילד אחד ובעבור ילד אחר לא, אפילו בקרב נכי צה"ל. הצעת החוק כאן קובעת בפירוש שהשופט יקבע האם מדובר בעבירת טרור שבגינה ניתן לשלול את הקצבה, או לא".

הצעת החוק נועדה לעגן מחדש את ההסדר, לאחר שחוק דומה הושהה ביולי 2021 על ידי בג"צ במספר נימוקים. בפסק הדין ניתנה לכנסת שנה לתיקון ההסדר, אולם משלא בוצע התיקון במועד- בוטל החוק. אחד הנימוקים שקבע בג"צ לפסילת החוק הוא חוסר הוודאות ביחס לזהות הגורם שאמור היה לקבוע האם המעשה בוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור.

בהקשר זה קובעת הצעת החוק הנידונה כעת כי הקצבאות ישללו רק במצב שבו בית המשפט יקבע כי העבירה הינה מעשה טרור. נימוק נוסף עסק באי שוויון העולה מן ההסדר, בין הורים לילד שהורשע בעבירה פלילית, מהם לא נשללות הקצבאות, לבין הורים לילד שהורשע בעבירת טרור. התכלית הכלכלית המוצגת בחוק, לפיה הגמלאות נשללות מאחר והמדינה דואגת לצרכי הילד ששוהה במאסר, אינה מבחינה בין השניים.

יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה: "הממשלה הודיעה בזמנו שהיא לא מחוקקת הסדר חלופי ולכן החוק בוטל. אחת הסיבות שניתנו כאן לקידום הצעת החוק מחדש היא ששינוי הזמנים והנסיבות מביא לכך שצריך לעמוד ולבחון מחדש את עניין ההסדר הזה. את שינוי הנסיבות צריך לתמוך בעובדות שעל הוועדה לקבל, כדי שנבין מה הוא בדיוק שינוי הנסיבות ובמה הוא מתבטא כדי שהוועדה תיבחן אותו כחלק משיקוליה והרציונאל להמשך קידום ההסדר הזה.

בנוסף, אני חושבת שעל מנת שהוועדה תקיים כאן את הליך החקיקה באופן הנאות ביותר, היא צריכה למצוא את הדרך לתת מענה לסוגיות שעלו בפסיקה. המענה צריך להינתן תוך תמיכה בקבלת עובדות ונתונים מהגורמים הרלוונטיים – משרדי ממשלה, משטרה ועוד. נקודה נוספת היא תכלית ההצעה. מרגע שהוועדה תחליט מה תכלית ההצעה, זה ינתב את דרכה ואת התוצאות כיצד צריך להיראות ההסדר.

שונה התכלית הענישתית מהתכלית הסולידרית. הנקודה החשובה ביותר בעיניי היא שאלת היישום, שעלתה בפסיקה ביחס לזהות הגורם המוסמך שיקבע שהקטין הורשע בעבירת טרור. זה חשוב מאוד כי הכנסת לא מעוניינת לחוקק חוק שלא יהיה בהיר מספיק איך היישום שלו צריך לבוא לידי ביטוי וזה צריך לקבל מענה בהכנת החקיקה, כרגע ניתן מענה חלקי".