מבזקיםפוליטי / מדיני

"נקדם חוק שיאסור הצטיינות לשוטר שנחשד באלימות"

יוזמת לחקיקה שתמנע תעודת-הצטיינות משוטר שנחשד באלימות כלפי אזרחים, הועלתה היום (ראשון) בוועדה לענייני הצעירים של הכנסת, על ידי ח"כ נעמה לזימי (העבודה), יו"ר הוועדה. זאת, בדיון בעניין תיוג מפלה ואלימות על ידי שוטרים כלפי צעירים וצעירות.

לדבריה, בהפגנות בחודשים האחרונים, תועדו 78 מקרי אלימות שוטרים, 17 פגיעות מסוסים, 11 פגיעות ממכת"זית ולפחות 8 מקרי פינוי לבתי חולים (לפי alimut.org). לזימי דרשה להבהיר לציבור את דרכי הפעלת האמצעים לפיזור ההפגנות שבידי המשטרה, ולוודא שכל שוטר תודרך בהפעלת אמצעים אלו. לזימי הדגישה כי אלימות השוטרים עלתה לסדר היום הציבורי ב- 1992, בעקבות פרסום דו"ח מבקר המשטרה דאז, אברהם אדן, על הסוגיה. אדן טען ש"האלימות הזו טבועה עמוק בתרבות הארגונית של השוטרים, ואף האשים את פיקוד המשטרה בחיפוי. הוא כינה את החיפוי הזה 'תסמונת השוטר המצטיין': השוטרים האלימים מוכרזים כמצטיינים, על מנת להגן עליהם מתוצאות ההליך המשמעתי".

לדברי לזימי, יש לשנות את יחס המשטרה למתמודדי-נפש, בעיקר ע"י הכנה מוקדמת, הדרכה ומודעות. "אני מאמינה במשטרה וצורך באמון הציבורי ההכרחי כלפי השלטון, ובכך שרוב השוטרים מבצעים את עבודתם מתוך שליחות – אך יש הכרח לטפל בסוגיות כואבות, אחרת לא יחזור האמון הציבורי במשטרה. אמון זה – הוא בראש ובראשונה אינטרס של המשטרה. יש קו מקשר באלימות המשטרתית כלפי מפגינים מכל סוג ונושא".

צבי סוכות (הציונות הדתית) סיפר כי עוכב ונחקר בגלל שנמצא פותחן-שימורים בתיקו, ובמקומות נוספים מתויגים אנשים רק בגלל החזות שלהם. כל שנה המשטרה נתבעת, מורשעת ונאלצת לשלם בגלל מעצר מתוייג שכזה. סוכות סיפר, ש"שוטר העיד בבית המשפט שעליו להתיז בבואש, גם על אנשים תמימים כדי שלא יתקרבו לאזור בעייתי. המשטרה ומח"ש לא מספקים תשובות לטענות". חברת הכנסת לשעבר גבי לסקי ציינה כי יש קבוצות לא מזוהות שזוכות ליחס מפלה מהמשטרה, כמו אוהדי כדורגל.

לפי סיון תהל, רכזת חופש המחאה באגודה לזכויות האזרח, לא המשטרה צריכה לטפל במתמודדי נפש – אלא צוות רפואי. שחר מור, מפגין שנפגעה מרימון הלם משטרתי, סיפר כי בכל פעם ששוטר פגש מפגין הוא לא הקטין אלימות אלא דווקא הגביר אותה. "השוטרים מפגינים אדישות לשלומם, בריאותם וביטחונם של המפגינים", טען. רולה דאוד, נציגת "עומדים יחד", פירטה מקרים בהם מפגינים ערביים נורו ונהרגו "בטענה כי חשדו שהוא מחבל וניסה לחטוף נשק משוטר – ודווקא שם מצלמות-הרחוב ואפילו מצלמות-הגוף של השוטרים לא עבדו. אין זו הפעם הראשונה שהמשטרה משקרת ומטייחת". לדבריה, 46 אזרחים ערבים נורו בשבע השנים האחרונות בידי שוטרים – והוגשו רק 2 כתבי אישום.

רינה איילין-גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, סיפרה כי צעירים בני הקהילה שנפגעו בידי שוטרים מואשמים בתקיפת שוטרים, ומח"ש אינה מצליחה לטפל בכך. לדברי עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות, הנוהל הקיים אוסר על שוטר לדרוש מאזרח להזדהות – ללא סיבה.

ניצב משנה הוד לוי, ראש מחלקת קהילה במשטרה, השיב כי פועלת מינהלת המרכזת את יחס המשטרה כלפי אנשים עם מוגבלויות, ומונו אחראים בכל תחנה לקשרי קהילה, מפקדים מוכשרים למודעות תרבותית ונפגשים עם מובילי-דעה בקהילות, והכחיש כי המשטרה מטייחת אירועי אלימות. לפי סנ"צ רוטל בן טולילה-אהרונוביץ ראש מדור אמצעים מנהליים במשטרה, לדברי המפכ"ל הענקת תעודת ההצטיינות – תיבדק, ואילו רפ"ק מוריה בן משה, האחראית על הפעלת מצלמות הגוף, נהלי ההפעלה של המצלמות פורסמו לציבור במפורט, וכל הצילומים נשמרים וניתנים למסירה ע"פ דרישה, לפי חוק חופש המידע.

לפי עו"ד רונן יצחק, המשנה למנהלת המחלקה לחקירת שוטרים, אין בידו נתונים על תלונות תיוג מפלה בידי שוטר, ולדבריו במקרה בו התרחשה עבירה פלילית וגם מניע גזעני – לכתב האישום תתלווה עבירת גזענות. לדברי אלונה קורמן, מהוועד נגד עינויים, "מח"ש כבר איננה גורם מרתיע, והשוטרים צוחקים בפני האזרחים שמאיימים בפניה כזאת".

נעמה לזימי
ארכיון. צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב
Back to top button