בפרשת השבוע מסופר שהקב"ה מעביר דרך משה מס' ציווים בשביל בני ישראל איך עליהם להתנהג כעם. ובין הציווים מוזכר גם חיוב השמירה על כבודם של ההורים ("כיבוד הורים"), אמנם מושג זה ידוע ומוכר, אך:
1. האם גם יש איזו שהם חיובים שמצווים ההורים לעשות לטובת חיי ילדיהם?
2. במידה וכן, החיובים יהיו מוטלים על שני ההורים או רק על האב?
3. האם יש גיל מסוים שעד אז יהיה חייב האבא לפרנס את בניו?
במשפט העברי ובחוק. "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהֹוָה" (ויקרא י"ט ג').
במשפט העברי –
בגמ' (קידושין כט.) נכתב "ת"ר האב חייב בבנו, למולו, לפדותו, ללמדו תורה, להשיאו אשה, וללמדו אומנות, ור"ע אמר אף ללמדו לשוט". כלומר כל בן או בת שנולדים יהיה מחוייב אביהם לדאוג לעתידם ע"י כמה פעולות בסיסיות ביותר כדי שיוכלו לגדול בצורה בריאה ותקינה, ומביאה הגמ' הוכחות והסברים לדבריה; "למולו מנין (שמחוייב האב למול את את בנו)? שנאמר "וביום השמיני ימול בשר עורלתו (ויקרא י"ב ג')", ממשיכה הגמ' – "לפדותו מנין (שחייב לפדות את בנו בכורו ביום ה- 30 ללידתו)? שנאמר "וכל בכור אדם בבניך תפדה (שמות י"ג י"ג)", וללמדו תורה מנין (שחייב האב ללמד את בנו תורה)? שנאמר "ולימדתם אותם את בניכם (דברים י"א י"ט)" עד כאן.
ובטעם לדבר 'חיוב האב ללמד את בנו אומנות', הובאו בש"ס כמה סיבות:
הירושלמי כתב (קידושין א' ז') רבי ישמעאל אומר "ובחרת בחיים" זה החיוב שנוקטת הגמ' שחייב האב ללמד את בנו אומנות, אך מנגד כתב ה'בבלי' (הגמ' במסכת קידושין ל:) וז"ל: "ללמדו אומנות מנין? אמר חזקיה שנאמר "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" (קהלת ט' ט'). וממשיכה הגמ', "אם אשה ממש היא (ששלמה מצווה להתחתן עם אשה) אזי כשם שחייב (האב) להשיאו אשה, כך חייב ללמדו אומנות, ואם תורה היא ( שמדמה את התורה לעניין שייכות לחיים) כדם שחייב האב ללמדו תורה, כך חייב ללמדו אומנות". וממשיכה הגמ', "מאי טעמא? אמר חזקיא חיותיה היא (כלומר החיוב נובע מזה שזה חיוב לטובת הבן שיהיה לו מקצוע להתפרנס). ורבי יהודה אומר כל שאינו מלמדו אומנות מלמדו ליסטות, (שע"י שלא לבנו אומנות להתפרנס – ילך הבן ויתפרנס מלסטום הבריות).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יודגש: שכל החיוב דלעיל בלימוד הבן, מוטל דווקא על האב ולא על האם, לדוג' ב'לימוד תורה' הגמ' (קדושין כט:) כותבת שאין חיוב על האם ללמד את בנה תורה משום שאף היא עצמה אינה מחויבת בלימוד תורה. וכן לגבי 'אומנות' האם לא תהיה מחויבת ללמד את בנה כשיש את אביו (מאירי כט., ר"ן יב:).
וכ"כ המכילתא דרשב"י (כ' י', ספרא אמור א') שכל דברי הגמ' שחייב אדם ללמד את בנו מקצועות וכו' נאמרו דווקא בבן זכר, אך בבת – אין לאבא כל חיוב מהתורה ללמדה אומנות/ תורה. אך מנגד רוב האחרונים חולקים על דבריהם דלעיל וסוברים שחייב האב גם בלימוד בתו, וכ"כ המהר"ם שיק (או"ח קס"ג).
עד איזה גיל מחויב אדם במזונות בניו
כתבה הגמ' (כתובות סה:) שחייב אדם במזונות בניו הקטנים ובפרנסתם עד גיל 6, וכן גם פסק הרמב"ם (הל' אישות פי"ב הי"ד -ט"ו) שעד גיל 6 מחוייב האב בפרנסתם, ומגיל 6 ועד שיגדלו (יבואר לקמן עד מתי התכוון הרמב"ם 'לכשיגדלו') מחוייב רק לדאוג להם לאכילתם. ואם מתנגד לאחר הגיעם לגיל 6 להמשיך לזונם, אזי אין כופים אותו, אך יהיו רשאים ביה"ד להקניטו עד שיסכים, ומוסיף שבמידה והאב עשיר הוא אזי יהיו יכולים לכוף אותו גם לאחר הגיע גיל הבנים לגיל 6.
ובימינו – בראשית הקמת המדינה תיקנה הרה"ר לישראל דאז הרבנים יצחק הרצוג והגרב"צ עוזיאל זצ"ל שהואיל ובימינו יש 'ירידת הדורות', אי לכך במידה ויפסיק האב לזון את ילדיו בהגיעם לגיל 6 (כפי שנפסק לעיל), זה יגרום לילדים לצאת ולעבוד ("וסופם מי ישורנו", כלשונם) אי לכך תקנו שלייב האב להמשיך לזונם עד הגיעם לגיל 15.
בחוק –
בחוק (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ה'תשכ"ב 1962) נפסק שהורי הקטין הם המחוייבים בגידול ילדיהם וזה לשונו "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם…" (סעי' 15 לחוק).
וכן נפסק בביהמ"ש לעניני משפחה בירושלים שבמידה וההורים גרושים, אזי בשביל פרנסת בנם ולימודו, יהיו מחוייבים שני ההורים להשתתף יחד (תמ"ש 16785-09-12 ל.ר. נ' ד.ר. וכן, תלה"מ 14518-06-20 ב. נ' י.). ועוד נפסק שבמידה והבן/ הבת לא מעונינים להיפגש עם אחד מההורים, אזי מנגד גם לאותו ההורה יש את הזכות לא לפרנס את ילדו (940944-17 ביה"ד הרבני אזורי ירושלים). בברכת שבת שלום. בן ציון כהן.
