דו”ח INSS: המשבר הפנימי בישראל – מהאיומים המובילים על חוסנה

בכירי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בהובלת ראש המכון, אלוף (במיל) עמוס ידלין, הציגו היום (רביעי) לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל (2021) באירוע וירטואלי. ההערכה מסכמת את עיקרי ניתוח הסביבה האסטרטגית בראי הביטחון הלאומי של ישראל – על האיומים וההזדמנויות שבה – ופורשת שורה של המלצות למקבלי ההחלטות. חוקרות וחוקרי המכון הציגו לנשיא את הסוגיות הביטחוניות והמדיניות המהותיות לישראל בפרוס שנת 2021. על בסיס זה ותחזית אתגרי הביטחון הלאומי, יציג המכון אסטרטגיית-על מדינית-ביטחונית להתמודדות אל מול האיומים על מדינת ישראל.

דיון מעמיק ומפורט בעיקרי התובנות מהערכה האסטרטגית ייערך במסגרת הכנס הבינלאומי שלINSS בתאריכים 26 – 28 בינואר בתל אביב.

להלן עיקרי התובנות לגבי מצבה האסטרטגי של ישראל לשנת 2021 (אלה עיקרי הדברים – הפירוט המלא בלינק המצורף בתחילת מייל זה):

על אף שאויביה של ישראל נרתעים ממלחמה מולה עדיין ייתכנו אירועים ביטחוניים שיובילו להסלמה בלתי מתוכננת.

בפרוס שנת 2021, ישראל היא מדינה חזקה, הנהנית ממעמד של מעצמה אזורית בכל ממד חשוב: צבאי, מודיעיני, כלכלי, טכנולוגי ואנושי. אולם משבר הקורונה חשף בה נקודות חולשה רבות: משבר פוליטי עמוק ומתמשך, שביטויו במערכות בחירות חוזרות ותכופות; שיתוק בעבודת הממשלה, המתנהלת ללא תקציב; תהליך קבלת החלטות משובש ולא יעיל; העמקת הפערים בין קבוצות בחברה הישראלית; ופגיעה בסולידריות ובהזדהות של האזרחים עם המדינה ובינם לבין עצמם.

השנה האחרונה לימדה אותנו, כי הביטחון הלאומי מחייב עיסוק גם בממד הפנימי כגון במשילות, בבריאות, בכלכלה ובחברה בישראל. לראשונה, חוסר תפקוד פנימי ורב-מערכתי מוגדר השנה כאחד האתגרים המרכזיים על מדינת ישראל בשנת 2021, כפי שיפורט בהמשך. למרות האתגר הפנימי החמור, אין לשגות באשליה שהאתגרים החיצוניים נעלמו. האפשרות שמדינת ישראל תיתקל ב-2021 באתגר ביטחוני חיצוני היא בסבירות לא נמוכה. לאיראן “חשבון פתוח” עם ישראל, וייתכן שטהראן תפעל באגרסיביות, בעיקר באמצעות שלוחיה, מתוך הערכה שהממשל האמריקאי החדש יהיה מרוסן בתגובתו וירפה מעליה את ה”לחץ המירבי”.

ההרתעה של ישראל חזקה בכל החזיתות ואויביה אינם רוצים במלחמה נגדה, אך בשל חוסר יציבות אזורית, חיכוך מתמיד והקושי לשלוט בהתפתחויות, הסיכוי להידרדרות שתצא משליטה קיים ומחייב שימור רמת מוכנות ודריכות גבוהות. גם הבעיה הפלסטינית לא נעלמה, ודווקא היחלשות מנופי הלחץ וההשפעה הפלסטיניים, לאור כינון יחסים רשמיים ונורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, עלולה לדרבן בקרב הפלסטינים חזרה לגישות אלימות.

מדרג האיומים המובילים על פי סדר חומרתם:

מלחמת “הצפון הראשונה” – מול גורמי הכוח בצפון ובמזרח: איראן, חיזבאללה, המשטר הסורי, מיליציות פרו איראניות והתקפות גם ממערב עיראק.
זהו האיום הצבאי החמור ביותר לשנת 2021 ומומלץ שיהווה את איום הייחוס למוכנות צה”ל ושאר גורמי הביטחון. משבר הקורונה לא הפחית מחומרת ודחיפות האיום. ישראל תידרש גם השנה להמשיך בנחישות בפעולות פרואקטיביות להחלשת הציר האיראני-שיעי, כדי למנוע ממנו את בניית החזיתות הצבאיות הקרובות נגד ישראל וחיזוקן.

התבססות זו מפגרת ביחס לתכנון האיראני עקב שורה של גורמים, ביניהם הפגיעה במפקד כוח קודס, סולימאני; פעילות המב”ם הישראלית; מדיניות “מקסימום הלחץ” האמריקאית; והלחצים באיראן עקב משבר הקורונה וירידת מחירי הנפט.

לבנון נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, פוליטי, משילותי ובריאותי – מהחמורים שידעה – המשבר משליך גם על חיזבאללה אך לא עוצר את המשך התעצמותו הצבאית, בסיוע איראן. במוקד: המשך קידום פרויקט דיוק הטילים (“פרויקט הדיוק”) וביסוס יכולות לביצוע מהלך קרקעי לתוך שטח ישראל.

ישראל פועלת בסוריה – במסגרת המב”ם – נגד התבססות איראן ושלוחיה כולל חזבאללה, שוחקת ומאטה אותה, אך נראה שהאיראנים נחושים להמשיך במגמת ההתבססות. מנגד, רצף המכות שספגה איראן מצמצם את יכולת ההבלגה שלה ועלול להובילה להגיב כנגד ישראל, באמצעות שלוחיה בזירה הצפונית וגם בעיראק ובתימן. יצוין כי הימצאות מאות טילים מדויקים בידי הציר האיראני ובפרט בידי חזבאללה, שביכולתם לגרום בישראל פגיעה משמעותית ולשתק מערכים חיוניים – צבאיים ואזרחיים בעורף, היא איום אסטרטגי שמדינת ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה לעצור התפתחותו.

תכנית הגרעין של איראן – האיום החמור ביותר, כפוטנציאל לאיום קיומי, על ישראל. דחיפותו בשנת 2021 נמוכה יותר אך חומרתו הפוטנציאלית לעתיד היא הגבוהה ביותר.

צילום: מארק ניימן לע”מ

על אף מצבה הפנימי הקשה והמכות שספגה בסנקציות כלכליות ולחץ מקסימלי מצד ממשל טראמפ, לצד חיסולם של אבי תכנית הגרעין ושל קאסם סולימאני והפגיעה במתקן הצנטריפוגות בנתנז – איראן ממשיכה להוות את האיום החמור ביותר לביטחונה של ישראל, הן בבניית חזיתות צבאיות על גבולות ישראל והן בתכנית הגרעין שלה. החלפת ממשל טראמפ בממשל ביידן היא ללא ספק התפתחות חיובית בראיית איראן, בעיקר עקב הציפיה שממשל ביידן יחזור להסכם הגרעין ויסיר את ה”לחץ המרבי” שהפעיל ממשל טראמפ. המכון מדגיש את חשיבות התיאום וההידברות עם הממשל החדש ובמקביל ממליץ שישראל תחזיק באופציה התקפית אמינה מול איראן למקרה שזו תחליט לפרוץ אל עבר הפצצה.

המשבר הפנימי בישראל – חברה משוסעת במשבר בריאותי, כלכלי, חברתי, פוליטי ומשילותי משולב, שנחשף במגיפת הקורונה. לראשונה מאז החל המכון למחקרי ביטחון לאומי בפרסום מדרג האיומים השנתי, דורג האתגר הפנימי בסקר מומחים כאחד משלושת האיומים המובילים על חוסנה הלאומי וביטחונה של ישראל.

ישראל נתונה במשבר רב-ממדי – שנמשך כבר קרוב לשנה ומשתלב במשבר הפוליטי המתמשך. משבר מורכב זה עלול לערער את יסודות הביטחון הלאומי במובנו הרחב, שכן הוא מוביל להיחלשות מנגנוני המדינה ומוסדותיה, ומתבטא בקשיי תפקוד, בשיתוק בתהליכי קבלת החלטות, בצניחת אמון הציבור במוסדות, ובהעדר סולידריות ומטרה משותפת בין קבוצות החברה הישראלית.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר: “בהקדמה להערכה מציינים העורכים כי “נוסף לסקירת האתגרים – הנכונים למדינת ישראל, יש להידרש לאפשרויות ההתמודדות עימם”. בכך אתם רומזים לנו שיש מענה לאיומים. בכול אתגר חבויים גם הפתח והתקווה להזדמנות חדשה. ציינתי קודם את אי-הוודאות הגדולה, במיוחד השנה. אי וודאות היא תמיד פתח לסיכונים, אבל גם לסיכויים – ולהזדמנויות חדשות. אנחנו צריכים להתמודד עם הסיכונים – ולנצל את ההזדמנויות. בהקשר הזה אני רוצה להעיר שתי הערות, שהן אחת: הראשונה מתייחסת לצורך הדחוף בשיקום האמון בין אזרחי ישראל למדינה. אמון שנפגע בשנה האחרונה – בצורה קשה, אולי אפילו אנושה.”

הנשיא המשיך: ” ההערה השנייה מתייחסת לבחירות הקרבות, ולשבר הפוליטי והחברתי המתמשך. זו מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, והאחרונה שלי, כנשיא. בהנחה שהאיום הבריאותי יוסר מעלינו בקרוב ואני מקווה שכך יהיה, החברה הישראלית תזדקק באופן דחוף לממשלה יציבה, מתפקדת, שתעסוק בראש ובראשונה בשיקום המשק והכלכלה, בפערים החברתיים ובשבר – בשבר הגדול שיש בחברה הישראלית, בין איש אחד לרעהו. יהיה עליה לעסוק בשנאת החינם שמטלטלת – את יסודות החוסן הלאומי שלנו. באם לא תקום ממשלה יציבה, חובת האחריות נופלת על כתפיהם של חברי הכנסת, מכלל המפלגות, שיצטרכו להציג לאזרחי ישראל פתרון חוקי או פוליטי אחר ליציאה מהמשבר המתמשך”.

צילום: מארק ניימן לע”מ

הסביבה האסטרטגית: אתגרים והזדמנויות

· בפתחה של שנת 2021 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה (במאקרו) על אף משבר הקורונה. יחד עם זאת, ישראל היא חברה משוסעת הסובלת ממשבר פנימי רב ממדי שהקורונה הציפה והחמירה. כל זאת במקביל להמשך האתגרים החיצוניים, שימשיכו ללוות אותה גם לאחר חלוף הנגיף.

· ישראל מחזיקה בהרתעה בסיסית חזקה מאוד אל מול אויביה בכלל החזיתות. יחד עם זאת, החזיתות שעימן מתמודדת ישראל נפיצות מאוד: סוריה, לבנון וגם רצועת עזה. בשלושתן, למרות הרתעה הדדית בין הצדדים, קיים פוטנציאל הסלמה לעימות נרחב ולמלחמה כוללת, ביותר מאשר חזית אחת בזמן נתון, כולל עם איראן.

· המאבק בגרעין האיראני – סיכוי נמוך לתרחישי קיצון של פריצה לפצצה במהלך 2021. יחד עם זאת, חילופי הממשל בארה”ב וכניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן מחייבים את ישראל למציאת דרכי הידברות והשפעה, אשר יפחיתו מהסכנות הטמונות בחזרה פוטנציאלית של ארה”ב להסכם הגרעין הפגום ויבטיחו אופציה צבאית אמינה במקרה של פריצה איראנית אל עבר הפצצה.

· הממשל החדש בארה”ב צפוי להיות ידידותי לישראל . יחד עם זאת, יתכנו נקודות מחלוקות בסוגיות בהן ישראל נהנתה מתמיכה אוטומטית של הממשל היוצא, למשל בזירה הפלסטינית ובהקשר חזרה פוטנציאלית להסכם גרעין עם איראן.

· הסביבה האזורית – “הסכמי אברהם” והנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וייתכן מדינות נוספות בהמשך, הם בשורה אסטרטגית חשובה ביותר, ולהם השפעה חיובית הן במישור הביטחון הלאומי והן במישור הכלכלי. יש לפעול ולקוות להמשך ה”גל” וחתימה עתידית אפשרית על הסכם נורמליזציה עם סעודיה שלו יהיו השלכות מרחיקות לכת.

המלצות למדיניות כמענה לאתגרים

אסטרטגיית העל הישראלית נמצאת בקיפאון עמוק זה שנים רבות. ממשלה חדשה בישראל נדרשת להוביל תהליך לחידוש תפיסת הביטחון ומדיניות הביטחון, תוך התמקדות בנקודות הבאות:

· הכרה במתח בין חשיבות לדחיפות האיום. אין להתמקד רק בדחוף (רצועת עזה וההתבססות האיראנית בסוריה), אלא בחשוב – האתגרים הפנימיים, הגרעין האיראני, “פרויקט הדיוק”, ותהליך ההסדרים מול הפלסטינים.

· בכל הידרדרות והסלמה יש לברר היטב מול מי נכון לפעול: ה”פרוקסי” האיראני, המדינות המארחות, או ישירות מול איראן?

· התפיסה צריכה לנתח הצלחות וכישלונות בשני העשורים האחרונים, לשלב את הממד המדיני וממד הלגיטימציה, לגבש מנגנוני תקשורת לפני עימות, מאמצים למניעת עימות, מנגנוני סיום לחימה, מנגנוני הסדרה והתמודדות עם סוגיות ההתעצמות.

חלק זה מביא המלצות מרכזיות – חלקן מחייבות דיון מיידי וחלקן מאפשרות דיון מאוחר יותר, אם כי במקרים מסוימים רמת חשיבותן דווקא גבוהה יותר. מעל כולן ניצבת המלצה עקרונית ומהותית לדיון יסודי באסטרטגיית-העל הישראלית, שחייבת עדכון. מושגי יסוד כהרתעה, הכרעה, הסלמה, מתקפת מנע והסדרה מחייבים בירור ותיקוף. ממשלה חדשה בישראל נדרשת להוביל תהליך לחידוש תפיסת הביטחון ומדיניות הביטחון.

1. מול תוכנית הגרעין של איראן

על ישראל להיערך להידברות הצפויה בין ממשל הנשיא ביידן והקהילה הבינלאומית לבין איראן, ובתוך כך להגדיר את האינטרסים החיוניים של ישראל במסגרת הסכם גרעין חדש. ישראל מחויבת להתכונן לשני תרחישים – הראשון הוא משא ומתן מחודש והשני זחילה איראנית לעבר סף הגרעין, וכן לשילוב ביניהם. שני התרחישים מחייבים הבנות ותוכנית פעולה משותפת עם ארצות הברית. בראש ובראשונה, יש להגיע להסכמות לגבי תכולת הסכם משופר עם איראן ביחס להסכם הגרעין מ-2015 (JCPOA). תיקון ההסכם צריך להתמקד בהארכה משמעותית של סעיפי ה”השקיעה”, בפיקוח “בכל מקום ובכל זמן”, בהגבלת המחקר והפיתוח ובהשלמת הבירור בנושא תוכנית הנשק. זאת ועוד, נדרש “הסכם מקביל” בין ישראל לארצות הברית על מדיניות משותפת נגד איראן בפעילותה האזורית ואסטרטגיה מתואמת, אם תמשיך איראן בזחילתה לגרעין. בה בעת, יש להחזיק אופציה התקפית אמינה מול איראן ולהגיע להבנות עם ארצות הברית לגבי התנאים לפעולה צבאית לסיכול התקדמות איראן לפצצה גרעינית.

2. המשך המערכה מול התבססות איראן בסוריה ו”פרויקט הדיוק” והיערכות ל”מלחמת הצפון הראשונה”

המכון למחקרי ביטחון לאומי ממליץ על המשך הגישה הפרו-אקטיבית הן אל מול ההתבססות האיראנית בסוריה והן אל מול פרויקט הדיוק של חיזבאללה.הימצאות מאות טילים מדויקים בידי הציר האיראני ובפרט בידי חיזבאללה, שביכולתם לגרום בישראל פגיעה אזרחית נרחבת ולשתק מערכים חיוניים, היא איום אסטרטגי שאין לאפשר את התפתחותו. מגמה מטרידה נוספת היא מאמצי איראן להרחיב את מערכי ההגנה האוירית שלה מערבה, ולחזק את יכולותהן של סוריה וחזבאללה לאתגר את עליונותה האווירית של ישראל.

הגם שכל השחקנים המעורבים ממוקדים בהתמודדות עם השלכותיו של משבר הקורונה ואינם חפצים במלחמה, הומחשו גם לאחרונה הסיכונים של דינמיקת הסלמה לא מתוכננת ולא רצויה, שעלולה להוביל למלחמה בזירות לבנון, סוריה ועיראק. מתאר זה של מלחמה רב-זירתית (“מלחמת הצפון”) צריך להיות איום הייחוס העיקרי למלחמה, ועל ממשלת ישראל להתכונן אליה ולוודא שהציבור מודע למאפייניה ולתוצאותיה האפשריות, בדגש על פגיעה חמורה בעורף האזרחי. בד בבד יש לנהל מאמץ מדיני וביטחוני יזום למניעת מלחמה ולמיצוי חלופות אחרות לקידום יעדי ישראל בזירה הצפונית.

המכון מזהה חמש אסטרטגיות התמודדות אפשריות:

(1) המשך המב”מ – שיבוש ודחייה, תוך מתן דומיננטיות לשיקול מניעת ההסלמה, והבנה שהמענה הוא חלקי בלבד.

(2) אסטרטגיה הגנתית אקטיבית ופסיבית – תגבור מערכי ‘חץ’, ‘שרביט קסמים’, ‘כיפת ברזל’ ושיפור המיגון. החיסרון הבולט הוא העלויות וחוסר ההרמטיות של המענה.

(3) הרתעה – איום מפורש וברור שישראל תגיב במלוא העוצמה על פגיעה בתשתיותיה ובמרכיבי הכוח שלה. נקודת התורפה היא היכולת של האויב, לאחר שצבר מאות או אלפי טילים מתקדמים, להקדים ולפגוע במרכיבי הכוח שצירופם הוא לב ההרתעה הישראלית.

(4) “מכה מקדימה” – תקיפה מתוך ידיעה שבטווח הקצר חזבאללה נערך לתקיפת ישראל, ויש ודאות גבוהה למלחמה. החיסרון באסטרטגיה זו הוא הסלמה ודאית בתנאים של ערפל מודיעיני ומוכנות מסוימת של האויב לספוג את המכה.

(5) “מתקפת מנע” – פגיעה יזומה, מפתיעה ואפקטיבית ביכולות, תוך סיכון גבוה למלחמה בהיקף מלא.

כל האסטרטגיות אינן מבטלות זו את זו, ותמהיל נכון ביניהן עשוי לתת מענה מספק לאיום הקונבנציונלי החמור ביותר – “פרויקט הדיוק”.

3. מול המשבר הפנימי בישראל

ההשלכות הקשות של המגפה יימשכו לתוך שנת 2021, גם לאחר ביצוע רחב היקף של החיסון. גם אם המגפה תתפוגג בהדרגה במחצית השנייה של 2021, השלכותיה הסוציו-אקונומיות העמוקות ילוו את ישראל לתוך שנת 2022 ואף בשנים שאחריה. מאמץ מוצלח להתאוששות מהמשבר ולהנעת צמיחה מחודשת יחייב את ישראל לשינוי מבני מעמיק. לשם כך תידרש יציבות במערכת הפוליטית, שתאפשר לגבש הסכמה לאומית רחבה. כדי להתחיל את תהליך היציאה מהמשבר יש לתת עדיפות לניהול מקצועי ומבוזר של המשבר בכל הממדים (בריאות, כלכלה, חברה). יש להעביר תקציב שנתי ותוכנית כלכלית שעיקרה עדיפות להשקעה בסעיפים אזרחיים, ובקבוצות מוחלשות ומעמד הביניים, וכן הכנה מוקדמת וממוקדת לשלב הצמיחה שאחרי המגפה. בטווח הזמן הבינוני, הממשלה תצטרך להוביל מאמץ לאומי להתאוששות כלכלית וחברתית, תוך קירוב בין מגזרים וצמצום פערים. יתר על כן, משבר הקורונה המחיש שיש למסד בישראל מנגנון ודפוסי פעולה להתמודדות עם משברים שאינם ביטחוניים.

4. הזירה האזורית

נכון שישראל תפעל להרחיב את מגמת הנורמליזציה למדינות נוספות, תוך צמצום הסיכונים ליתרונה האיכותי ומבלי להיגרר לעימותים לא לה. במסגרת זו נכון לשתף את מצרים, ירדן (תוך שיקום היחסים עימה) והרשות הפלסטינית בשיתופי הפעולה האזוריים. אפשר שהתקופה הקרובה מתאימה גם לניסיון להעלות את דרג היחסים עם טורקיה, על אף האתגרים בדרך לכך.

5. הרשות הפלסטינית

הממשל החדש בארה”ב צפוי לגלות תמיכה פחותה בעמדות ישראל בהשוואה לממשל טראמפ, ואף צפוי שמדינות אירופה, על רקע התקרבות טרנס-אטלנטית מחודשת, ישכנעו אותו לפעול לחידוש התהליך המדיני ולקידום פתרון שתי המדינות. בכל מקרה, לישראל אינטרס בקיום רשות פלסטינית מתפקדת, יציבה ולא עוינת. על כן נכון לנקוט מולה גישה תומכת ומסייעת, המכוונת לחזקה ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי, ולהציב יעד מדיני של “הסדרי מעבר”, שיעצבו מציאות של היפרדות (מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית) ויתוו תנאים למציאות עתידית של שתי מדינות (בהתאם למתווה INSS).

6. מול ארגוני הטרור בעזה

חמאס הוא ארגון טרור השולל את עצם קיומה של מדינת ישראל ומסרב להתקדם עימה בנתיב המדיני. לאחר הדגשת הרשות הפלסטינית כבת-השיח של ישראל בזירה הפלסטינית, יש לסמן את חמאס ככתובת אחראית זמנית ברצועת עזה ולגבש עימו הפסקת אש ממושכת ופתרון לסוגיית חללי צה”ל והאזרחים המוחזקים בעזה, תמורת שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות ברצועה, ותוך מאמץ לבלום את התעצמותו הצבאית. חשוב שחמאס, כזירה משנית וחשובה פחות מהזירה הצפונית והאיראנית, לא ישאב תשומות צבאיות ומדיניות שנחוצות לזירות שבעדיפות. אם בכל זאת ניגרר לעימות, נצטרך למקד את המהלך הצה”לי בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של הארגון ובארגוני הטרור האחרים שם.

7. הברית עם ארצות הברית

יש לגבש מדיניות מותאמת לממשל החדש בארצות הברית ולאמץ מולו גישה שאינה לעומתית, המתחשבת באידיאולוגיה, בערכים ובקווים האדומים של שני הצדדים; חזרה להסכם הגרעין מ-2015 היא בעייתית מאוד לישראל, ויש לעשות כל מאמץ להסכמה על האסטרטגיות לשיפור ההסכם והביטחונות לישראל.

יש להידבר עם ממשל ביידן במטרה לצמצם אי-הסכמות אפשריות ולמצות אינטרסים משותפים (בדגש על האתגרים שמציבים איראן וחיזבאללה, שימור העליונות הטכנולוגית של ארצות הברית בעולם, יחסי ישראל עם סין, , שימור יתרונה האיכותי של ישראל וההתייחסות לסוגיה הפלסטינית).

8. מול רוסיה וסין

יש להתאים את המדיניות הישראלית לתחרות הבין-מעצמתית בעידן הקורונה ופוסט-קורונה, לחתור ל”ברית חדשנות טכנולוגית” עם ארצות הברית ולנהל את היחסים עם סין, וזאת בתיאום עם הממשל האמריקאי ותוך התחשבות ברגישויותיו. נדרש להרחיב את בסיס המומחיות על סין בישראל ולשפר את ניהול הסיכונים מולה. לגבי רוסיה – יש לשמר את ערוצי השיח עם מוסקבה, את חופש הפעולה שהיא מותירה לישראל בסוריה, ובמידת האפשר גם את התיאום האסטרטגי עימה – למרות אינטרסים שונים ועמדות מנוגדות בהקשרי סוריה, איראן, לבנון והסכסוך הישראלי-פלסטיני. נוסף על כך יש לנסות שוב לשפר את היחסים עם מדינות אירופה, למרות שחלק מעמדותיהן בסוגיה הפלסטינית מנוגדות לאינטרסים ולעמדות של ישראל.

9. הגברת מוכנות צה”ל והגדלת תקציב הביטחון

צה”ל סובל מהמשבר הפוליטי ומאי-ודאות משאבית, שאינה מאפשרת תכנון וביצוע סדור של בניין כוח והיערכות לאתגרים עתידיים. יש לסכם ולתקצב תוכנית רב-שנתית (תר”ש) לצה”ל במגבלות התקציביות של משבר הקורונה; חובה לממש את תוכנית ההתעצמות במט”ח הסיוע האמריקאי, שהחלטות חיוניות לגביה נדחות כבר שלוש שנים;

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה



לחצו כאן להוספת תגובה

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה










0 0 vote
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive