הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, קיימה היום (שלישי) דיון מהיר בנושא "חוסר בליווי ומעטפת שיקומית מקצועית לפעוטות וילדים שעברו התעללות", על פי הצעות חה"כ אופיר כץ, אוריאל בוסו ואימאן ח'טיב יאסין. במהלך הדיון סיפרו הורים אשר ילדיהם עברו התעללות על ההתמודדות ועל התחושות הקשות.
את הדיון פתח יו"ר הוועדה ואמר: "מדובר בנושא חשוב ביותר. מידי שבוע אנחנו נחשפים לסיפורים, תמונות וסרטונים מצמררים של ילדים קטנים, חסרי ישע מוטחים על מזרונים, נחבטים ונגררים על הרצפה – פשוט תמונות מזעזעות שאי אפשר לדמיין. אי אפשר לדמיין את תחושתו של אותו הורה ששולח את הילד לגן, במקום שאמור להיות הכי בטוח בעבורו, ומגלה אחר כך שהילד שלו נמצא בגיהינום של התעללות ואלימות קשה. התמקדנו הרבה בסוגיה זו של מסגרות לילדים לגיל הרך, פעוטונים ופיקוח עליהם והיום אנחנו מתמקדים בסוגיה מאד חשובה שלא ממש נידונה בשיח הציבורי, לגבי המענים שהמדינה נותנת, או בעצם לא נותנת, לאותם ילדים שעברו התעללות ועברו אלימות בפעוטונים".
עוד הוסיף ג'בארין ואמר כי "אי אפשר לנתק את הדיון היום מהדיונים של חוק הפיקוח והתקנות שהיו אמורות להיות מאושרות באוקטובר ב-2019 ועד היום לא הובאו לאישור הוועדה. לאי אישרון כמובן השלכות מעשיות גם לנושא של הדיון היום. הטיוטה פורסמה עוד בסוף אוגוסט, ולצערי אנו נתקלים בסחבת והתמהמהות לא מובנות ובינתיים עוד ועוד מקרים קשים במסגרות הללו נחשפים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ ח'טיב יאסין אמר כי: "תחום הטיפול הרגשי-פסיכולוגי לילדים בגילאים הצעירים במיוחד, נמצא כתחום הפקר שהמדינה מזניחה אותו ביודעין או לא יודעין אך זו עובדה קיימת. המדינה עוד תשלם על כך בהמשך… לא ההורים ולא הילדים מקבלים טיפול נאות כדי להתמודד עם התחושות הרגשיות שעוברות עליהם כהורים ולאחר מכן הסוגיות שמלוות את גידול הילדים. המצב זועק לשמיים, צריך להכיר במסגרות של לידה עד גיל שלוש כמסגרות מחייבות בתקן של טיפול פסיכולוגי. לא ייתכן שנפקיר ונזניח את הילדים שלנו".
ח"כ כץ אמר: "אני עוסק בנושא ההתעללויות בילדים, וכל יום נחשף לעוול אחר שנעשה בתחום הזה. לאחרונה פנה אליי אחד ההורים שנמצא איתנו ובנו עבר התעללות. נפגשתי עם ההורה; ההתעללות שהילד עבר זה החלק הראשון, ההתמודדות עם המצב שנוצר היא החלק השני. לא קיימת מעטפת שיקומית או טיפולית, ההורים נאלצים להתמודד עם המצב הזה לבדם. הם גם סוחבים איתם שנים של סבל, את מה שהילד עבר ואת ההתמודדות שנדרשת מהם להחזיר אותו לשגרה – וכל זה לבד. זה דבר מזעזע שההורים לא מקבלים שום כלים מקצועיים עם ההתמודדות, שהם צריכים לקבל החלטות בעצמם וכשניסו לפנות לא ניתן מענה. זה לא תקין וצריך להיות גורם מוסמך ומקצועי בעניין".
ח"כ קארין אלהרר, אשר ניהלה את הדיון מאמצעו, הסבירה כי "נדרשת החמרת ענישה, שהיא כלי נוסף מתוך סל הכלים, שכולל גם את חוק הפיקוח והתקנות שלו שעד היום עוד לא ראינו, וחוק המצלמות שעד היום לא הבנתי אם נכנס לתוקף מלא או לא. כל הדברים האלה הם הכלים שבאמצעותם, לצערי, לא נגיע לאפס מקרים של אלימות, אבל בהחלט ניתן יהיה להגיד ולהאמין שאנחנו פועלים למיגור התופעה".
הורה שילדו עבר התעללות בגן, שיתף בפרטי המקרה ובתחושותיו: "יש תחושה לי כאבא ולנו כמשפחה שאחרי מקרה כזה אתה רוצה לזעוק לשמיים ושכולם ישמעו אותך. ובכל נקודת זמן, מהיום הראשון בתחנת המשטרה, אתה מגלה מציאות אחרת לחלוטין – הכל משחק תפקידים, נהלים ומסמכים. מה שכתוב מתקיים גם אם גורם עוגמת נפש למשפחה או לילד".
ההורה תיאר חוויה מטלטלת בחקירת הילדים במשטרה במהלכה בנו ישב מתחת לשולחן. כהורים לא ניתנה להם הדרכה כיצד להתמודד עם התהליך, איך להכין את הילד לחקירה או הסבר על הנזק שהילד עובר. מיד לאחר המקרה נאלץ ההורה לקיים מאבק עיקש מול העירייה בבקשה להוציא מהגן את הסייעת שנכחה בגן בזמן המקרה, לא מנעה ממנו לקרות ולא דיווחה עליו. " לא הגיוני שהילד יהיה נוכח עם אותה סייעת שהייתה באותו היום ולא עשתה כלום", אמר ההורה.
ההורה סיפר כי במשך חודשים הוא התלווה לבנו למסגרות החינוכיות בבקרים כיוון שזה הפך אלים, מפוחד וחרד למצבו. כמו כן, הוא אף ציין כי הוקמה וועדה בראש מפקחת הגן, שהייתה אמורה לסייע להם בתהליך. לתדהמתו, בדיון לפני אחרון בבית המשפט עם הגננת, לפני גזר הדין הגיעה המפקחת לתת עדות אופי חיובית על הגננת. "הילד חווה התעללות, אני עובר טלטלה מצד המשפחה על ימין ועל שמאל במשך שלוש שנים וסחבת בבית משפט, ובסוף אותה מפקחת שהייתה צריכה לתת לי ליווי מגיעה לתת עדות חיובית – זה מטורף. נשמח שתרימו את הכפפה ותסייעו לילדים ולמשפחות כי החוויה שעברו באותו יום במקרה היא יותר מידי, וצריכים באותו רגע לעלות על דרך המלך ולא להיתקל בעוד פוסט טראומה על פוסט טראומה".
הורה נוסף שילדיו עברו התעללות בגן, אמר: "יום אחרי הפרשה אתה מוצא את עצמך לבד, אל מול מערכת שמנסה להכחיש ולהוציא אותך לא בסדר. לבד במערכה מול המשטרה. במשך חודשיים היינו צריכים לרדוף אחרי המשטרה שתיקח חומרי חקירה. אח"כ אתה נלחם נגד הפרקליטות כי כנפגע זכויות עבירה אין לך צד בעניין. אין אפילו פסיק שמתעסק בטובת נפגע העבירה. הסנגורים של התוקפות עושים טריק משפטי כדי למשוך משפט למשך שנים ולבסוף העונש הוא עבודות שירות או 7 חודשים מאסר שמתקצרים ל-4. לילדים יש קושי לייצר מערכת אמון עם ילדים בני גילם, עם מטפלים ואנשי חינוך. מערכת החינוך גם לא יודעת להתמודד – על התפרצויות זעם משעים אותו מבית הספר ולא נותנים לו את העזרה שצריך לקבל".
בשלב הזה התבקשה התייחסות נציגי משרדי העבודה והרווחה לדברים. מספר נציגים העבירו כל אחד את האחריות לנציג אחר שיתייחס, וחברי הכנסת וההורים אמרו כולם כי הדבר מדגים בדיוק את אותה ביורוקרטיה בעייתית שדובר עליה. לבסוף דיברה ורדה מלכה, הממונה הארצית על הצהרונים במשרד. מלכה בירכה על קיום הדיון והדגישה כי תהליך ליווי למשפחות ולילדים שעוברים התעללויות הוא חשוב אך נדרש לו מקור תקציבי. ח"כ ביקש ממנה לפרט מהי התכנית אשר הגישו לאישור תקציבי של האוצר, לה האוצר סירב, ואז אמרה מלכה כי המשרד עוד צריך לקיים דיונים בנושא ולהבין את היקף הסיוע הנדרש ורק אז יפנה לאוצר בבקשה.
ח"כ אלהרר ביקשה לקבל ממשרד העבודה והרווחה עדכון על התקנות של חוק הפיקוח על מעונות היום ומתי הן צפויות להיות מובאות לדיון בוועדה, כפי שהתחייב השר שמולי. עו"ד דבי ספיר אליעזר, מהייעוץ המשפטי של המשרד השיבה כי היא מקווה שכבר בשבוע הבא יהיה להם נוסח להעביר לאישור שר האוצר, כדי לקיים את חובת ההיוועצות, הקבועה בחוק, לגבי התקנות. חברי הכנסת תמהו כיצד האוצר לא היה מעורב בתהליך עד כה, ועו"ד ספיר אליעזר אמרה כי האוצר היה מעורב, את חובת ההיוועצות הפורמלית עדיין קיימת בחוקה ויש לקיימה.
אלונה דניאל, האחראית על תחום הטיפול במטה המאבק נגד התעללות בגנים, אמרה: "כשהתחלנו את פעילותנו נדהמנו לגלות שלא רק שהמדינה לא לוקחת שום אחריות על תחום החינוך בגיל הרך, אלא גרוע מכך, גם בגילוי פרשת התעללות על ידי צוות בגן, ההורים נזרקים באחת לסערה רגשית ללא שום גלגל הצלה".
"מחקרים מהשנים האחרונות מראים שלא רק שפעוטות בגילאי חצי שנה עד ארבע מפתחים פוסט טראומה אלא שהם רגישים לכך יותר מעמיתיהם הבוגרים. עם זאת, אין שום גורם רשמי אשר מכיר בפגיעה הקשה הזו ומגיש להורים עזרה. ההורים מוצאים עצמם נאבקים בטחנות רוח, כאשר בכל אבן התפתחותית עולים קשיים, שאלות והתמודדויות חדשות".
"במטה המאבק הרמנו את הכפפה, גייסנו עשרות רבות של מטפלים באזורים שונים ולפי הצורך. שוב העמותות והארגונים הפרטיים פועלים בתוך הריק שיוצרת המדינה. אין לנו היכולת לסחוב לאורך זמן את אוזלת היד של המדינה על הגב הפרטי שלנו. כמה זמן הילדים עוד ישלמו את המחיר?"
ח"כ אלהרר סיכמה את הדיון ואמרה: "אני קוראת מהוועדה למשרד העבודה והרווחה לקיים בזמן הקרוב מאד שולחן עגול, אופרטיבי, עם משרדי הבריאות, הרווחה והאוצר. כי כן, בריאות עולה כסף, אבל אי טיפול בסמוך למועד האירוע יעלה בסופו של דבר הרבה יותר. אין דרך להתעלם מהעניין הזה. אלה ילדים שסובלים, ההורים שלהם סובלים. אני חושבת שאפשר לעשות את זה ועוד אחרי כל כך הרבה מקרים, זו עובדה מצערת, ואף מחפירה. הדבר הזה לא ירד מסדר יומה של הכנסת, כל עוד ח"כ כץ כאן ובוודאי כל עוד אני כאן".
