בית חדשות הארץ "ההתמודדות של מדינת ישראל עם רצועת עזה מעוררת אתגרים רבים"

"ההתמודדות של מדינת ישראל עם רצועת עזה מעוררת אתגרים רבים"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט התייחס בטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין, שהתקיים היום (שלישי) בתל אביב לשיח הציבורי סביב החלטות ואירועים משפטיים השנויים במחלוקת ציבורית ואמר כי ההכרעות מתקבלות באופן מקצועי וללא שיקולים זרים. הוא ציין כי "אפשר, ואפילו ראוי, להעביר ביקורת על ההחלטות שלנו. אולם הדברים צריכים להיעשות בצורה עניינית לגופן של ההחלטות, ולא מתוך התייחסות לגורמי המשפט כ"יריב" או חס וחלילה אף כ"אויב", של הציבור או של המדינה. ביקורת מתלהמת כאמור עושה דה-לגיטימציה להחלטות המשפטיות ולשיקולים העומדים ביסודן, במטרה לפגוע במעמד המוסדות המשפטיים, באמון הציבור בהם, ובלגיטימיות של הכרעותיהם. צריך לזכור שיש לנו בית משפט עליון אחד, יועץ משפטי לממשלה אחד, פרקליטות אחת, ומשטרה אחת, שקיומם מהווה ערובה לשלטון החוק. פגיעה לא עניינית בלגיטימיות העשייה של גופים אלו פוגעת בכל אחד מאזרחי המדינה."





"למרבה הצער" אמר היועמ"ש מנדלביט, "אני נתקל ביותר ויותר אמירות שחורגות באופן בוטה מהביקורת העניינית והלגיטימית. דוגמא בולטת מהתקופה האחרונה הייתה ביחס להחלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, לפתוח בחקירת מצ"ח ביחס לשניים ממקרי המוות שאירעו במסגרת ההפגנות לאורך גדר הרצועה. בעקבות ההחלטה, טענו גורמים מסוימים טענות חריפות כלפי הפצ"ר, תוך שימוש בביטויים קשים על פגיעה כביכול מצידו בחיילי צה"ל. אלה טענות משוללות כל יסוד ואף חסרות אחריות. החלטה זו של הפצ"ר התקבלה מתוקף תפקידו כמי שאחראי על שלטון החוק בצה"ל, ומתוקף אחריותו להורות על פתיחה בחקירה מקום בו קיים חשד סביר לביצוע מעשה עבירה. אני יודע שהחלטות כאמור אינן מתקבלות בנקל, בפרט כשהן נוגעות לאירועים מבצעיים. הדבר נעשה לאחר שהאירועים נבדקו בדרך של תחקיר מומחים. הפצ"ר בחן את ממצאי התחקיר כאשר הוא לוקח בחשבון את הנסיבות המבצעיות הייחודיות. רק לאחר שנמצא כי התחקיר מעלה ממצאים המעוררים חשד, הוחלט על פתיחת חקירה פלילית בעניין. דרך העבודה האמורה נקבעה ע"י ועדת מומחים בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, שבה היו גם משקיפים בינלאומיים. היא תואמת את הפרקטיקה של צבאות זרים ואת כללי המשפט הבינלאומי. הגורמים החשובים ביותר בעולם המשפטי הבינלאומי רואים בדוח של ועדת טירקל מסמך מכונן. פעולה לפי המלצות הדוח גם מקנה למדינת ישראל הגנה מפני הליכים בינלאומיים."

מנדלביט הסביר כי "החובה לחקור חשדות למקרי ירי שנעשו שלא כדין, מבטאת את קיומו של שלטון החוק גם בעת לחימה. חובה זו מיושמת כאמור על ידי הפצ"ר בזהירות רבה, מפאת מאפייני הסיטואציה. כאשר הדבר נדרש – חקירות מעין אלו אכן נפתחות. השמירה על שלטון החוק גם בעת לחימה איננה בגדר חולשה, כי אם ביטוי לעוצמה מוסרית וערכית. כזכור, במסגרת זו, הוראות הפתיחה באש המיושמות בגבול הרצועה גם הן עברו תחת שבט ביקורתו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ועתירות שהוגשו נגדן – נדחו. בכל אלה יש גם כדי לחזק את יכולת העמידה של מדינת ישראל אל מול מהלכי לוחמת המשפט בכלל, והמהלכים ההולכים ונרקמים לנגד עינינו בזירה הבינלאומית ביחס לאירועי הגדר ברצועת עזה בפרט. מדינה שומרת חוק, שפועלת בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי ושיודעת לחקור בעצמה, באופן אפקטיבי וכן, טענות להפרות של דיני הלחימה, תוכל לעמוד באופן טוב הרבה יותר מול ניסיונות לפגוע בה בזירה המשפטית הבינלאומית. אלוף שרון אפק פועל באופן מקצועי וערכי, ומתוקף שיקולים משפטיים בלבד. הדבר נכון הן ביחס להחלטותיו על פתיחה בחקירה, והן ביחס להחלטות שקיבל על הימנעות מפתיחה בחקירה או על סגירת תיקי חקירה לגבי אירועים מבצעיים."

צילום: לשכת עורכי הדין בישראל

היועץ המשפטי לממשלה אף אמר כי "אם מאן דהוא סבור כי נפל פגם בהחלטה האחרונה הנוגעת לאירועי רפיח במבצע "צוק איתן", פתוחה בפניו הדרך להגיש השגה על כך לבחינתי, וזאת בהתאם לנוהל שגובש, בעקבות המלצות דוח ועדת טירקל, אותה כבר הזכרתי. אין ספק כי ההתמודדות של מדינת ישראל עם רצועת עזה מעוררת אתגרים רבים – צבאיים, מדיניים, וגם משפטיים. ההחלטות אליהן התייחסתי, אותן קיבל הפצ"ר ביחס למקרים שונים בהם נטען כי חיילי צה"ל פעלו במסגרת התמודדות זו בניגוד לדין הבינלאומי, ממחישות היטב את הדברים."

מנדלביט התייחס לאתגר משפטי נוסף הקשור לרצועת עזה, שהתעורר אף הוא לאחרונה הנוגע לסוגיית כניסתם של חולים, קרובי משפחה מדרגה ראשונה של פעילי חמאס, מרצועת עזה למדינת ישראל, לצורך טיפול רפואי. "בהחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, שעניינה בהשבת גופות החיילים, הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, והאזרחים הישראלים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה, נקבע בין היתר כי לא תותר כניסתם לישראל של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של פעילי חמאס. בחוות דעתי הובהר כי מבחינה משפטית ההחלטה לא יכולה לחול ביחס למקרים בהם נדרשת כניסה לישראל לצורך טיפולים רפואיים מצילי חיים, שלא ניתן לקבלם ברצועת עזה, ולאור עמדה זו – כך גם יושמה החלטת הקבינט. אקדים ואציין כי לנוכח עמדה משפטית זו, פסק בית המשפט העליון בעתירה שאתייחס אליה בהמשך, שאין מקום לעסוק בעצם תוקפה של החלטת הקבינט, והגביל את בחינתו המשפטית ליישומה במקרים הקונקרטיים שעמדו בפניו. על אף האמור, לאחרונה, ביקש שר הביטחון לאסור באופן גורף את הכניסה לישראל של חולים קרובי משפחה מדרגה ראשונה של פעילי חמאס, דבר שלעמדתי קיימת מניעה משפטית בביצועו, במצב המשפטי הקיים אל מול רצועת עזה."

מנדלביט הוסיף כי "השר ביקש להציג עמדה זו בעתירה לבג"ץ שהוגשה ע"י חמש נשים מרצועת עזה, קרובות משפחה מדרגה ראשונה של פעילי חמאס, הזקוקות לטיפול רפואי. במסגרת השיח שקיימתי מול השר, הוא החליט לשנות מעמדתו ולקיים את החריג שקבעתי לגבי מקרים מצילי חיים, אך זאת – רק על ידי מתן מעבר בישראל לשם קבלת הטיפול הרפואי ביהודה ושומרון או במדינות זרות, ולא ע"י מתן אפשרות לטיפול רפואי בישראל. לאחר בחינת הדברים, הבהרתי לשר כי גם מדיניות זו איננה יכולה לעמוד מבחינה משפטית, שכן ייתכנו מצבים חריגים בהם יהיה מקום לאפשר טיפול רפואי בישראל. זאת, לנוכח המצב המשפטי הקיים אל מול רצועת עזה, ובמסגרת האיזון הנדרש בין צורכי הביטחון לבין הערך של קדושת החיים. בעודי מנהל את השיח המתואר עם שר הביטחון לגבי מהותם של מצבים חריגים אלו, התקיים דיון בעתירה האמורה, ואף בית המשפט העליון הבהיר את הצורך בקביעת מקרים חריגים שבהם יתאפשר טיפול רפואי במדינת ישראל. לנוכח זאת, ולקראת הדיון השני שנקבע בעתירה, ימים ספורים לאחר מכן, הושלם השיח שקיימתי עם שר הביטחון, במסגרתו הוצגו בפניו גם הערות בית המשפט כאמור, והשר קבע מספר חריגים בהם יתאפשר טיפול רפואי בישראל. בין היתר, נקבע כי הדבר יתאפשר כאשר קיים צורך בטיפול רפואי מציל חיים מיידי, אשר אינו מאפשר את קבלת הטיפול באיו"ש או בחו"ל.

עובר לקיומו של הדיון השני בעתירה, בחנו גורמי הפרקליטות מול משרד הביטחון אם העותרות נכללות בחריג המתואר. וכאן אני רוצה להדגיש – בהתאם לנתונים שהיו בידי המדינה באותה עת, התשובה לכך הייתה שלילית וזו גם העמדה שהוצגה בפני בג"ץ. במהלך הדיון עצמו, הוגשה לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעם נשיאת המערך האונקולוגי בבית החולים שיבא. לפי חוות דעת זו, נסיעה ארוכה למדינה שכנה ואי קבלת הטיפול יסכן את חייהן של החולות באופן מיידי, ולפיכך יש צורך כי יטופלו בהקדם האפשרי בבית חולים במדינת ישראל. חוות הדעת האמורה לא הייתה בידי המדינה עובר לדיון, וממילא – לא נשקלה על ידה. למעשה עד מועד הדיון נסובו עיקרי טענות העותרות סביב חוסר יכולתן הכלכלית לממן את הטיפול הנדרש במדינות שכנות.

ניתן להניח כי לו הייתה מובאת חוות הדעת לבחינתם של גורמי המדינה, היא הייתה מביאה לחידוש השיח מול שר הביטחון, על מנת לשקול את הדברים. למעשה, גם מפסק דינו של בית המשפט העליון עולה שנוכח החידוש בחוות הדעת הרפואית נשקלה האפשרות להשיב את הנושא לבחינה מחודשת של גורמי המדינה. אולם, בשל נסיבות העניין המיוחדות, בהן העותרות המתינו לקבלת טיפול רפואי מציל חיים, הוחלט בפסק הדין כי אין מקום לעשות כן. ואכן, בשים לב לעמדה הרפואית שהוצגה ולאור מכלול השיקולים, הורה בית המשפט למדינה להתיר את כניסתן של החולות לטיפול רפואי ישראל. פסק הדין המתואר ממחיש כאמור את מורכבות העיסוק המשפטי בנושאים הקשורים לרצועת עזה. כמו כן, ניתן לראות כיצד בזכות הליווי המשפטי שניתן, הדרג המדיני נאות לשנות את החלטותיו מספר פעמים במטרה להתאים אותן לדין, כפי שהבאתי בפניו. חשוב להבין את הדברים הללו, גם אם בסופו של דבר במקרה הקונקרטי בית המשפט העליון קיבל את העתירה."

מנדלבליט אמר כי "חלק מהתגובות הקשות לפסק הדין גם המחישו את התופעה עליה עמדתי בראשית הדברים של התבטאויות בלתי ראויות כלפי גורמי המשפט, המבקשות לקעקע את עצם הלגיטימציה של עבודתם. ראשית, הוטחה ביקורת רבה, חלקה בלשון מתלהמת ובוטה, כלפיי וכלפי הפרקליטות, על ייצוג עמדת המדינה במסגרת העתירה, תוך שאף היה מי שטען כאילו מי מאיתנו היה מעוניין חס וחלילה במותן של הנשים החולות, או היה אדיש לכך. כפי שתיארתי, מדובר בטענה חסרת כל ביסוס. בנוסף לכך, נשמעו התבטאויות בוטות ובלתי ראויות, שאין מקום לקבלן, גם כלפי שופטי בית המשפט העליון, כאילו הם פוגעים בביטחון המדינה, מפריעים למאבק בטרור או מתערבים בנושאים לא להם. אכן, כפי שהזכרתי מוקדם יותר, למרבה הצער, גם מקומו של בית המשפט העליון איננו נפקד מהתופעה הנפסדת אליה התייחסתי בדבריי – של התבטאויות החורגות מגדרה של ביקורת ראויה ולגיטימית, כולל שיח מאיים ותוקפני וניסיונות לדה-לגיטימציה של הכרעות שיפוטיות."

"הדוגמאות להתבטאויות שכאלה רבות וידועות." אמר היועמ"ש והוסיף "דוגמא נוספת לכך מהעת האחרונה הייתה כאשר בית המשפט המחוזי קיבל החלטה בעניין הסדרת המאחז "מצפה כרמים", והיה מי שניצל את ההזדמנות כדי לתקוף את בית המשפט העליון, ולהשמיץ את השופטים כאילו שיקולים פוליטיים או תפיסות אישיות הם שמנחים אותם בפסיקה. אני רוצה לומר לכם, גם בעניין זה וגם במקרים אחרים – אין דבר רחוק יותר מן האמת. עלינו לזכור ולהזכיר כי גופי המשפט השונים במדינה הם משרתי הציבור. הם אינם פועלים למען עצמם, כי אם למען אזרחי המדינה. חשוב לשמור על עצמאותם, ועל הלגיטימיות של פעולתם.

בהקשר זה מן הראוי לציין לחיוב רב את לשכת עורכי הדין אשר פועלת רבות בעניין הזה ומגנה השכם והערב על מערכת המשפט. זוהי גם ההזדמנות להודות באופן אישי ליו"ר הלשכה – עו"ד אפי נווה, אשר מוביל את הפעולה הזו, על תרומתו החשובה להגנה על שלטון החוק במדינה ולביצורו. הדברים האמורים רלוונטיים כמובן גם בהקשר של חקירות נבחרי הציבור, כאשר גם בהקשר הזה אנחנו עדים לשיח שנועד לייצר דה-לגיטימציה לפעולותיהן ולהחלטותיהן של רשויות אכיפת החוק, ולפגוע באמון הציבור בטוהר שיקוליהן. כפי שציינתי אתמול, בכנס אחר – המשטרה, פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה פועלים במרץ רב, ובשיתוף פעולה הדוק, לקדם את החקירות הנוגעות לאנשי הציבור, ובראשן – החקירות הנוגעות לראש הממשלה, מתוך מטרה אחת ויחידה – הגעה לחקר האמת. ההחלטות מתקבלות במהירות האפשרית ובמקצועיות. הפעולות מתמקדות בעיקר ולא בטפל; בחשדות פליליים אמיתיים ולא ברכילויות. ההחלטות המשפטיות יתקבלו באחריות, בהקדם האפשרי, מתוך שיקולים משפטיים טהורים, ומתוך הבנת האינטרס הציבורי בקבלתן. הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא אחר האמת. והאמת הזו – כפי שהיא תתגלה מתוך הראיות שיאספו במסגרת החקירות – תהיה הבסיס היחיד לקבלת החלטות בתיקי החקירה. כך פועלת התביעה הכללית בכל תיק פלילי, וכך אנו נפעל גם ביחס לתיקי החקירה האמורים."

לסיכום אמר היועץ המשפטי לממשלה, "אנו פועלים בהקשר הזה בשיתוף פעולה מלא וטוב של כל גורמי אכיפת החוק השונים. תחילה התנהלו חקירות המשטרה בניצוחו של ראש אגף חקירות ומודיעין לשעבר, ניצב מני יצחקי. ניצב יצחקי ניהל את החקירות ביסודיות ובאחריות הראויים לכל שבח. לאורך כל עבודתי המשותפת עימו, מצאתי קצין משטרה מהמעלה הראשונה. משרת ציבור ערכי, ישר ומקצועי, אשר שיקולי טובת העניין תמיד קדמו אצלו לכל שיקול אחר. בהמשך, החליף אותו בתפקיד והמשיך את ההובלה המקצועית והיסודית של החקירות ניצב גדי סיסו, ראש אגף החקירות והמודיעין הנוכחי, שהוא ואנשיו עובדים יומם וליל כדי להבטיח ולבצע את שלטון החוק במדינה. יחד עם שותפי לדרך, פרקליט המדינה – עו"ד שי ניצן, ועם אנשי הפרקליטות המצויינים והמסורים, אנו פועלים יחד למען שלטון החוק ולמען אזרחי מדינת ישראל וכך נמשיך לעשות".

טקס פתיחת שנת המשפט התשע"ט (קרדיט: לשכת עורכי הדין)





error: !תוכן זה מוגן בזכויות יוצרים

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive