במשך שנים רבות נהנו משקאות אלכוהוליים ממעמד כמעט פרדוקסלי בעולם הבריאות. מצד אחד הוכח כי שתייה מופרזת פוגעת בכבד, במוח ובמערכת הלב וכלי הדם. מצד שני, מחקרים שונים רמזו כי צריכה מתונה של יין או אלכוהול עשויה להעניק יתרונות מסוימים לבריאות הלב.
כעת מגיע אחד המחקרים המקיפים ביותר שנערכו אי פעם בתחום ומטיל ספק משמעותי בתפיסה הזאת.
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית ניתחו נתונים מ-843 מחקרים אפידמיולוגיים שבחנו את הקשר בין אלכוהול לבין 20 מחלות מרכזיות. מטרת המחקר הייתה לבדוק באופן שמרני וזהיר ככל האפשר מה באמת ניתן לומר על ההשפעות הבריאותיות של שתיית אלכוהול.
הממצא המרכזי היה חד: בכל הנוגע לסרטן, לא נמצאה רמת שתייה שניתן להגדיר כנטולת סיכון.
לפי הניתוח, גם צריכה הנמוכה ממשקה אחד ביום נקשרה לעלייה בסיכון למספר סוגי סרטן, בהם סרטן השד, המעי הגס, הוושט, הכבד, הלבלב, הערמונית ואזורי הגרון והלוע. הקשר הבולט ביותר נמצא בסרטן הלוע, שבו נצפתה עלייה משמעותית במיוחד בסיכון בקרב שותים.
ההסבר הביולוגי לקשר זה מוכר היטב למדענים. כאשר הגוף מפרק אלכוהול, הוא מייצר חומר בשם אצטאלדהיד, הנחשב למסרטן. חומר זה עלול לגרום לנזק ל-DNA ולעודד תהליכים המגדילים את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים לאורך השנים.
בנוסף, אלכוהול משפיע על רמות הורמונים מסוימים בגוף, מגביר תהליכי דלקת ועלול להקל על חדירת חומרים מסרטנים לרקמות שונות, במיוחד באזור הפה, הגרון והוושט.
עם זאת, התמונה אינה אחידה בכל התחומים הבריאותיים. החוקרים מצאו כי במחלות מסוימות, בעיקר מחלות לב, סוכרת מסוג 2 ודמנציות מסוימות, קיימות עדויות לקשר אפשרי בין שתייה קלה לבין ירידה קטנה בסיכון. אולם השפעות אלה היו חלשות יותר ופחות עקביות בהשוואה לראיות בנוגע לסרטן, ובצריכה גבוהה יותר הן אף נעלמו לחלוטין והתחלפו בעלייה בסיכון.
המחקר גם מצטרף לשינוי משמעותי בגישת גופי הבריאות בעולם. בשנים האחרונות גובר הקונצנזוס המדעי שלפיו אין הצדקה להציג אלכוהול כמשקה בעל יתרונות בריאותיים. ארגון הבריאות העולמי כבר קבע בעבר כי לא קיימת רמת צריכה שניתן להבטיח שהיא בטוחה מבחינת הסיכון לסרטן.
אחת הסיבות לכך היא שגם אם הסיכון הנוסף של משקה בודד קטן יחסית, מדובר בהרגל נפוץ מאוד. כאשר מיליוני אנשים צורכים אלכוהול באופן קבוע במשך עשרות שנים, גם עלייה קטנה בסיכון האישי יכולה להפוך למספר משמעותי של מקרי סרטן ברמת האוכלוסייה.
החוקרים מדגישים כי אין משמעות הדבר שכל אדם חייב להפסיק לשתות לחלוטין. במקום זאת, המסקנה היא שהקשר בין אלכוהול לבריאות מורכב יותר מכפי שנהוג היה לחשוב בעבר. בעוד שבעבר נהוג היה לדבר על "כמות בטוחה", כיום יותר ויותר מומחים מעדיפים לדבר על "רמת סיכון" – וככל שהצריכה נמוכה יותר, כך קטן הסיכון.
בסיכומו של דבר, המחקר החדש מחזק את ההבנה שאלכוהול אינו מוצר ניטרלי מבחינה בריאותית. הוא עשוי להשתלב באורח חיים חברתי ותרבותי עבור רבים, אך מבחינה מדעית קשה יותר ויותר לטעון כי קיימת כמות שתייה שאינה כרוכה כלל בסיכון, במיוחד בכל הקשור להתפתחות סרטן.
תגובות הגולשים 0
הצטרפו לדיון והשאירו את דעתכם על הכתבה