מה גילו בארה"ב שגרם להעלאת רמת האיום המודיעיני מצד ישראל?

סוכנות המודיעין של הפנטגון, ה-DIA, העלתה בשבועות האחרונים את הגדרת האיום הנגדי מצד ישראל לדרגה הגבוהה ביותר שלה. ה-DIA הפיצה הודעה פנימית שבה הועלתה הגדרת האיום מצד ישראל לרמה "קריטית". ההגדרה נובעת מחשש בפנטגון שישראל משקיעה מאמצים ממוקדים במעקב אחר בכירים אמריקנים, במטרה לאסוף מידע על הדיונים הפנימיים ותהליכי קבלת ההחלטות של ממשל טראמפ סביב הסכסוכים במזרח התיכון.

הערכת ה-DIA כוללת מסמך בן שבעה עמודים הקובע כי יכולות ישראל בריגול אנושי ואיסוף מודיעיני טכנולוגי נמצאות ברמה "קריטית". הדיווח מבוסס על עדויות של שני גורמים רשמיים אמריקנים בפעילות וגורם לשעבר. על פי הגורמים, המסמך מציין אירועים ספציפיים שהגבירו את החשש האמריקני.

הגורמים ציינו כי מאמצי איסוף המודיעין הישראליים נתפסים כחורגים מרמת הריגול הרגילה הצפויה בין מדינות בעלות ברית, אם כי לא ברור אם אירוע ספציפי כלשהו הוביל להעלאת רמת האיום.

שגרירות ישראל בוושינגטון דחתה את הדיווח בחריפות. דובר השגרירות מסר כי "שגוי לחלוטין" לטעון שישראל מרגלת אחרי ארה"ב. "ישראל אינה אוספת מודיעין על גורמים אמריקנים, ובוודאי שלא על בכירים בממשל האמריקני", נמסר בהצהרה. "מאמצי איסוף המודיעין של ישראל מכוונים כלפי אויביה, לא כלפי בעלות בריתה. כל טענה אחרת מבוססת על מידע שגוי או מונעת ממניעים פוליטיים."

גורם רשמי בבית הלבן מסר בהצהרה כי "כל הסיפור הזה שקרי ומבוסס על מקור שאין לו כל ידע על המתרחש". הפנטגון סירב להגיב.

התוצאה המעשית הצפויה היא שבכירים אמריקנים יינקטו משנה זהירות בביקוריהם בישראל ובמגעיהם עם גורמים ישראלים, אם כי לפי הגורמים, לא נראה שהצעד ישפיע על שיתוף המודיעין השוטף בין שתי המדינות, בפרט בכל הנוגע למלחמה באיראן. בכירים אמריקנים נוהגים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים בביקורים בישראל, לרבות שימוש בטלפונים חד-פעמיים ומחשבים ייעודיים, ועצירה מדברים בחדרי מלון.

אמילי הארדינג, סגנית נשיא מחלקת ההגנה והביטחון ומנהלת תוכנית המודיעין, הביטחון הלאומי והטכנולוגיה במכון CSIS בוושינגטון, אמרה כי לישראל "שירות מודיעיני תוקפני ביותר". "הם נאלצים מאוד לדעת מה אנחנו עושים", אמרה הארדינג בהתייחסה לגורמים הישראלים.

ההחלטה מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ירושלים לוושינגטון. העלאת רמת האיום אינה ניתנת להפרדה מהפער האסטרטגי הגובר בין שתי הבירות בסוגיית המלחמה באיראן, שארה"ב וישראל יצאו לה ביחד ב-28 בפברואר 2026. הפסקת אש עם איראן נכנסה לתוקף בתחילת אפריל, ומאז טראמפ פועל להשגת הסדר דיפלומטי. נתניהו דוחה בתוקף כל הסכם מוסכם, בטענה שהוא מסכן ויתור על הלחץ כלפי טהרן.

טראמפ אישר השבוע כי כינה את נתניהו "משוגע" והשתמש בביטוי גס בשיחת טלפון סוערת, שבמהלכה עצר תוכניות ישראליות לתקוף את ביירות. טראמפ הודה בדבריו בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בפודקאסט Pod Force One. כעסו של טראמפ נבע מהחשש שהחלטת נתניהו להסלים בלבנון עלולה לפגוע במשא ומתן האמריקני עם איראן. איראן אף הבהירה כי לא תסכים להסכם עם ארה"ב אלא אם הפסקת האש תחול גם על לבנון.

נתניהו מעדיף באופן עקבי לשמור על לחץ צבאי כדי להחליש את ממשלת איראן וכוחותיה ככל האפשר. לאחר שיחת הטלפון סיפר נתניהו לתקשורת כי "אנחנו יכולים לחלוק בבוקר, ואחר הצהריים יש לנו פעולה משותפת".

לא זו הפעם הראשונה שמתעוררות חשדות בנוגע לפעילות מודיעינית ישראלית כלפי ארה"ב. ב-21 בנובמבר 1985 נעצר ג'ונתן פולארד מחוץ לשגרירות הישראלית בוושינגטון, לאחר שהוא ואשתו ניסו לבקש מקלט בשגרירות. בשנת 1987 נידון פולארד למאסר עולם בגין הפרת חוק הריגול. הערכת נזקים שערכה ה-CIA ב-1987 קבעה כי חשיפות פולארד פגעו קשות במבצעי המודיעין האמריקנים, ומאפיינת את הפרשה כאחת מאירועי הריגול המזיקים ביותר בתולדות המלחמה הקרה.

פרשת פולארד השאירה חשדנות מוסדית מתמדת בתוך קהיליית המודיעין האמריקנית, שמעולם לא פגה לחלוטין, גם לאחר שהשתי המדינות בנו מחדש את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהן. ההכחשות הנוכחיות של הבית הלבן ושגרירות ישראל מציבות את הפרשה הנוכחית כאחד מהסכסוכים המודיעיניים הגלויים החמורים ביותר בין ירושלים לוושינגטון בעשורים האחרונים.