בלוטת התריס: הגוף מאותת חודשים לפני שמגיע האבחון

בלוטת התריס היא מבנה קטן בקדמת הצוואר, אך השפעתה מגיעה לכל פינה בגוף. ההורמונים שהיא מייצרת אחראים על קצב חילוף החומרים, תפקוד מערכת העצבים, פעילות הלב וכלי הדם, הופעת המחזור החודשי אצל נשים ועוד. כשהיא יוצאת מאיזון, התסמינים מפוזרים על פני מערכות רבות בו-זמנית, ולכן האבחון מתעכב לעיתים חודשים ואף שנים.

אחת מכל שמונה נשים תפתח הפרעה כלשהי בבלוטת התריס במהלך חייה. לפי הערכות, לפחות אחד מכל עשרה ישראלים חווה בעיות בבלוטה המצריכות טיפול, ורוב המאובחנים הן נשים. מה שמקשה על ההערכה הוא שיעור המקרים הבלתי מאובחנים, שעשוי להגיע לכמעט חמישית מהאוכלוסייה הבוגרת.

הכלי המרכזי לאבחון הוא בדיקת TSH, הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח. בין שתי הבלוטות קיימת תקשורת הדוקה: ה-TSH מגרה ומבקר את הפרשת הורמוני התריס כדי שיישארו ברמה הרצויה. כשהבלוטה אינה פעילה דיה, יתגלו בדם רמות נמוכות של T3 ו-T4 לצד רמה גבוהה של TSH, שנועדה לנסות לפצות על המחסור.

תת-פעילות היא ההפרעה הנפוצה יותר. התסמינים כוללים חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, הפרעות במחזור החודשי ועלייה במשקל, ובהמשך עשויים להופיע שינויים בשיער, דיכאון וירידה קוגניטיבית כמו הפרעות בזיכרון. ערפל זיכרון הוא סימפטום שכיח במיוחד: כשהבלוטה אינה מייצרת מספיק הורמון, חילוף החומרים מאט ומופיעים קשיים בריכוז ובזיכרון.

הסיבה השכיחה ביותר לתת-פעילות היא מחלת השימוטו, מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את הבלוטה ומפריעה לתפקודה. זוהי גם הסיבה השכיחה ביותר לתת-פעילות בלוטת התריס בישראל. נשים מהוות את רוב הנפגעות ממחלה זו, ביחס של שמונה לאחד לעומת גברים.

יתר-פעילות מציגה תמונה שונה לגמרי. כשהבלוטה מייצרת הורמון בכמות גדולה מדי, היא מאיצה תפקודי גוף חיוניים. התוצאה: דפיקות לב מהירות, עצבנות, ירידה לא מוסברת במשקל, רעד בידיים והפרעות שינה. מחלת גרייבס, הגורם השכיח ביותר ליתר-פעילות, מוערכת כמשפיעה על כ-2 עד 3 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית והיא מחלה אוטואימונית. בחלק מהחולים במחלת גרייבס מופיע גם בלט בעיניים, שהוא אחד הסיבוכים האופייניים לה.

יתר-פעילות עשויה לנבוע גם מדלקת בבלוטה, מחשיפה לחומרים רעילים, מקשריות הפועלות ביתר באופן עצמוני, או מגירוי-יתר כתוצאה מפעילות-יתר של בלוטת יותרת המוח. במקרים אלה מדובר לרוב בתופעה זמנית, בשונה ממחלת גרייבס שדורשת טיפול מתמשך.

הבעיה המרכזית עם שתי ההפרעות היא שהתסמינים שלהן אינם ייחודיים. עייפות, שינויים במצב הרוח ובעיות עיכול מיוחסות בקלות ללחץ, לגיל או לאורח חיים. ברוב האנשים שמתגלה אצלם תת-פעילות מדובר בהפרעה קלה, שלרוב אינה מלווה בתסמינים, ולעיתים אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד. אך גם במצב כזה, בדיקת TSH פשוטה יכולה לתת תשובה ברורה, ולמנוע שנים של אבחונים מיותרים.