310 שחקנים מבין 1,248 המשתתפים בגביע העולמי 2026 נולדו מחוץ למדינה שהם מייצגים, כרבע מכלל הסגלים. הנתון עלה בחדות בעשורים האחרונים ומשקף את השפעת גלי ההגירה, הקשרים הקולוניאליים ומדיניות גיוס שינתה פניה.
הדוגמה הקיצונית ביותר היא קורסאו, שמשתתפת במונדיאל לראשונה בתולדותיה. 96% מהשחקנים בסגל קורסאו נולדו מחוץ לאי. רוב הסגל נולד בהולנד, אך מחזיק בשורשים משפחתיים המקנים זכאות לייצג את קורסאו. טאית' צ'ונג הוא השחקן היחיד שנולד על האי עצמו. צ'ונג, שעלה דרך האקדמיה של מנצ'סטר יונייטד, עבר לייצג את קורסאו לאחר שהחל בנבחרות הנוער של הולנד.
קורסאו היא ישות אוטונומית בתוך ממלכת הולנד, ושחקנים רבים ייצגו את הולנד בנבחרות הגיל הצעיר לפני שבחרו לעבור לקורסאו. שינוי בתקנות פיפ"א מאפשר לשחקנים שהופיעו בנבחרות הנוער של הולנד לעבור ולשחק בנבחרת הבכורה של קורסאו.
85% מהשחקנים בסגל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נולדו מחוץ למדינה, וכך גם 73% מסגל מרוקו. בוסניה מציגה 16 שחקנים ילידי חוץ. ברזיל, קולומביה, פנמה, אוסטריה, שבדיה וערב הסעודית הן בין שמונה הנבחרות שהגיעו לטורניר עם סגל הכולל שחקנים ילידי המדינה בלבד.
המגמה מואצת לאורך שנים. בגביע העולמי הראשון ב-1930 ייצגו מדינה שאינה ארץ לידתם רק כחמישה אחוזים מהשחקנים. בטורניר 2018 ברוסיה עמד השיעור על 11.2 אחוזים, ובקטאר 2022 הגיע ל-16.5 אחוזים. בתוך שמונה שנים הוכפל השיעור שוב. שחקנים ממוצא מהגרים מהווים היום רוב בשמונה מתוך 48 הסגלים בטורניר.
הרחבת הפורמט ל-48 נבחרות ב-2026 האיצה את התהליך. התאחדויות רבות שחיפשו שחקנים לאיוש הסגלים המורחבים פנו לקהילות גולה באירופה ובאמריקה הצפונית, תוך הישענות על קשרים משפחתיים, היסטוריים וקולוניאליים.
מרוקו היא דוגמה להצלחה ממשית במסלול הזה. בין 1970 ל-2018 הגיעה הנבחרת לגביע העולמי ארבע פעמים ובשלוש מהן הודחה בשלב הבתים. לאחר שהחמיצה ארבעה טורנירים ברציפות, שינתה ההתאחדות כיוון וגייסה שחקנים מהתפוצה האירופית. התוצאה: חצי גמר בקטאר 2022, הישג חסר תקדים לנבחרת אפריקאית.
לצרפת תפקיד מרכזי בנתונים: 75 שחקנים ילידי צרפת ישתתפו בטורניר כשהם מייצגים נבחרות אחרות, כלומר יכלו לאייש כמעט ארבעה סגלים שלמים. בסגל הצרפתי עצמו יש שלושה שחקנים ילידי חוץ: מייקל אולישה (נולד באנגליה), מרקוס תורם (נולד באיטליה) ובריס סמבה (נולד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו).
אלופת העולם הנוכחית ארגנטינה כוללת שני שחקנים ילידי חוץ: ג'וליאנו סימאונה (נולד באיטליה) וניקו פאז (נולד בספרד). זאת בשינוי מהטורניר הקודם, שבו זכתה ארגנטינה בגביע ב-2022 ללא שחקן אחד שנולד מחוץ לגבולותיה.
מחקר שניתח כל גביע עולמי בין 1970 ל-2018 מצא כי נבחרות עם יותר שחקנים ילידי חוץ נטו להתקדם רחוק יותר בטורניר, וכל שחקן נוסף שכזה נקשר בממוצע לכ-0.15 משחקים נוספים. הקשר נותר גם לאחר התחשבות בהבדלים כלכליים ומסורות כדורגל שונות בין המדינות.
תגובות הגולשים 0
הצטרפו לדיון והשאירו את דעתכם על הכתבה