חלקת קבר בחיים תתייקר: תזכיר חוק יקפיץ את המחיר במאות אחוזים

תזכיר חוק שפורסם ב-28 במאי, כמעט בהחבא, ומבוסס על עבודת מטה וחוות דעת מקצועית שגובשו בעקבות החלטת מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, להקים צוות לבחינת הנושא, צפוי לשנות מהיסוד את מחירי חלקות הקבר הנרכשות בחיים. לפי טיוטת הצו, חברות קבורה בעשר ערים ברחבי הארץ ביקשו להעלות את מחירי חלקות הקבורה הנרכשות "מחיים", כלומר כאשר אדם רוכש לעצמו חלקת קבר עוד בחייו.

הדוגמה הקיצונית ביותר היא בית העלמין ירקון. אם תזכיר החוק יאושר, חלקת קבר שניתן היה לרכוש עד כה ב-9,950 שקל תעלה 33,720 שקל, זינוק של 239 אחוזים, פי 3.4 מהמחיר הנוכחי. באזור תל אביב והמרכז יעלה התעריף מ-19,029 שקל ל-34,920 שקל, עלייה של כ-83.5 אחוזים. בראשון לציון יעמוד המחיר החדש על 32,920 שקל, בחיפה על 31,511 שקל, ובירושלים על יותר מ-30 אלף שקל לחלקה. בגדרה צפוי המחיר לקפוץ מ-5,362 שקל ל-14,119 שקל, ובפרדס חנה מ-4,257 שקל ל-8,736 שקל.

יש אנשים שרוצים להקל על בני משפחתם בתקופת האבל הראשונית, או שחשוב להם להיקבר במקום מסוים, בסמוך לבן הזוג או לילדים, ולכן הם מבקשים לרכוש חלקת קבר בעודם בחיים. רכישת חלקת קבר בחיים כרוכה בתשלום לא מבוטל, בתעריף המשתנה בין בית עלמין אחד לאחר ונקבע על ידי המדינה.

לפי נייר העמדה, התעריפים הנהוגים כיום מבוססים על נוסחה שנקבעה בשנת 2001 ומאז עודכנו בעיקר בהתאם למדד המחירים לצרכן. מחברי המסמך טוענים כי במשך השנים חלו שינויים משמעותיים בעלויות הפיתוח של בתי העלמין, בעיקר בשל המעבר לקבורה רוויה, התייקרות חומרי הגלם והעלייה בעלויות הבנייה והתשתיות.

מבני הבטון הרב-קומותיים מחייבים מערכות ניקוז ואיטום, מעליות, רמפות, מערכות תאורה ואוורור ותשתיות נוספות שאינן נדרשות בבתי עלמין מסורתיים. בעוד שהביטוח הלאומי מממן את עצם הקבורה לאחר הפטירה, הכשרת שטחי קבורה חדשים, פיתוח בתי עלמין והרחבתם ממומנים במידה רבה באמצעות הכנסות גופי הקבורה ממכירת חלקות קבר בחיים.

מאחורי המהלך עומד נייר עמדה שהוכן על ידי האגף הבכיר לתקצוב, פיקוח ובקרה במועצות הדתיות ובגופי הקבורה, בסיוע ובהתייעצות עם פורום חברות קדישא בישראל. בנייר העמדה מודגש כי המודל לא נועד לכסות גירעונות של חברות קדישא מסוימות, אלא לקבוע מנגנון אחיד המבוסס על עלויות נורמטיביות. עוד נקבע כי גופי קבורה שיבקשו לעדכן תעריפים יחויבו להציג נתונים מפורטים על מלאי הקברים, תחזיות גידול אוכלוסייה ומצב בתי העלמין שבניהולם.

המהלך מעורר התנגדות. מתנגדי ההצעה טוענים כי חלק מהחברות נהנות מעודפים תקציביים של מיליוני שקלים ומשכר בכירים גבוה במיוחד, כך עולה מנתונים שהציג ארגון "עתים". לטענת עו"ד אוהד וייגלר מהארגון, ברוב המקרים אין מדובר בחברות שנמצאות בגירעון או בקושי כלכלי.

ארגון "עתים" טוען כי המשרד לשירותי דת מאמץ בפועל את עמדות חברות הקבורה ופועל לטובת האינטרסים שלהן. "זה מה שנקרא 'שבי רגולטורי'", אמר וייגלר. "כשהרגולטור בעצם מאמץ לחלוטין את נקודת המבט של הגורם שעליו הוא אמור לפקח".

הזכות לקבורה ללא תשלום נשמרת לכל אזרח לאחר פטירתו. במשרד לשירותי דת צפויים לבחון בתקופה הקרובה את ההערות הציבוריות שיוגשו בנוגע לטיוטת הצו, ולאחר מכן להחליט האם לאשר את העלאות המחירים המבוקשות.