כמעט 540 אלף ישראלים בני 20 ומעלה, שיעור של 8.6% מהאוכלוסייה הבוגרת, דיווחו כי נפגעו מעבירות מקוונות בשנת 2024, לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון ממחיש את היקפה של תופעת הפשיעה הדיגיטלית בישראל, שהפכה בשנים האחרונות לאחד האתגרים המרכזיים של רשויות האכיפה.
מתוך כלל העבירות שדווחו, מעל למחצית כללו גניבה ו/או הפצת מידע (52.4%), ואחריהן ניצבת התחזות וגניבת זהות עם 30.8% מהמקרים. נשים היו קורבנות שכיחות יותר בשתי הקטגוריות הללו.
קבוצות הגיל שנחשפו לסיכון הגבוה ביותר היו בני 45 עד 54 (11.1%, כ-113 אלף איש) ובני 35 עד 44 (10.2%, כ-122 אלף איש), בעוד שהשיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב בני 65 ומעלה (4.7%). ממצא זה מצביע על כך שהאוכלוסייה העובדת, שפעילותה הדיגיטלית ענפה, היא הפגיעה ביותר.
בעיית דיווח חמורה מלווה את התופעה. למעלה מ-90% מהנפגעים לא פנו כלל למשטרת ישראל. כ-13% מהמתלוננים שבחרו שלא לדווח ציינו כי המשטרה אינה מסוגלת לטפל בסוגי עבירות אלה, וכ-10% אמרו שלא ראו בכך אירוע חמור דיו.
הנתונים מגיעים על רקע שנת שיא באיומי סייבר על ישראל. ב-2025 נרשם מספר שיא של התראות סייבר, כשהמנהל הלאומי להגנת הסייבר הוציא כ-2,480 התראות, עלייה של פי 2.5 לעומת 2024. לפי ראש המנהל, יוסי כרדי, "2025 הוכיחה שבמרחב הסייבר אין הפסקת אש, וכי הסייבר הפך לחזית אסטרטגית מרכזית בביטחון הלאומי."
חקירות המקרים העלו כי התוקפים נקטו בפישינג וגניבת זהות, תוכנות ריגול מסוג Infostealer, ניצול פגיעויות בשרשרת האספקה ומערכות לא מעודכנות. שיטות אלה מאפשרות לגורמים עוינים להשיג גישה לפרטים אישיים ופיננסיים של אזרחים בצורה יעילה ומהירה.
מחקר שפרסמה עמותת האינטרנט הישראלי חשף כי כמעט מחצית מהציבור בישראל נחשף להונאות פיננסיות מקוונות או לפשעי סייבר חמורים, ו-42% מהנשאלים ציינו כי נפלו קורבן להונאות מקוונות או מתקפות פישינג. כ-30% מהישראלים חשופים לפגיעויות סייבר ולסיכון של גניבת מידע אישי, בשל אמצעי אבטחה לקויים במכשירים חכמים.
גם היבט הילדים נמצא בסיכון. 42% ממשקי הבית בישראל כוללים ילדים בגילאי 2 עד 18, ו-6.8% מאותם בתים דיווחו כי נפגעו מעבירה מקוונת אחת לפחות.
הנתונים מצביעים על פער גדול בין היקף הנזק לבין מוכנות הציבור להתמודד עמו. עמותת האינטרנט הישראלי הדגישה כי הממצאים מחייבים הגברת מודעות וקידום אחריות אישית של משתמשים. בינתיים, רשויות האכיפה מתמודדות עם מציאות שבה רוב המקרים אינם מגיעים כלל לסף תחנת המשטרה.
