עז א-דין אל-חדאד, שכונה בישראל "רוח הרפאים של חמאס", חוסל בתקיפה אווירית בעזה ב-15–16 במאי 2026, לפי הודעת צה"ל. ארגון חמאס אישר את מותו, וב-16 במאי נערכה לו הלוויית המונים ברצועה. על פי הגדרות ישראליות ומקורות במערב, הוא נחשב לאחד האחרונים מבין בכירי המתכננים של מתקפת 7 באוקטובר 2023 שנותרו בחיים עד למועד חיסולו. ההודעה על מותו הגיעה לאחר תקופה ממושכת שבה הוצג כדמות החמקה ביותר בצמרת הצבאית של הארגון בעזה.
לפי צה"ל וגורמי ביטחון בישראל, אל-חדאד שרד שישה ניסיונות חיסול, דיבר עברית, והחזיק חטופים בצפון הרצועה במהלך המלחמה. עדויות של חטופים ששוחררו ייחסו לו מפגשים ישירים עמם בזמן השבי. פרסומים בישראל ובחו"ל תיארו אותו כמי שלקח לידיו תפקידי הנהגה צבאית לאחר שרשרת חיסולים ממוקדים שלכאורה פגעו בדרג העליון של חמאס בעזה. לאורך החודשים האחרונים הוצעו עליו פרסים של מאות אלפי דולרים במאמץ לאתרו.
על פי פרסומים מצטלבים, אל-חדאד צמח כמפקד חטיבת העיר עזה בזרוע הצבאית עיז א-דין אל-קסאם. לאחר חיסולם של בכירים שקדמו לו, הוא נתפס כמנהיג הכוח הצבאי של חמאס בעזה. חמאס וגורמים בתקשורת בישראל ייחסו לו תפקיד מרכזי בהנהגה הצבאית המקומית בתקופה זו. במקביל, הוזכר כי שינה את חזותו כדי לחמוק מסיכול.
נסיבות התקיפה במאי הוגדרו כמבצע ממוקד שנועד לפגוע באל-חדאד בתוך הרצועה, לפי גורמים ישראליים. בתחילה שרר חוסר בהירות באשר למצבו, אך בתוך יממה הגיעו אישורים ישראליים ובהמשך גם בחמאס. סוכנויות במערב תיארו כי היה אחד האחרונים מבין "אדריכלי" מתקפת 7 באוקטובר שנותרו בחיים עד אז. ב-16 במאי נערכה בעזה הלוויית המונים לאל-חדאד.
שרשרת החיסולים שקדמה למותו של אל-חדאד כללה את בכירי הצמרת שהוגדרו בישראל כמעורבים ישירות בתכנון וביצוע מתקפת 7 באוקטובר. מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית, הותקף ב-13 ביולי 2024 בחאן יונס, וב-1 באוגוסט 2024 הודיע דובר צה"ל כי בחינה מודיעינית מאשרת שחוסל. מרוואן עיסא, ששימש כסגן מפקד הזרוע וכונה גם הוא "איש הצללים", חוסל במרץ 2024. באותו החודש אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, כי ישראל חיסלה את עיסא.
יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה שהוגדר בישראל כאחד ה"אדריכלים" של 7 באוקטובר, חוסל לפי צה"ל והשב"כ ב-16 באוקטובר 2024 בדרום הרצועה. בהמשך, במאי 2025, נמסר על מותו של מוחמד סינוואר, אחיו הצעיר של יחיא, בתקיפה שיוחסה לישראל על ידי גורמים רשמיים בישראל. ראאד סעד, ראש מטה המבצעים של חמאס, חוסל גם הוא בעזה; לגביו פורסם כי הוצע עליו פרס כספי גבוה וכי שרד בעבר ניסיונות חיסול. פרסומים מסכמים בישראל ציינו בדצמבר 2025 כי מותו של סעד הותיר את אל-חדאד כמעט לבדו בצמרת בעזה.
במקביל לחיסולים בעזה, סוכלו גם בכירים בולטים של חמאס מחוץ לרצועה. סאלח אל-ערורי, סגן ראש הלשכה המדינית, נהרג ב-2 בינואר 2024 בתקיפת כטב"ם ברובע הדחייה בביירות. איסמעיל הניה, ראש הלשכה המדינית, חוסל ב-31 ביולי 2024 בטהראן באירוע שיוחס לישראל בידי איראן וחמאס. רצף האירועים הללו התרחש במקביל ללחימה המתמשכת סביב רצועת עזה.
לאחר חיסולו של סעד ועד לאישור מותו של אל-חדאד, הוזכרו שמות נוספים כמי שמילאו תפקידי מפתח זמניים. בין היתר דווח על מוחמד עודה, לשעבר ראש מטה המודיעין, שקיבל אחריות בחטיבת צפון הרצועה, אם כי חלק מהדיווחים בעניין לא אומתו במקורות נוספים. כמו כן תועד בלבול מודיעיני סביב מפקדי גדודים מסוימים, בהם הייתם חוואג'רי וחוסיין פיאד, שעל חלקם דווח תחילה כי חוסלו ואז הופיעו פומבית. בנוסף נמסר כי תאופיק אבו נעים, מפקד מנגנוני הביטחון הפנימיים בעזה, נותר בחיים ברצועה.
ישראל מסרה כי חיסולו של אל-חדאד משלים כמעט לגמרי את פירוק הדרג העליון בעזה שהיה מעורב ישירות ב-7 באוקטובר. גורמים במערב תיארו אותו סביב מועד התקיפה כאחד האחרונים שנותרו בחיים מבין מתכנני המתקפה. לצד זאת, לפי מקורות ישראליים, ברצועה נותרו פעילים מדרגי מודיעין וגדודים וכן בעלי תפקידים מדיניים-ביטחוניים. ההערכות הדגישו כי מבנה הפיקוד משתנה בתדירות גבוהה.
המידע על אל-חדאד כלל פרטים חריגים בהקשר דמותו ודרכי פעולתו. הוא הוצג כמי ששולט בעברית, ששרד שישה ניסיונות סיכול ונקט אמצעים להסוואת חזותו. עדויות של חטופים ששוחררו ייחסו לו פגישות ישירות בשבי, ובישראל נטען כי החזיק חטופים בצפון הרצועה בתקופות שונות של הלחימה. דיווחים שונים הדגישו כי הוצעו עליו פרסים במטרה להביא ללכידתו או לחיסולו.
האימות הרשמי של חיסולים קודמים בצמרת חמאס לווה בהודעות מפורשות. כך, לאחר בחינה מודיעינית הודיע דובר צה"ל ב-1 באוגוסט 2024 כי ניתן לאשר את חיסולו של מוחמד דף. ב-18 במרץ 2024 אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב כי ישראל חיסלה את מרוואן עיסא. באוקטובר 2024 הודיעו צה"ל והשב"כ כי יחיא סינוואר נהרג בתקיפה בדרום הרצועה.
הרקע לפעילות הסיכול שמתוארת כאן הוא מתקפת 7 באוקטובר, שבה נרצחו בישראל כ-1,200 בני אדם ולמעלה מ-250 נחטפו לעזה. מאז האירוע נטען בישראל כי הדרג שהוביל ותכנן את המתקפה הפך ליעד מרכזי לסיכול. בסמוך למאי 2026, סביב תקיפתו של אל-חדאד, תיארו מקורות במערב כי מדובר באחד האחרונים מקרב האדריכלים של 7 באוקטובר שנותרו בחיים. מיד לאחר מכן אישר חמאס כי הוא נהרג, והלווייתו נערכה למחרת.
נכון להיום, התמונה הידועה לגבי זהות בעלי התפקידים הבכירים ברצועה חלקית ומשתנה. לצד חיסולו של אל-חדאד מצוינים שמות נוספים שנותרו פעילים, אך דיווחים שונים סותרים זה את זה ולעיתים מתבררים כבלתי מאומתים. גורמים בישראל מדגישים כי "רוב המח"טים" ברצועה חוסלו, אך קיימת פעילות של מדרגי ביניים. זהות ההנהגה הנוכחית והיררכיית הפיקוד עשויות להשתנות בתדירות גבוהה, ומידע רשמי מלא אינו זמין.
