איטליה פותחת חקירה: פעילי המשט טוענים להתעללות ותקיפות מיניות במעצר בישראל

פרקליטות רומא פתחה בחקירה פלילית בחשד לחטיפה, עינויים ותקיפות מיניות נגד פעילי המשט לעזה שנעצרו בישראל, והחלה היום בגביית עדויות. המהלך מגיע בעקבות טענות קשות של פעילים ששוחררו, שלפיהן חוו אלימות שיטתית והשפלות מיניות במהלך ההשתלטות בים ובהמשך המעצר. במקביל, הרשויות בישראל דוחות בתוקף את הטענות, ומדגישות כי הופעלו אמצעים בלתי־קטלניים וכי המעצר בוצע על פי דין ובפיקוח אנשי מקצוע. במוקד האירוע עומדים גם סרטונים שפורסמו מנמל אשדוד, שבהם נראים עצורים כבולים וכורעים, אשר עוררו גינויים וניעור דיפלומטי במספר בירות באירופה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג מההתנהלות שתועדה והורה להאיץ את גירוש המעורבים.

הרקע לפרשה החל ב־30 באפריל, כאשר כוחות חיל הים הישראלי השתלטו על חלק מספינות "המשט הגלובלי לסומוד" במים הבינלאומיים מערבית ליוון. לפי גורמים בישראל, התכנון המקורי התמקד בכ־10 כלי שיט, אך הפעולה הורחבה לאחר שלטענת ישראל פעילים ניסו לחסום אוניית משא של חברת "צים". בסך הכול נתפסו 21 סירות מרכזיות, ועליהן כ־170,175 פעילים שהועברו ל"בית כלא צף" בים. עשרות ספינות אחרות שינו כיוון או שבו על עקבותיהן. חלק מהמעוכבים שוחררו ביוון בימים שלאחר מכן.

שניים ממובילי המשט, סייף אבו־קשק, אזרח פלסטיני־ספרדי, וטיאגו אווילה מברזיל, הובאו לישראל לצורך חקירה. בית משפט באשקלון האריך את מעצרם עד 5 במאי. בהמשך שוחררו השניים והוגלו למדינותיהם ב־9,10 במאי. ברקע נמשכו מאמצי הסרת הכלים שנותרו בים, תוך גירוש מדורג של מעוכבים נוספים. ישראל הדגישה כי מרבית הפעילים יגורשו "בהקדם האפשרי".

ב־19 במאי דווח כי ישראל יירטה את כלי השיט האחרונים של השיירה. משרד החוץ הישראלי ציין כי הופעלו אמצעים בלתי־קטלניים כאזהרה, וכי לא בוצעה פגיעה יזומה במפגינים. במקביל, הוגדרה היוזמה הימית כ"מהלך תעמולתי בשירות חמאס" מצד גורמים בישראל. יש פערים בין מנייני העצורים והספינות, נוכח השתלטויות שהתרחשו בכמה גלים ובמיקומים שונים. לצד נתונים נמוכים יותר בגלים מוקדמים, דווח בגל מאוחר יותר על מספרים גבוהים יותר של סירות ומשתתפים.

ב־20 במאי פורסמו סרטונים מנמל אשדוד בידי השר לביטחון לאומי, איתמר בן־גביר, ובהם נראים פעילים כבולים, כורעים וחלקם נדחפים ונצמדים לרצפה. התיעוד הוביל לסבב זימונים של נציגים ישראלים בכמה מדינות באירופה ובצפון אמריקה. בין המדינות שזימנו נציגים נמנות איטליה, צרפת, הולנד, פורטוגל, ספרד וקנדה. בתגובה פנימית בישראל אמר ראש הממשלה נתניהו כי ההתנהלות שנראתה בסרטונים "אינה עולה בקנה אחד עם ערכי ישראל". במקביל הנחה נתניהו להאיץ את הליכי הגירוש של המעורבים.

לצד זאת, פעילים ששוחררו ממעצר טוענים כי במהלך ההשתלטות והמעצר הופעלה נגדם אלימות קשה, לרבות שימוש נרחב בטייזרים ובכדורי גומי מטווח קצר. לפי עדויות שנגבו בימים האחרונים, נטענו גם שלילת מזון ומים והשפלות מיניות. המארגנים דיווחו כי נאספו לפחות 15 דיווחים על תקיפות מיניות, בהם מקרי אונס. כמה מהמשוחררים הובהלו לבתי חולים בטורקיה ובמדינות אירופיות. ממשלת גרמניה ציינה כי אזרחים גרמנים נפצעו.

לדברי פעילים, חלק מהאירועים התרחשו בלב־ים לאחר ההשתלטות על הספינות, וחלקם במהלך שהותם במתקני החזקה בישראל. עוד נמסר כי אצל חלק מהמעוכבים הופיעו חבלות שנזקקו לטיפול רפואי. הטענות בשלב זה מבוססות על עדויות אישיות ותיעוד חלקי. ישראל לא אישרה את המידע שהוצג בעדויות אלה.

שירות בתי הסוהר דחה בתוקף את הטענות וכינה אותן שקריות וחסרות בסיס עובדתי. לדבריו, כלל העצורים הוחזקו על פי דין, תחת פיקוח אנשי מקצוע, ובכפוף להנחיות משרד הבריאות. עוד נמסר כי ניתן טיפול רפואי לפי הצורך. דובר צה"ל הפנה בנושא זה למשרד החוץ, וזה הפנה לשב"ס. בהקשר פעולת היירוט בים, גורמים בישראל הדגישו כי האמצעים שננקטו נועדו לאזהרה וכי חלק מהפעילים התנגדו בכוח למעצרים.

איטליה, שהביעה דאגה לביטחון אזרחיה כבר בסמוך לאירועי ההשתלטות ובשנית כעבור שלושה שבועות, פעלה מול ישראל במתכונת דחופה. שר החוץ אנטוניו טאיאני הורה לשגריר ברומא ולנציגות בתל אביב לפעול להבטחת כבודם וביטחונם של המעוכבים. במקביל, רומא הודיעה על בירור מיידי מול הרשויות בישראל בנוגע לשימוש אפשרי בכדורי גומי נגד סירות המשט. ב־21 במאי פתחה פרקליטות רומא בחקירה פלילית בחשד לעבירות חמורות כלפי הפעילים. היום החלה גביית העדויות הראשונות בבירת איטליה.

במסגרת החקירה באיטליה ישולבו גם סרטונים שפורסמו מנמל אשדוד. לפי הודעות רשמיות באירופה, נבחנו נתונים הנוגעים להתנהלות הכוח הישראלי בזמן ההשתלטות והעברת העצורים. איטליה מסרה כי מדינות האיחוד האירופי דנות באפשרות של סנקציות אישיות נגד השר לביטחון לאומי בעקבות התנהלותו מול הפעילים. בשלב זה לא פורסמו החלטות אופרטיביות בהקשר זה. במקביל, מתקיימים מגעים קונסולריים להשבת אזרחים ולהבטחת טיפול רפואי למי שנפגע.

לצד איטליה פעלו גם מדינות נוספות. בריטניה זימנה את ממלא מקום השגריר הישראלי לשיחת הבהרה. ספרד דיווחה על שובם הצפוי של 44 אזרחים שטסו מאיסטנבול, ארבעה מהם קיבלו טיפול רפואי. גם בגרמניה דווח על פציעות בקרב אזרחיה שחזרו או טופלו בחו"ל.

מספרי המעורבים והמעוכבים אינם אחידים בין הדיווחים, בין היתר עקב פיצול הפעולות למספר גלים ובשלבים שונים בין הים, יוון וישראל. לצד ההשתלטות המוקדמת שכללה כ־170,175 פעילים, דווח בהמשך על נתונים גבוהים יותר בכלים ובאנשים. הרשויות בישראל חזרו והדגישו כי בכוונתן להשלים את גירושם של מרבית הפעילים במהירות. בינתיים נמשכים שחרורים מדורגים, לצד הליכי טיפול רפואי והסדרת טיסות חזרה בתיאום עם ממשלות זרות. החזרת המשתתפים מתנהלת במקביל לחקירה באיטליה ולבירורים קונסולריים באירופה.

המוקד המשפטי כעת מצוי ברומא, שם נבחנות טענות הפעילים, לרבות טענות לאונס. לאחריות הפלילית האפשרית יידרשו הרשויות האיטלקיות לסוגיות של סמכות שיפוטית ואיסוף ראיות חוצות־גבולות. מנגד, בישראל עומדים על כך שהמעצר התבצע בהתאם לדין ובהתאמה לנהלים רפואיים. בשלב זה הטענות לא אומתו והכחשתן הרשמית נמשכת. היום נמשכה גביית העדויות הראשונות בפרקליטות רומא.