אלוף במילואים ישראל זיו מזהיר כי ישראל מנהלת את המערכה מול איראן ללא תכלית אסטרטגית ברורה וללא תכנון מסודר של סיום המלחמה. לדבריו, גם הישגים צבאיים משמעותיים אינם מבטיחים הכרעה, כל עוד לא מוגדר כיצד אמורים להסתיים הקרבות ומהם התנאים המדיניים הרצויים לישראל.
זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים בצה"ל, טוען כי הבעיה המרכזית אינה בהיקף התקיפות אלא בשאלה מי יכתיב את תנאי הסיום. לדבריו, איראן עדיין רואה עצמה כשורדת וכמי שמסוגלת להשפיע על קצב ההסלמה והסיום, ולכן הישגים טקטיים לבדם אינם מספיקים כדי לייצר שינוי אסטרטגי ארוך טווח.
ברקע הדברים עומד קמפיין התקיפות הנרחב שמנהלות ישראל וארצות הברית נגד יעדים באיראן. לפי נתונים שפורסמו בארצות הברית, הותקפו אלפי מטרות מאז תחילת המערכה. עם זאת, זיו מדגיש כי ספירת מטרות שהושמדו אינה יכולה להוות מדד יחיד להצלחה. לדבריו, ללא מדיניות יציאה ברורה, גם הישגים מבצעיים מרשימים עלולים שלא להוביל לתוצאה מדינית יציבה.
לדבריו, מרכזי הכובד של איראן עדיין לא טופלו באופן שיכול להביא להכרעה תודעתית או משטרית. הוא מצביע על תוכנית הגרעין, מערך הטילים והכטב"מים, לצד מנופי הכלכלה והאנרגיה, כמרכיבים שמעניקים לטהרן עומק אסטרטגי ויכולת עמידות גבוהה לאורך זמן.
זיו סבור כי פגיעה ביכולות כטב"מים בלבד אינה מספיקה כל עוד סוגיית האורניום המועשר נותרת פתוחה. במקביל הוא שולל אפשרות של מהלך קרקעי באיראן ומגדיר אותו טעות שעלולה לגרור את ישראל לשחיקה ממושכת ללא הישג מדיני ברור.
עוד מזהיר זיו מפני ניהול לא נכון של היחסים עם ארצות הברית. לדבריו, ישראל חייבת להתחשב גם בשיקולים האמריקניים, בהם יציבות אזורית, מחירי האנרגיה והחשש מהתרחבות המלחמה. הוא טוען כי תיאום מלא עם וושינגטון הוא חלק בלתי נפרד מכל אסטרטגיית יציאה אפשרית.
לדבריו, שוק האנרגיה הפך לאחד ממוקדי הלחץ המרכזיים במערכה. באיראן מבינים שפגיעה ביציבות האזורית ובנתיבי האנרגיה עשויה להגביר לחץ בינלאומי לסיום הלחימה, ולכן כל פעולה צבאית נבחנת גם בהשלכותיה הכלכליות העולמיות.
זיו מתייחס גם לזירה הצפונית וטוען כי ישראל צריכה לבחון הסדר רחב בלבנון שיכלול את החלשת חיזבאללה ושיקום המדינה הלבנונית בסיוע בינלאומי ואזורי. לדבריו, מהלכים כאלה צריכים להשתלב במסגרת אסטרטגיה אזורית רחבה ולא רק במסגרת תגובה צבאית נקודתית.
בסיכום דבריו טוען זיו כי הסכנה הגדולה ביותר עבור ישראל היא מצב שבו המערכה תימשך ללא יעד מדיני ברור. לדבריו, רק שילוב בין לחץ צבאי, מהלכים מדיניים ותיאום בינלאומי יוכל להפוך הישגים מבצעיים לתוצאה אסטרטגית יציבה לאורך זמן.
