אזהרת האו"ם: 1.6 מיליון תושבי עזה בסכנת רעב מיידית, המימון קרס וזרימת הסיוע צנחה
ארגוני הסיוע של האו"ם, ובהם FAO, UNICEF, התכנית העולמית למזון (WFP) וארגון הבריאות העולמי (WHO), הזהירו כי ללא הרחבה מיידית ומשמעותית של הסיוע ההומניטרי, מאות אלפי תושבי עזה עלולים להחליק במהירות חזרה למצב של רעב.
לפי הנתונים העדכניים של מערכת המדידה האחודה IPC, כ-1.6 מיליון תושבים, כ-77 אחוזים מאוכלוסיית הרצועה, נמצאים ברמת חוסר ביטחון תזונתי חמור. מתוכם יותר מחצי מיליון סווגו במצב חירום (שלב 4 מתוך 5 בסולם IPC), ולמעלה מ-100,000 נוספים מוגדרים ברמת אסון.
זרימת הסיוע צנחה ב-37 אחוזים בין שתי התקופות שלאחר הפסקת האש באוקטובר 2025, מיותר מ-167,600 טון בשלושת החודשים הראשונים אחרי הפסקת האש לפחות מ-105,000 טון בין ינואר לאפריל השנה. בנוסף, רק 10 אחוזים מהתקציב הנדרש לפעולות ההומניטריות השנה הובטחו בפועל.
על פי הערכה משותפת שפרסמו FAO, UNICEF, WFP ו-WHO בדצמבר 2025, יותר מ-100,000 ילדים מתחת לגיל חמש צפויים לסבול מתת-תזונה חריפה עד אפריל 2026, עלייה לעומת הערכה קודמת שדיברה על 71,000 ילדים, שפורסמה במאי 2025. לפי UNICEF, אף ילד בגיל שישה עד 23 חודשים אינו מקבל כיום את מגוון התזונה המינימלי הנדרש.
מאות אלפי עקורים בעזה תלויים במטבחים קהילתיים כמקור המזון העיקרי שלהם. כ-1.6 מיליון תושבים ברצועה, כ-77 אחוזים מהאוכלוסייה, מתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף.
הלחם הכפיל את מחירו פי שלושה ודורש שעות של המתנה בתור. "כשהמטבח הקהילתי בא, הוא בא עם סבל", אמר נאסר פארוואנה מרפיח. "לפעמים הוא בא רק פעם בשבוע. לפני כן שילמנו שקל אחד ללחם, עכשיו משלמים שלושה שקלים ומתאבקים אצל המאפייה רק בשביל להשיג אותו."
WFP ו-WHO ציינו כי מגבלות יבוא, מחסומי גישה ופערי מימון חמורים מגבילים קשות את יכולת הסוכנויות לפעול בהיקף הנדרש, בתחומי הביטחון התזונתי, הבריאות, המים, התברואה, החקלאות ושיקום מקורות הפרנסה.
ארגון World Central Kitchen (WCK) פרסם השבוע כי עליות המחירים בשל ההתפתחויות האזוריות כופות עליו צמצום משמעותי בהיקף פעילותו. לדבריו, מחיר האורז עלה ב-30 אחוזים, ומחירי העוף והבשר קפצו בין 10 ל-20 אחוזים.
סוכנויות האו"ם מזהירות כי ללא פעולה נחרצת עכשיו, ההישגים שהושגו מאז הפסקת האש עלולים להתפרק במהירות. רק גישה, אספקה ומימון בהיקף גדול יכולים למנוע את שובו של הרעב.
כדי לכסות את צרכי הסיוע התזונתי הבסיסיים ברצועה, נדרשים יותר מ-62,000 טון סיוע בחודש, כמות שהאספקה הנוכחית רחוקה ממנה. המימון החסר ומגבלות הגישה נותרים החסם המרכזי לשיפור המצב, ואנשי הסיוע מזהירים שהתדרדרות נוספת תלויה בעיקר בהחלטות פוליטיות, לא בכשלים לוגיסטיים בלבד.
