דיווח חריג שפורסם בימים האחרונים בלבנון מייחס לתקיפות חיל האוויר הישראלי בדרום המדינה פגיעה משמעותית בכוח זר שלחם, לכאורה, לצד חיזבאללה. לפי הפרסום, לפחות 43 פעילים מן המיליציה החות׳ית בתימן נהרגו בגל התקיפות האחרון נגד יעדי הארגון בדרום לבנון.
על פי הדיווח, בחיזבאללה התקבלה החלטה לקבור את ההרוגים בשטח לבנון, בשל הקושי להעביר את גופותיהם לתימן בתקופה הנוכחית. עוד נטען כי הנהגת החות׳ים בצנעא עודכנה רשמית בפרטי האירוע וקיבלה רשימה מלאה של ההרוגים.
המידע לא זכה עד כה לאישור רשמי מצד גורם ישראלי, לבנוני או תימני. גם חיזבאללה והחות׳ים לא פרסמו הודעה גלויה המתייחסת למספר ההרוגים או לעצם נוכחותו של כוח חות׳י בדרום לבנון. בישראל אף פורסם מפי גורם ביטחוני כי לא מוכרים חות׳ים שפעלו לצד חיזבאללה בזירה הלבנונית.
למרות היעדר אימות רשמי, הדיווח זכה להדהוד נרחב בכלי תקשורת ערביים ובחלק מכלי התקשורת בישראל, בעיקר משום שהוא נוגע לאחת הסוגיות הרגישות ביותר במערכה האזורית: השאלה האם חיזבאללה משלב בזירה הלבנונית כוחות זרים המזוהים עם ציר ההתנגדות הפרו־איראני, מעבר למומחים, מדריכים ושליחים הפועלים מאחורי הקלעים.
החשד לנוכחות חות׳ית בלבנון אינו חדש. כבר בשנים האחרונות פורסמו דיווחים שונים על קשרי עומק בין חיזבאללה לבין המיליציה החות׳ית, הן במישור ההכשרה והן בהיבטים מבצעיים וטכנולוגיים. חיזבאללה נחשב במשך שנים לאחד מגורמי הידע המרכזיים שסייעו לחות׳ים בפיתוח מערכי טילים, כטב״מים, תעמולה ותקשורת מבצעית.
שיתוף הפעולה הזה קיבל ביטוי בולט עוד יותר לאחר הצטרפות החות׳ים לעימות הישיר מול ישראל, תחילה באמצעות שיגורי טילים וכטב״מים מתימן, ובהמשך בהצהרות פומביות על תיאום עם איראן ועם חיזבאללה. ההנחה במערכות מודיעין שונות הייתה כי הקשר בין הארגונים אינו מסתכם בתמיכה מדינית או סמלית, אלא כולל מנגנונים של סיוע מקצועי, הדרכה והעברת ידע.
הדיווח הלבנוני הנוכחי הולך צעד נוסף ומציג, אם יתברר כנכון, אפשרות של נוכחות לוחמת ממשית של פעילים חות׳ים בדרום לבנון. לפי הפרסומים, הפעילים שנהרגו היו משולבים במערך שפעל לצד חיזבאללה במרחבים שהותקפו על ידי ישראל. חלק מן הדיווחים אף טענו כי מדובר בכוח רחב יותר, שבו שולבו גם גורמים המשתייכים למיליציות שיעיות עיראקיות, כחלק ממבנה רב־זרועי של הציר האיראני.
יש להדגיש כי בשלב זה אין אימות עצמאי לטענות הללו. לא פורסמו שמות ההרוגים, לא הוצגו מסמכים או הודעות אבל רשמיות מטעם החות׳ים, ולא פורסמו תמונות או ראיות פומביות היכולות לבסס באופן חד־משמעי את היקף הפגיעה או את זהות הנפגעים. משום כך, נכון להתייחס לדיווח כאל טענה משמעותית אך בלתי מאומתת, ולא כאל קביעה עובדתית סופית.
הפרסום מגיע על רקע המשך התקיפות הישראליות בדרום לבנון נגד תשתיות חיזבאללה, גם לאחר הארכת הפסקת האש בין ישראל ללבנון. בימים האחרונים דווח על שורת תקיפות אוויריות במוקדים שונים בדרום המדינה, לצד חיסולים ממוקדים ופגיעה בתשתיות של הארגון. בצה״ל מסרו כי הפעילות נועדה למנוע את שיקום היכולות הצבאיות של חיזבאללה ולסכל איומים על הכוחות ועל יישובי הצפון.
אם יתברר בהמשך כי אכן נהרגו פעילים חות׳ים בתקיפות בלבנון, תהיה לכך משמעות מדינית וביטחונית רחבה. תרחיש כזה עשוי להצביע על העמקת שילובו של ציר ההתנגדות בזירה הלבנונית, ועל נכונות גבוהה יותר של שותפותיה של איראן להעביר כוח אדם בין זירות שונות לפי צורכי המערכה. עבור ישראל, מדובר יהיה באינדיקציה נוספת לכך שחזית לבנון אינה עומדת בפני עצמה, אלא משתלבת במערכה האזורית הרחבה יותר מול איראן ושלוחיה.
מנגד, כל עוד אין אישור רשמי לפרסום, במערכת הביטחון הישראלית שומרים על זהירות. עצם התפוצה המהירה של הדיווח, שנשען בשלב זה על מקור תקשורתי לבנוני והדהודים משניים, מחייבת הבחנה ברורה בין מידע מבוסס לבין מידע שטרם עבר אימות מספק.
כך או כך, הפרסום מציף מחדש את סוגיית המעורבות של כוחות זרים בלבנון ואת עומק התיאום בין חיזבאללה לבין שותפיו בציר הפרו־איראני. גם אם המספר 43 יתברר בהמשך כלא מדויק או כבלתי מאומת, השאלה הרחבה יותר בדבר היקף הנוכחות, ההדרכה והסיוע ההדדי בין הארגונים נותרת על השולחן, והיא ממשיכה להעסיק גורמי ביטחון ומודיעין בישראל ובאזור כולו.
