כתב אישום והסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט: משה כחלון יודה בעבירת דיווח

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (ראשון) כתב אישום נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, במסגרת הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט. כחלון, שכיהן כיו״ר דירקטוריון חברת האשראי החוץ־בנקאי בין יוני 2021 ליוני 2022, צפוי להודות בעובדות כתב האישום ולהורשע בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך.

לפי ההסדר שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הצדדים יבקשו להטיל על כחלון מאסר על תנאי, שמשך תקופתו ייקבע על ידי בית המשפט, קנס כספי בסך 180 אלף שקל, וכן הגבלת כלכאורה הונה כנושא משרה בחברה ציבורית או בחברת אג״ח למשך 18 חודשים ממועד מתן גזר הדין. ההסדר טעון את אישור בית המשפט, ורק לאחר אישורו ומתן פסק דין יהפכו ההבנות בין הצדדים להכרעה שיפוטית מחייבת.

שאלת הקלון אינה נכללת בהסדר הטיעון. ככל שבעתיד יבקש כחלון לשוב לחיים הפוליטיים או להתמודד על תפקיד ציבורי שמחייב בחינה של הסוגיה, היא תידון בנפרד בערוץ המשפטי המתאים. נכון לעכשיו, אין קביעה שיפוטית בנושא.

כתב האישום נגד כחלון הוגש כחלק ממהלך רחב יותר של הפרקליטות בפרשת יונט קרדיט. במקביל הוגשו כתבי אישום נגד בעלי השליטה בחברה, צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, נגד החברות יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע״מ ויונט הפרטית, וכן נגד מעורבים נוספים. האישומים נגד יתר הנאשמים חמורים בהרבה וכוללים, כל אחד לפי חלקו, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

הפרשה שבמרכזה עומד כחלון עוסקת באי־סדרים חמורים שהתגלו בסניף נצרת של יונט קרדיט. על פי כתב האישום שבו צפוי כחלון להודות, כבר בתחילת שנת 2022 הגיע לידיעתו מידע מהותי על חוסרים כספיים ועל חשדות להתנהלות חריגה בסניף. חרף זאת, נטען כי במשך חודשים לא פעל להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה ולידיעת ציבור המשקיעים, כנדרש מחברה ציבורית הכפופה לחובות דיווח מחמירות.

לפי המתואר בכתב האישום, בין 2 בינואר ל־11 בפברואר 2022 עדכן קצין הציות של החברה, יואב צבר, את כחלון על חוסרים בהיקף של כ־10 מיליון שקל בסניף נצרת. החוסרים כללו שני צ׳קים חסרים בסכום מצטבר של כ־5 מיליון שקל. עוד נטען כי בפני כחלון הובא חשד למעילות נוספות, ובהן העברת כספים בהיקף של כ־2.5 מיליון שקל, לצד חוסר נוסף של כ־3 מיליון שקל שנקשר להתנהלות מול יונט הפרטית.

על פי האישום, בתגובה ביקש כחלון מצבר לנסות ״לסגור את החובות ולסגור את הסניף״, והנחה אותו שלא למהר לעדכן את דירקטוריון החברה. בהמשך, כך נטען, הזהיר כי הצגת המידע במלואו בפני הדירקטוריון עלולה לגרום ל״תגובת שרשרת״ ולפגיעה מיידית בחברה הציבורית. טענות אלה הן חלק מכתב האישום שבו צפוי כחלון להודות, אך הן יקבלו מעמד משפטי מחייב רק לאחר שההסדר יאושר בבית המשפט.

בכתב האישום מתוארת שורה של ישיבות דירקטוריון שבהן נדונו הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2021 ולרבעון הראשון של 2022, מבלי שהדירקטורים קיבלו, לפי הנטען, את מלוא התמונה לגבי חומרת אי־הסדרים בסניף נצרת. לפי הפרקליטות, כחלון לא מסר באותן ישיבות את כל המידע שהיה בידיו על החוסרים, על הבדיקות שהתנהלו ועל החשדות שהתעוררו.

נקודת המפנה הגיעה ב־29 במאי 2022. באותו יום נערכה ישיבת דירקטוריון של יונט קרדיט לצורך אישור הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה. לפי כתב האישום, רק לאחר אישור הדוח מסר צבר לדירקטוריון כי בבדיקות שנערכו בסניף נצרת התגלו חוסרים בהיקף של כ־22 מיליון שקל. עוד צוין כי לפחות 10 מיליון שקל מתוך הסכום הוערכו באותה עת ככאלה שלא ניתן יהיה לגבותם. לפי התיאור שהובא בדירקטוריון, חלק מן הפערים נקשרו להיעלמות המחאות בסך של כ־5 מיליון שקל, וחלקם להתנהלות מול יונט הפרטית.

בימים שלאחר מכן החלה החברה לפעול באופן פומבי. ב־31 במאי 2022 דיווחה יונט קרדיט לראשונה לבורסה על אי־התאמות כספיות באחד מסניפיה, שהוערכו בשלב הראשון בטווח שבין 5 מיליון ל־7.6 מיליון שקל. במקביל הוחלט למנות בודק חיצוני לבחינת ההתנהלות בסניף. בהמשך, ב־22 ביוני 2022, דיווחה החברה כי בסניף נצרת נמצאו המחאות שמקומן לא היה ידוע לחברה בהיקף של כ־10.6 מיליון שקל.

החשיפה הובילה לטלטלה חריפה ביונט קרדיט. המסחר במניית החברה הושעה, דירוג האשראי שלה נפגע, והיא נגרעה מן המדדים. רואי החשבון המבקרים חזרו בהם מאישורי הדוחות הכספיים שניתנו לחברה. בתוך זמן קצר התברר כי מדובר במשבר עמוק בהרבה ממקרה נקודתי בסניף יחיד, והחברה נקלעה לקריסה שהותירה אחריה חובות משמעותיים ותביעות חוב שהצטברו להיקפים של יותר מ־145 מיליון שקל.

כחלון התפטר מתפקיד יו״ר הדירקטוריון ביוני 2022, לאחר שהתפוצצה הפרשה בפומבי. בהמשך פתחה רשות ניירות ערך בחקירה, ובספטמבר 2024 הודיעה הפרקליטות כי היא שוקלת להעמיד לדין את כחלון ובכירים נוספים בכפוף לשימוע. לאחר מיצוי ההליך הזה, הבשילה כעת ההחלטה להגיש כתב אישום במסגרת הסדר טיעון.

ההליך נגד כחלון ממוקד בעבירת הדיווח. הוא אינו מואשם במסגרת ההסדר הנוכחי בביצוע המעילות עצמן, בנטילת כספים מן החברה או בניהול הישיר של המנגנונים שלפי החשד שימשו להוצאת כספים. עם זאת, לפי עמדת הפרקליטות, המידע שהגיע לידיו היה מהותי, והימנעות מדיווח מלא עליו בזמן אמת לכאורה פגעה ביכולתם של הדירקטוריון, המשקיעים והציבור להבין את מצבה האמיתי של החברה.

המשמעות המשפטית של עבירת דיווח בשוק ההון אינה טכנית בלבד. חברות ציבוריות מחויבות לפרסם מידע מלא, מדויק ובמועד בנוגע לאירועים שעשויים להשפיע על מצבן העסקי, על שוויין ועל החלטות המשקיעים. חוסרים כספיים בהיקף של מיליוני שקלים, חשד למעילה, אי־התאמות חמורות בסניף מהותי ושאלות הנוגעות לאמינות הדוחות הם אירועים שעשויים לשנות את הערכת הסיכון של השוק כולו.

לכן, בעיני הפרקליטות, השאלה המרכזית בעניינו של כחלון אינה אם הוא יזם את המעשים המיוחסים לאחרים בפרשה, אלא האם כנושא המשרה הבכיר ביותר בחברה, וכמי ששימש יו״ר הדירקטוריון, פעל כנדרש מרגע שמידע חריג וחמור הובא לידיעתו. כתב האישום קובע כי לא עשה כן במועד ובהיקף הנדרש, וכי בכך הפר את חובות הדיווח שהוטלו עליו.

במקביל לתיקו של כחלון, כתבי האישום נגד בעלי השליטה ומעורבים נוספים מתמקדים בפרשה רחבה בהרבה, שתחילתה עוד בשנת 2020. אחד האישומים המרכזיים עוסק בעסקת הקצאת מניות שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של יונט קרדיט הציבורית, בשווי של כ־50 מיליון שקל, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה וליועצים נוספים.

לפי כתב האישום, למוסדות החברה הוצג מצג שלפיו מקור המימון לעסקה הוא חיצוני, אך בפועל, כך טוענת הפרקליטות, הוצאה לפועל עסקה סיבובית שבה כספי החברה הציבורית עצמה שימשו למימון רכישת המניות. בדרך זו, נטען, קיבלו המעורבים מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים במרמה.

פרשה נוספת המיוחסת לבעלי השליטה ולאחרים נוגעת לאי־הסדרים בסניף נצרת, שעל פי כתב האישום החלו להתגלות כבר בסוף 2020. הפרקליטות טוענת כי בעלי השליטה ונושאי משרה נוספים נחשפו בשלב מוקדם לאינדיקציות חמורות, ובהן צ׳קים חסרים, עסקאות ניכיון פיקטיביות וטענות הדדיות בין הגורמים בחברה לבין מי שהפעיל בפועל את הסניף. למרות זאת, לפי האישום, המידע לא הובא במועד כנדרש לידיעת הדירקטוריון והציבור.

בנוסף, מיוחסות לצחי אזר, מנכ״ל החברה לשעבר ואחד מבעלי השליטה, משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ־400 אלף שקל. לפי האישום, הכספים נמשכו באמצעות מקדמות על חשבון שכר או בונוסים, בין היתר לצרכים פרטיים, ולא אושרו כדין במוסדות החברה.

הכתבים המשפטיים בפרשה הוגשו על ידי עורכי הדין יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. החקירה נוהלה בידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, במסגרת תיק שנחשב לאחד המשמעותיים בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות.

הסדר הטיעון עם כחלון מסמן פיצול ברור בין עניינו לבין ההליך הרחב נגד יתר הנאשמים. בעוד שהמדינה מבקשת לסיים את התיק נגדו בהרשעה בעבירת דיווח ובעונשים מוסכמים יחסית, יתר כתבי האישום צפויים להתברר בהליך פלילי מלא, בכפוף לטענות ההגנה של כל אחד מן הנאשמים.

עו״ד ערן שחם שביט, המייצג את שלמה אייזיק, מסר כי מרשו ייאבק על שמו הטוב וכי להגנתו יש משקל מיוחד נוכח מעורבותם של שומרי סף ונושאי משרה בכירים בחברה. באי כוחו של קצין הציות יואב צבר טענו מצדם כי הוא היה מי שחשף את הפרשה והתריע בפני בכירים ממנו, וכי צירופו לכתב האישום מעורר קושי של ממש. הדברים ייבחנו במסגרת ההליך המשפטי, שבו לכל הנאשמים עומדת חזקת החפות.

הגשת כתב האישום נגד כחלון היא אירוע חריג גם בשל זהותו הציבורית. כחלון כיהן בעבר כשר האוצר, כשר התקשורת וכיו״ר מפלגת כולנו, ונחשב במשך שנים לדמות בולטת במערכת הפוליטית והכלכלית. לאחר פרישתו מן החיים הציבוריים עבר למגזר העסקי, ומינויו ליו״ר יונט קרדיט עורר עניין רב כבר בזמן אמת.

כעת, עם הגשת כתב האישום והסדר הטיעון, הפרשה מקבלת ממד ציבורי נוסף. היא מציבה במוקד לא רק את אחריותם של בעלי שליטה בחברה ציבורית, אלא גם את שאלת חובתו של יו״ר דירקטוריון לעמוד על קבלת מלוא המידע, להציף סיכונים בזמן אמת ולוודא שהדיווח לציבור אינו חלקי או מאוחר מדי. בפרט, כאשר מדובר בחברה פיננסית הפועלת מכוח אמון המשקיעים והמלווים, כל פער מהותי בין מצב הדברים בפועל לבין התמונה המוצגת לציבור עלול לגרור השלכות כבדות.

בית המשפט יידרש כעת לבחון את הסדר הטיעון, את הודאתו הצפויה של כחלון ואת העונשים שעליהם הסכימו הצדדים. עד לאישור ההסדר ולמתן פסק דין, אין מדובר בהרשעה חלוטה. עם זאת, עצם הגשת כתב האישום היום, בצירוף הסדר טיעון מפורט, מעבירה את הפרשה לשלב משפטי מתקדם ומשמעותי בהרבה מזה שבו הייתה עד כה.

פרשת יונט קרדיט, שהתפוצצה ב־2022 כסיפור של אי־סדרים בחברת אשראי חוץ־בנקאי, הפכה עם השנים לאחד התיקים הבולטים בשוק ההון הישראלי. ההליך נגד כחלון והאישומים הרחבים נגד יתר המעורבים צפויים להמשיך ולעמוד במוקד תשומת הלב הציבורית והמשפטית בחודשים הקרובים, הן בשל חומרת הטענות והן בשל השאלות העקרוניות שהן מעלות באשר לממשל תאגידי, חובות דיווח ואחריות אישית בצמרת החברות הציבוריות.