הוכרז מצב חירום עולמי עקב התפרצות אבולה חריגה בקונגו ובאוגנדה

ארגון הבריאות העולמי הכריז היום (ראשון) כי התפרצות האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה מהווה מצב חירום בריאותי בעל חשיבות בינלאומית. מדובר בדרגת התרעה שנועדה להניע שיתוף פעולה בין מדינות, להאיץ גיוס משאבים ולהרחיב את מערכי הניטור והבלימה, אך בארגון הדגישו כי ההתפרצות הנוכחית אינה מוגדרת בשלב זה כחירום פנדמי.

ההכרזה נמסרה בעקבות התפשטות של נגיף אבולה מזן Bundibugyo, זן נדיר יחסית, שאותר במחוז איטורי שבמזרח קונגו והגיע גם לאוגנדה. לפי העדכון האחרון, במחוז איטורי דווח על 8 מקרים שאומתו במעבדה, 246 מקרים חשודים ו־80 מקרי מוות חשודים. לצד זאת, בקמפלה, בירת אוגנדה, אומתו בתוך יממה 2 מקרים בקרב אנשים שהגיעו מקונגו, ואחד מהם נפטר.

בארגון הבריאות העולמי הסבירו כי ההכרזה נובעת מצירוף של כמה גורמים: מספר חריג של מקרי מוות בלתי מוסברים באזורים שנפגעו, סימנים להתפשטות מעבר לגבולות קונגו, שיעור חיוביות גבוה בבדיקות הראשוניות ואי־ודאות משמעותית באשר להיקף ההתפרצות בפועל. בהודעת הארגון נכתב כי הנתונים הקיימים עשויים לשקף רק חלק מהתמונה, וכי ייתכן שממדי ההתפרצות רחבים יותר מכפי שניתן לזהות בשלב זה.

מוקד ההתפרצות נמצא במחוז איטורי, באזורי הבריאות בוניה, רוואמפרה ומונגבוואלו. מדובר במרחב הסובל ממגבלות תנועה, פעילות חמושה, תשתיות בריאות מוחלשות ותנועת אוכלוסייה גבוהה, בין היתר בשל פעילות כרייה ומסחר. השילוב בין צפיפות, ניידות גבוהה וקושי בגישה רפואית הופך את המעקב אחר שרשראות ההדבקה למורכב יותר ומקשה על בלימת המחלה בשלב מוקדם.

ברשויות הבריאות בקונגו דווחו בשבועות האחרונים על אשכולות של מקרי תחלואה ומוות שהתאפיינו בחום, חולשה קשה, הקאות ולעיתים גם דימומים. בבדיקות מעבדה שנערכו לדגימות ראשונות נמצא שיעור חיוביות גבוה, נתון שחיזק את החשש מפני התפרצות נרחבת יותר. בנוסף, דווח על מקרי תמותה בקרב אנשי צוות רפואי באזורים שנפגעו, נתון המעיד על קושי בשמירה על הפרדה, מיגון ובקרת זיהומים במתקנים רפואיים עמוסים.

ההתפרצות חצתה גבול במהירות. באוגנדה אובחנו 2 מקרים מאושרים בקמפלה בקרב נוסעים שהגיעו מקונגו. אחד החולים אושפז ומת, והאירוע עורר חשש נוסף בשל המעבר בין מדינות ובשל החשיפה האפשרית לאורך הדרך. הרשויות באוגנדה הודיעו על הפעלת מערכי ניטור, בדיקות, חקירת מגעים והיערכות מוגברת במעברי הגבול ובמערכת הבריאות.

בשלב מוקדם של הדיווחים עלה חשד למקרה נוסף בקינשסה, בירת קונגו, אך בבדיקת אימות שבוצעה בהמשך נקבע כי אין מדובר במקרה מאושר של Bundibugyo. בארגון הבריאות העולמי עדכנו את הודעתם בהתאם והבהירו כי אין להציג את המקרה כאישור להתפשטות מאומתת לבירה.

הזן שאותר בהתפרצות הנוכחית, Bundibugyo, הוא אחד מזני האבולה הגורמים למחלה קשה בבני אדם. הוא זוהה לראשונה באוגנדה בשנת 2007, ובהמשך נרשמה התפרצות נוספת בקונגו בשנת 2012. בניגוד לזן Zaire, שעבורו קיימים חיסונים וטיפולים ייעודיים, נגד Bundibugyo אין כיום חיסון או טיפול מאושר המיועד במיוחד לזן זה. עובדה זו מגדילה את חשיבותם של האמצעים הקלאסיים לבלימת ההתפשטות: איתור מהיר, בידוד חולים, ניטור מגעים, שמירה קפדנית על מיגון במוסדות רפואיים וקבורה בטוחה של נפטרים.

אבולה היא מחלה נגיפית קשה המועברת במגע ישיר עם דם, הפרשות ונוזלי גוף של אדם חולה או נפטר, וכן דרך משטחים וחפצים מזוהמים. היא אינה מתפשטת באוויר בדרך שבה מתפשטות מחלות נשימתיות נפוצות. התסמינים הראשוניים עשויים לכלול חום, כאבי גוף, חולשה ניכרת, הקאות ושלשולים, ובהמשך עלולים להופיע סיבוכים קשים, לרבות דימומים ופגיעה רב־מערכתית.

ההתפרצות הנוכחית היא ה־17 במספר שנרשמה בקונגו מאז זוהה הנגיף לראשונה בשנת 1976. למדינה ניסיון רב בהתמודדות עם אבולה, אך גם עבר של התפרצויות קשות במיוחד. בין השנים 2018 ל־2020 התמודדה קונגו עם אחת ההתפרצויות החמורות בתולדותיה, בעיקר במחוזות צפון קיבו ואיטורי, עם אלפי מקרים ואלפי נפטרים. הניסיון ההוא הוכיח כי כאשר מגפה מתפתחת באזור הסובל מאלימות, תזוזת אוכלוסייה וקשיי גישה, גם תגובה רפואית רחבה עלולה להיתקל בעיכובים מסוכנים.

הכרזת החירום הנוכחית אינה שקולה להכרזה על פנדמיה. המונח מתייחס לאירוע בריאותי חמור שעלול להשפיע מעבר לגבולות מדינה אחת ומחייב תיאום בינלאומי, אך הוא אינו מעיד כשלעצמו על התפשטות עולמית נרחבת. ההבחנה הזו זכורה היטב מתקופת הקורונה: ב־30 בינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על נגיף הקורונה כמצב חירום בריאותי בינלאומי, ורק ב־11 במרץ 2020 הוגדרה המחלה כפנדמיה. במקרה הנוכחי, הארגון מדגיש כי ההתפרצות מדאיגה ודורשת תגובה מהירה, אך אינה עומדת בשלב זה בקריטריונים של חירום פנדמי.

ההכרזה של היום נועדה לאפשר הרחבה מהירה של שיתוף הפעולה בין קונגו, אוגנדה, המדינות השכנות וארגוני הסיוע הבינלאומיים. ההנחיות כוללות פתיחת מרכזי תיאום לאומיים, חיזוק המעבדות, הקמת מערכי ניטור מהירים, תגבור צוותי רפואה, הרחבת מערך איתור המגעים ושיפור המענה במוקדי ההתפרצות. הארגון קרא גם לקדם ניסויים קליניים באמצעים רפואיים אפשריים נגד הזן שהתפרץ.

אחת ההמלצות המרכזיות היא הגברת הבדיקות במעברי גבול ובצירי תנועה פנימיים מרכזיים בקונגו ובאוגנדה, כדי לזהות חולים אפשריים לפני המשך מעברם לאזורים נוספים. לגבי מקרים מאושרים, ההנחיה היא בידוד מיידי במרכז טיפול ייעודי, ללא נסיעה פנים־מדינתית או בינלאומית עד לקבלת שתי בדיקות שליליות בהפרש של לפחות 48 שעות. מגעים של חולים נדרשים למעקב יומי ולהימנעות מנסיעות בינלאומיות למשך 21 יום ממועד החשיפה.

לצד זאת, ארגון הבריאות העולמי קרא למדינות שלא לסגור גבולות ולא להטיל מגבלות סחר גורפות. לפי ההמלצות שפורסמו, צעדים כאלה אינם נתפסים כיעילים בשלב זה ואף עלולים להוביל לתנועה בלתי מפוקחת דרך מעברים לא רשמיים, דבר שיקשה עוד יותר על מאמצי הבלימה. ההנחיות למדינות שאינן חלק מאזור ההתפרצות אינן כוללות בשלב זה סינון כניסה בשדות תעופה, אלא מתמקדות במתן מידע לנוסעים ובהיערכות מערכתית בהתאם להתפתחויות.

מבחינת ישראל, אין כרגע אינדיקציה להשפעה ישירה של ההתפרצות על בריאות הציבור בארץ. עם זאת, האירוע נמצא במעקב בינלאומי הדוק, וכל שינוי בהיקף ההתפשטות או בהנחיות התנועה עשוי להיות רלוונטי גם למערכות בריאות מחוץ לאפריקה. עבור ישראל, כמו עבור מדינות אחרות שאינן גובלות באזור הנגוע, המשמעות המעשית בשלב זה נוגעת בעיקר לערנות מקצועית, למעקב אחר הנחיות בריאות בינלאומיות ולהיערכות לזיהוי מהיר של מקרים מיובאים אם יופיעו.

ההכרזה הנוכחית מגיעה בתקופה שבה מערכות בריאות בעולם עדיין נושאות את לקחי משבר הקורונה, ובמיוחד את ההבנה כי עיכוב בזיהוי מוקדם של אירועים חוצי גבולות עלול לגבות מחיר כבד. במקרה של אבולה, אופי ההדבקה שונה מאוד מזה של נגיף נשימתי, אך שילוב של שיעורי תמותה גבוהים, היעדר חיסון ייעודי לזן שהתפרץ, מקרים מאומתים מחוץ לקונגו ותנאי שטח מורכבים יצרו תמונה שמצדיקה, מבחינת הארגון, העלאת רמת הכוננות הבינלאומית.

בימים הקרובים צפוי להתכנס גוף חירום מקצועי של ארגון הבריאות העולמי כדי ללוות את ההתמודדות ולהמליץ על צעדים נוספים. במקביל, הרשויות בקונגו ובאוגנדה ממשיכות בחקירות אפידמיולוגיות, באיתור מגעים ובניסיון לקבוע עד כמה רחב מעגל ההדבקה בפועל. המספרים עשויים עוד להשתנות, אך כבר כעת ברור כי מדובר באחת ההתפרצויות המדאיגות ביותר של אבולה בשנים האחרונות, ובאירוע בריאותי שהעולם מתייחס אליו ברצינות חריגה.