לשכת נתניהו: חוק הגיוס יוחזר מחר לדיון בוועדת החוץ והביטחון

לשכת ראש הממשלה העבירה במהלך היום מסרים למפלגות החרדיות שלפיהם בנימין נתניהו ינסה להחזיר מחר את הצעת חוק הגיוס לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי הפרסום, הדיונים בוועדה צפויים להתחדש כבר מחר, במהלך שנועד להרגיע את המשבר בין הליכוד לשותפות החרדיות על רקע המחלוקות סביב נוסח ההצעה. במקביל נבחנת אפשרות להעלות להצבעה טרומית ביום רביעי הקרוב, 20 במאי, יוזמה לפיזור הכנסת. המהלכים מתקיימים תחת לוח זמנים פוליטי לחוץ ובצל חילוקי דעות מהותיים בצמרת הקואליציה והאופוזיציה.

במרכז הדיון עומדת יוזמת החקיקה שמוביל יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, המכונה "חוק ביסמוט". על פי הנוסח המסתמן, ייקבעו יעדי גיוס מדורגים לציבור החרדי לאורך כמה שנים. לשנה הראשונה נקבע יעד של 8,160 מתגייסים לתקופה של כשנה וחצי עד יוני 2027, לשנה השנייה 6,840, לשלישית 7,920 ולשנה הרביעית לפחות 8,500. מהשנה החמישית והלאה יוגדר יעד של 50% מכל מחזור חרדי.

בנוסף קובע המודל כי עד 10% מהיעד השנתי יוכלו להיספר במסגרת שירות אזרחי,ביטחוני. לפי המסתמן, מדובר בתפקידים בגופים כמו שירות בתי הסוהר, שב"כ, מוסד ומשטרה. אפשרות זו נועדה להרחיב את סל המסלולים הזמינים לצעירים חרדים מעבר לשירות צבאי סדיר. עם זאת, סביב הכללת השירות האזרחי,ביטחוני בתוך מכסות הגיוס נרשמו מחלוקות חריפות בדיונים המקדימים.

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל‑שור, העבירה לחברי הוועדה חוות דעת מקיפה לקראת החידוש הצפוי בדיון. בחוות הדעת היא מתריעה כי הכללת השירות האזרחי,ביטחוני במכסה אינה עומדת בצרכים הביטחוניים של התקופה, המחייבים לדבריה העלאה בסדר הכוחות הלוחמים. עוד נכתב כי החלופה האזרחית‑ביטחונית פוגעת בעיקרון השוויון, מאחר שאופייה שונה מהותית משירות צבאי. חוות הדעת צפויה להשפיע על נוסח ההצעה שיעלה לדיון ועל פרקי היישום והפיקוח שיוכנסו למסגרת החוק.

בשבועות האחרונים מסר ח"כ ביסמוט כי ההצעה "מגיעה לקו הסיום" והודיע על כוונה לקיים הצבעה בוועדה לאחר השלמת ההקראה. בפועל, ההתנגדויות שהוצגו על ידי הייעוץ המשפטי וכן מחלוקות פנימיות בקואליציה עיכבו את המהלך. על רקע זה מבקשת לשכת ראש הממשלה להחזיר את ההצעה למסלול דיונים מואץ. השאלה האם בשלות פוליטית תושג כבר מחר תיבחן בפתח הדיון, אם אכן יתקיים כמתוכנן.

ראש הממשלה נתניהו גיבה בפומבי את הצעת החוק ואמר במליאת הכנסת כי "זה לא השתמטות" אלא "תחילתו של תהליך היסטורי לשילוב הציבור החרדי". לדבריו, ההצעה מציבה "יעדי גיוס משמעותיים" ומסדירה את המנגנון תוך מתן מענה לצורכי הביטחון. מנגד, חברים בקואליציה ובאופוזיציה הודיעו שיתנגדו לנוסח המוצע. במפלגות ש"ס ודגל התורה קשרו את תמיכתן בתקציב המדינה לשנת 2026 להתקדמות ניכרת של החוק בוועדה.

נתונים עדכניים שהוצגו בפני ועדת החוץ והביטחון ממחישים את עומק הפער בין היקף הזימונים לבין שיעור ההתגייסות בפועל. בסבב הגיוס האחרון נשלחו 18,915 צווי גיוס לצעירים חרדים, אך רק 232 התגייסו, מהם 57 לתפקידי לחימה. בנוסף דווח כי 1,840 מצויים תחת צו מעצר או עיכוב יציאה, 962 הוגדרו משתמטים ו‑68 קיבלו פטור. הפערים הללו מהווים רקע מרכזי לדיון המחודש בנוסח החוק ולמנגנוני האכיפה שייקבעו בו.

במהלך הימים האחרונים התגלע עימות סביב כוונת מערכת הביטחון להוציא צווי גיוס ל‑3,000 תלמידי ישיבות בשבוע הבא. הצעד עורר ביקורת בדיוני הקבינט ובוועדה, בשל החשש להסלמה באכיפה טרם גיבוש מסגרת חוקית מוסכמת. המחלוקת על עיתוי הצווים ומעמדם משתקפת במתווה החקיקה המתגבש ובשאלת היקף השירות האזרחי‑ביטחוני שיוכר לספירה בתוך היעדים.

הרקע המשפטי מחייב: בפסק דין מ‑25 ביוני 2024 קבע בג"ץ פה אחד כי בהיעדר הסדר חוקי אין עוד בסיס לפטור גורף לתלמידי ישיבות, וכי יש להתחיל בגיוס בפועל. במקביל נקבע כי אין עילה משפטית להמשך העברת תמיכות לישיבות שתלמידיהן אינם מתייצבים, ולכן יש להפסיקן. בעקבות פסק הדין הנחתה היועצת המשפטית לממשלה להתחיל מידית בגיוס של כ‑3,000 בשנה, בהתאם לקיבולת שהוצגה לבית המשפט, ולבנות תכנית הרחבה מדורגת. הפסיקה וההנחיות מציבות מסגרת מחייבת לכל יוזמה חקיקתית חדשה.

מאז אותה פסיקה הפכה ועדת החוץ והביטחון לזירת ההכרעה המרכזית בנושא. במהלך 2026 הוחלפה הנהגת הוועדה, וביסמוט מונה ליו"ר במקומו של יולי אדלשטיין, מהלך שתואר כצעד שנועד לזרז את קידום החוק. מנגד נטען כי בשלב זה אין רוב קואליציוני מובטח לנוסח הנוכחי. סוגיה זו צפויה ללוות את הדיון מחר, ככל שיתקיים, ולגזור את דפוסי ההצבעה בהמשך.

בזירה המפלגתית‑מגזרית נרשמה היום התפתחות נוספת: מביתו של מנהיג הזרם הליטאי, הרב דב לנדו, נמסרה הודעה רשמית שלפיה חברי הכנסת של דגל התורה הונחו "לתמוך בפיזור הכנסת" ולא "להיגרר למשחקים פוליטיים". ההתבטאות החריגה מציבה לחץ נוסף על לוח הזמנים של הדיונים בוועדה. על הרקע הזה, ניסיון לשכת ראש הממשלה לחידוש הדיון כבר מחר מקבל משנה תוקף. ההשלכות האפשריות יורגשו כבר ביום רביעי, אם תובא יוזמת הפיזור להצבעה טרומית.

ככל שהוועדה אכן תתכנס מחר, היא תידרש להכרעה בנושאי ליבה: הגדרת היעדים המדורגים, היקף ההכרה בשירות אזרחי‑ביטחוני, וסוגיות הפיקוח והאכיפה. חוות הדעת המשפטית שהונחה בפני הח"כים מגבילה את האפשרות לספור שירות אזרחי בתוך מכסות הגיוס, בטענה לצורכי ביטחון ושוויון. במקביל, לוח הזמנים הפוליטי הקצר והאפשרות להצבעה על פיזור הכנסת מצמצמים את מרחב הגמישות בניסוח. כל שינוי שייכנס כעת לנוסח ישפיע באופן ישיר על סיכויי ההעברה בוועדה ובהמשך במליאה.

בהיבט היישומי, הפער בין אלפי צווי גיוס למאות מתגייסים בפועל עלול להכתיב החמרה באכיפה כל עוד אין הסדר מחייב בחוק. בדיונים עלו בשבועות האחרונים הצעות לפריסת יעדים הדרגתית לצד מנגנוני סנקציות אישיות ומסגרות פיקוח. השילוב בין הדרישה המשפטית לגייס בפועל לבין התחשבות בקיבולת הארגונית של הצבא עומד בלב המתווה. על כן, כל תיקון או הבהרה בנוסח ייעשה תחת אילוצי ביצוע ברורים שכבר הוצגו בפני הוועדה.

הימים הקרובים יעמידו למבחן את ההיתכנות הפוליטית לקידום החוק. אם הדיון יתחדש מחר, ייבחן האם ניתן לסגור פערים מול הייעוץ המשפטי ולהציג מסגרת שמקבלת גיבוי של רוב בוועדה. במקביל, ההתפתחויות סביב יוזמת פיזור הכנסת ביום רביעי עשויות להשפיע על הלו"ז החקיקתי ועל סדר העדיפויות של הסיעות. בשלב זה, ההיערכות במערכת הפוליטית מתמקדת בהבאת ההצעה לשולחן הוועדה ובהצגת נוסח עדכני לדיון.