אתמול (שבת) הכריזו צה"ל והשב"כ רשמית על חיסולו של עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ואחד ממאדריכלי טבח 7 באוקטובר. התקיפה בוצעה ביום שישי, ב-15 במאי, בשכונת רימאל שבמערב העיר עזה. אל-חדאד, מפקד חטיבת העיר עזה לשעבר, מונה לתפקיד ראש הזרוע הצבאית לאחר חיסולו של מוחמד סינוואר. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר בהערכת מצב מטכ"לית לאחר החיסול: "זו הצלחה מבצעית משמעותית של צה"ל בהובלת פיקוד הדרום, אמ"ן, חיל האוויר והשב"כ. זו סגירת מעגל חשובה."
בעקבות ההערכה כי החיסול הצליח, צה"ל העלה את רמת הכוננות בכל הגזרות סביב הרצועה. החשש המרכזי הוא מניסיונות של חמאס לבצע פיגועי חדירה נגד מוצבים וכוחות צה"ל או נגד יישובי העוטף. ההחלטה לחסל את אל-חדאד באה, לפי גורם ביטחוני, לאחר שהוביל לאחרונה את הקו הניצי של סירוב חמאס להתפרק מנשקו.
חיסולו של אל-חדאד מוסיף חוליה נוספת לשרשרת ארוכה של מכות בדרג הפיקודי של חמאס מאז 7 באוקטובר 2023. ביולי 2024 חוסל בטהרן איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית. את מקומו תפס יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה ומאדריכלי הטבח, שחוסל אף הוא שלושה חודשים מאוחר יותר. אל-חדאד עצמו מונה לתפקיד הבכיר לאחר חיסולו של מוחמד סינוואר, אחיו הצעיר של יחיא.
מערכת הביטחון אישרה כי לאורך המלחמה ניהל אל-חדאד את מנגנון החזקת החטופים והקיף את עצמו בחטופים ישראלים, ובהם תצפיתניות נחל עוז, כדי למנוע את חיסולו. בישראל מגדירים את חיסולו כאחד הסיכולים המשמעותיים ביותר מאז תחילת המלחמה, בשל מעמדו כאחד ממאדריכלי הטבח ומהדמויות המרכזיות בשיקום הזרוע הצבאית לאורך הלחימה.
כשנה וחצי לאחר חיסולו של יחיא סינוואר, ב-16 באוקטובר 2024, חמאס טרם הכריז פומבית על יורש קבוע. תהליך הבחירה לראש לשכה מדינית חדש נתקע לפחות פעמיים בינואר ובפברואר, על רקע המתיחות הביטחונית והמלחמה המתמשכת. בעקבות החיסולים הרבים לאורך המלחמה, החלו בחמאס לפעול תחת מועצת הנהגה בת חמישה חברים שניהלה את הארגון באופן זמני עד למינוי מנהיג חדש.
ח'ליל אל-חיה נבחר למנהיג חמאס ברצועת עזה, זאהר ג'בארין נבחר לבכיר הארגון בגדה המערבית, וח'אלד משעל לבכיר הארגון בחו"ל. עם זאת, הקרב האמיתי יגיע עם הבחירות לראשות הלשכה המדינית, שם צפויים השניים להתמודד ראש בראש. לפי דיווחים, ההכרזה על ראש הלשכה המדינית הנבחר צפויה להתפרסם השבוע.
אם אל-חיה ייבחר, חמאס ימשיך להישען בעיקר על ציר ההתנגדות בראשות איראן. אם משעל ייבחר, חמאס ינסה לחזק מחדש את קשריו עם מדינות המחנה הסוני ובראשן קטאר וטורקיה. מקור בחמאס ציין כי המנהיג הנבחר יכהן "כשנה בלבד", במסגרת "תקופת מעבר" שבה הארגון מצוי.
ביסוד המאבק הפנימי עומדת שאלת הנשק. למרות הלחץ האמריקני לקידום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, חמאס מסרב לדון בפירוקו מנשק כתנאי למעבר לשלב ב'. חמאס ממשיך לקדם מודל של "הודנה", פוגה ארוכת טווח שתאפשר לו לשמור על נשקו תחת פיקוח בינלאומי. בישראל רואים בכך ניסיון להתארגנות מחדש לקראת העימות הבא.
בירושלים לא מסתירים את העמדה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר: "סיכמנו עם ארה"ב, לא יהיה שיקום הרצועה לפני פירוז הרצועה. בקרוב חמאס יהיה בדילמה: להתפרק מנשקו בדרך הקלה או הקשה. אני מבטיח, הוא יפורק מנשקו ועזה לא תאיים עוד על ישראל." גורמים שהשתתפו בדיונים ממשלתיים מסרו כי ניתנה הנחיה ברורה מצד הדרג המדיני: לא יקודמו יוזמות שיקום ללא פירוז מלא של הרצועה ופירוק חמאס מנשקו.
צה"ל הזהיר בהערכה פנימית: "במבט קדימה, ללא פירוק חמאס מנשקו ותחת חסותה של ועדת הטכנוקרטים, חמאס יצליח, להערכתנו, לשמר השפעה ושליטה ברצועת עזה." בשטח ממשיך חמאס לשקם את כוחו. לפי דיווחים, הארגון מקדם צעדים הנועדים לשמר את השפעתו "מלמטה למעלה", באמצעות שילוב תומכיו במשרדי ממשלה, במנגנוני הביטחון וברשויות המקומיות.
לפי גורם פלסטיני בכיר, חמאס עשוי לחזור להסכמה עקרונית בנושא הפירוז, אך ינסה להגדיר מחדש את גבולות המושג. "קלצ'ניקוב לא מאיים על ישראל", נמסר, תוך רמיזה להסכמה לוויתורים חלקיים, אך לא לפירוק כולל. בישראל מדגישים כי פירוז חמאס אינו יעד הצהרתי בלבד, אלא תנאי מחייב לכל התקדמות מדינית או אזרחית ברצועה. לישראל, לפי הגורמים, תהיה שליטה מלאה על הגדרת הפירוז, ולא תתקבל התפרקות חלקית או מהלך סמלי.
על פי הערכות במערכת הביטחון, הזרוע הצבאית של חמאס נמצאת בתהליכי שיקום ומונה כיום כ-27 אלף חמושים. ההערכה הרווחת היא שגם אם ייבחר מנהיג חדש, הארגון יתקשה לשנות כיוון אסטרטגי כל עוד הכוחות הישראליים לא נסוגו ולא נוצר "מצב חדש" בשטח, שכרגע נמצא בסטטי בשל המעבר התקוע לשלב ב' בהסכם.
חיסולו של אל-חדאד פוקד את חמאס בנקודת שבריריות מוסדית. הארגון נכנס לשבוע זה כשהוא שרוי בו-זמנית בשלושה ערוצי לחץ: מאבק פנימי על הנהגה שטרם הוכרעה, ניהול משא ומתן על פירוז שהוא מסרב לו, ורצועת עזה שבה ישראל מצהירה שלא תותיר לו תפקיד שלטוני. גורם ממשלתי ישראלי שלל כל אפשרות שחמאס ימשיך להחזיק בעתיד בתפקיד כלשהו ברצועה, וציין כי הארגון "גמור כרשות השלטונית ברצועת עזה." הפער בין ההצהרה הזו לבין המציאות בשטח הוא שיגדיר את השלב הבא של המלחמה.
