ישראל נכנסת לימים של דריכות שיא על רקע אפשרות ממשית לקריסת הפסקת האש מול איראן וחידוש הלחימה. גורמים ביטחוניים מעדכנים כי צה"ל וחיל האוויר מרעננים בנק מטרות משותף עם פיקוד המרכז האמריקני כהיערכות לתקיפות ממוקדות. במסגרת התכנון נשקלות גם פגיעות נרחבות בתשתיות אנרגיה באיראן אם יוחלט לעבור ממסלול דיפלומטי למהלך צבאי. גורם ביטחוני סיכם את רוח ההיערכות באמירה כי "האויב לומד", ולכן המערכה הבאה תחייב השגת עליונות אווירית מחודשת מראש.
עוד קודם לכן הועבר חיל האוויר לכוננות שיא, וכלל נוהלי קרב ותרגולים נרחבים שנשמעו ברחבי הארץ. בכירים ביטחוניים הדגישו כי אם המשא ומתן ייכשל, היציאה למתקפה תהיה מהירה ואגרסיבית נגד תשתיות אנרגיה וכלכלה באיראן. לדבריהם, הפעולה תתבצע בתיאום הדוק עם ארצות הברית ובחלון זמנים קצר. היערכות זו נועדה לצמצם הפתעות ולהתאים את בנק המטרות למודיעין העדכני.
במקביל, נשיא ארצות הברית אותת בימים האחרונים כי הפסקת האש עם איראן "על מכונת הנשמה" לאחר שדחה את מענה טהראן כבלתי קביל. כדי לרכך את הזינוק במחירי הדלק בארצות הברית הוצעה השעיה זמנית של מס הדלק הפדרלי. בשווקים נרשמה קפיצה מיידית במחירי הנפט, כאשר ברנט נע סביב 104,105 דולר לחבית עם עלייה של כשלושה אחוזים ב-10,11 במאי. ההתפתחויות הכלכליות מצטרפות ללחץ גובר להכרעה בין המשך הדיפלומטיה לבין חידוש הלחימה.
לצד המסר הדיפלומטי, הבית הלבן ממשיך לתחזק אופציית הסלמה צבאית. הפסקת האש הוארכה ב-21 באפריל כדי לתת צ'לכאורה אנס נוסף לשיחות, תוך שמירה על חסימה ימית של נמלי איראן והיערכות מלאה בשטח. לפי CENTCOM נרשמה באזור פריסה אמריקנית חריגה, הכוללת שלוש נושאות מטוסים, כ-12 כלי שיט מלווים, יותר מ-200 מטוסים וכ-15 אלף חיילים בזירה הימית. הצגת היקף הכוח משתלבת באיתות שנועד להרתיע ולשמר חופש פעולה.
בישראל ובארצות הברית נבנה במשותף בנק מטרות עדכני שנועד להאיץ את שרשרת התקיפה במקרה של קריסה מהירה של ההפוגה. התכנון המשותף כולל מדרג אפשרויות, מרצף פעולות כירורגיות ועד פגיעה נרחבת בתשתיות אסטרטגיות באיראן. ההיגיון המבצעי מבוסס על יצירת עליונות אווירית מוקדמת, לצד התאמת המטרות לשינויים בשדה הקרב. הגורמים המעורבים מדגישים כי המטרה היא להגדיל את האפקטיביות ולצמצם את משך ההתלקחות.
בזירה הלבנונית התקיים בוושינגטון ב-14,15 במאי סבב שלישי של שיחות ישירות בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקני. אף שההפוגה צמצמה את האש, הקרבות לא חדלו לחלוטין לאורך הגבול. ב-13 במאי דווח על 12 הרוגים בתקיפות כטב"ם ישראליות בלבנון. חרף התקריות, גורמים אמריקניים ולבנוניים אישרו ב-15,16 במאי הארכה של ההפוגה ב-45 ימים.
במקביל להארכה נטען על הפרות הדדיות לאורך הגבול, ובהן תקיפות מל"טים של חיזבאללה גם לעבר מטרות בתוך ישראל. לפי דיווח שפורסם היום, בתקופת ההפוגה נהרגו שישה חיילי צה"ל במתקפות כטב"ם. הנתונים הללו ממחישים שהשקט היחסי שברירי ומלווה בפעילות צבאית מתמשכת. על רקע זה ישראל מבקשת לשמר חופש פעולה נקודתי, בדגש על סיכול איום הכטב"מ והאש המדויקת.
מנקודת מבט ישראלית עולה חשש שייחתם הסדר ביניים שיותיר חלק מיכולות איראן, ובעיקר את תכנית הגרעין, בעינן. לפי דיווח שפורסם ב-12 במאי, בכירים ישראלים התריעו מפני עסקה שתתמקד בפתיחת מצר הורמוז ובהקלה כלכלית לטהראן מבלי לטפל בסוגיית ההעשרה. בדיווח צוטט גורם ישראלי בכיר שאמר כי "נשמח אם לא תהיה עסקה… אם המצור על הורמוז יימשך… ואם איראן תחטוף עוד כמה מכות", תוך הבהרה שההכרעה מצויה בידי נשיא ארצות הברית. אמירות אלה משקפות הסתייגות ישראלית מהסדר שאינו מפרק יכולות ליבה.
בראיון ששודר ב-10 במאי הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המשימה החשובה מבחינת ישראל היא הוצאת כל החומר המועשר מאיראן ופירוק יכולות ההעשרה. כשנשאל האם ניתן פיזית להוציא את האורניום השיב: "אתה נכנס ולוקח אותו החוצה", והימנע מדיון פומבי באמצעים הכוחניים. באותו ראיון אמר כי ישראל שואפת להפחית לאפס את הסיוע הכספי האמריקני בעשור הקרוב. הדברים הוצגו לצד דגש על שיתוף פעולה ביטחוני הדוק עם וושינגטון.
בלוח הזמנים המדיני-ביטחוני נרשם ב-21 באפריל מהלך להארכת ההפוגה בנימוק של מחלוקות פנים-איראניות. ב-10,11 במאי הוקשח הטון האמריקני לאחר דחיית הצעת איראן, והובהר כי ההפוגה עלולה להסתיים בקרוב. התמרון בין דיפלומטיה לאיום צבאי יוצר חלון החלטה קצר שבו ישראל נערכת שלא להיתפס בלתי מוכנה. ההיערכות כוללת שמירת תקפות של בנק המטרות, תיאום מול ארצות הברית ופיתוח חלופות תגובה מהירות.
בזירת האנרגיה הגלובלית, משבר הורמוז ממשיך ללחוץ על המחירים ולשבש נתיבי אספקה. לאחר נאומי הנשיא ב-10,11 במאי עלתה חבית ברנט לכאורה מעל 104,105 דולר, במסגרת עלייה יומית של כשלושה אחוזים. בבית הלבן נבחנת השעיית מס הדלק הפדרלי בניסיון לרכך את המחיר לצרכן האמריקני. הלחץ הכלכלי מצטרף למארג השיקולים שמלווה את הניסיונות לסיים את העימות מבלי לפגוע ביעדים הביטחוניים.
לצד זאת צה"ל מבסס שליטה טקטית בדרום לבנון ומכין מבצעים מוגבלים אם תחודש הלחימה. בירושלים מבקשים אור ירוק מארצות הברית להרחבת תקיפות בביירות במקרה של הסלמה. בצד האמריקני מסתייגים מהרחבה כזו בין היתר מחשש לפגיעה בתשתיות אנרגיה אזוריות ולזינוק נוסף במחירי הנפט. בתוך כך נמשכת העבודה המודיעינית והמבצעית בקצב מוגבר.
בממד ההכנות הפנימיות מתמקד חיל האוויר בשילוב לקחים ובהטמעת נוהלי קרב מעודכנים בהתאם לאיום המשתנה. ריענון בנק המטרות המשותף עם ארצות הברית נועד לקצר לוחות זמנים ולהבטיח זמינות מיידית לפעולה. התרגולים ברחבי הארץ משקפים דגש על תקיפה מדויקת, הגנה אווירית והפעלת כוח רב-זרועית. ההיגיון המבצעי שם דגש על פתיחה בעוצמה והקטנת חיכוך ממושך בזירות מרובות.
בעזה, חצי שנה לתוך הפסקת האש, שלב ב' של התכנית המדינית שנידונה מול וושינגטון , דמיליטריזציה ופינוי נשק קל , נותר תקוע. צה"ל ממשיך להחזיק בנתחים גדולים מן הרצועה כדי לאכוף "קו צהוב" ביטחוני. במקביל נרשמות הפרות וקשיי סיוע שמחריפים את המשבר ההומניטרי. מורכבות זו מדגישה את האתגר להשגת יציבות אזורית תוך ניהול מתיחות מול איראן והזירה הלבנונית.
נכון להיום, 16 במאי, ישראל שומרת על דריכות גבוהה לקראת תרחיש של קריסת ההפוגה אם השיחות בין וושינגטון לטהראן ייכשלו. המגעים המדיניים נמשכים במקביל להיערכות מבצעית רחבה ולכייל ההרתעה מול איראן וחיזבאללה. היעד המוצהר בירושלים הוא שלא להיתפס מופתעים ולשמר חופש פעולה מהיר ורחב בעת הצורך. במקביל נשמרת החסימה הימית על נמלי איראן והיערכות צבאית מלאה בזירה.
