ישראל הודיעה כי חיסלה בתקיפה ממוקדת בעזה את עז א־דין אל־חדאד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס ואחד השרידים הבכירים שהיו מעורבים בהתקפת 7 באוקטובר 2023. התקיפה בוצעה ביום שישי, 15 במאי, בשכונת רימאל במערב העיר עזה. בני משפחתו של אל־חדאד אישרו כי נהרג, ובכיר בחמאס מסר כי מת מפצעיו. במערכת הישראלית מציגים את החיסול כהמשך לפירוק הדרג המבצעי שהוביל את מתקפת אוקטובר, וכחלון אפשרי להאצת המהלך הבינלאומי לשלב הבא ברצועה.
לפי צה"ל ושר הביטחון, אל־חדאד הותקף בדירת מגורים בבניין אל־מועתז וכלי רכב סמוך הושמד. צה"ל ציין כי הפעולה התבססה על מודיעין נקודתי. לפי דיווחים ראשוניים, בתקיפה נהרגו שבעה פלסטינים נוספים ונפצעו עשרות. אלפים השתתפו בלווייתו בעזה, אף שהארגון לא פרסם הודעת אבל רשמית בשעות הראשונות שלאחר התקיפה.
בוושינגטון תואר אל־חדאד כאחד ה"בכירים האחרונים" שנותרו בחיים מבין מתכנני המתקפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הגדירו אותו כאחראי ללכאורה רצח, לחטיפה ולפגיעה באלפי אזרחים וחיילים ישראלים. לפי ההודעות הישראליות, החיסול נועד לפגוע בשרידי הכוח המבצעי של חמאס שנשאו באחריות ישירה ל-7 באוקטובר. מנגד, אין הצהרה רשמית מטעם חמאס על נסיבות מותו מעבר לאמור על ידי בכיר בארגון.
על פי פרסומים קודמים, ישראל ייחסה לעצמה או אישררה חיסולים של בכירים מרכזיים מאז 2024, בהם מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית דאז, ואיסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית שנהרג בפעולה באיראן שיוחסה לישראל. בישראל ובתקשורת הבינלאומית דווח באוקטובר 2024 כי יחיא סינוואר נהרג בעומק הרצועה במהלך פעילות צה"ל. במאי 2025 דווח על חיסולו של מוחמד סינוואר. רצף זה הותיר את אל־חדאד כדמות המבצעית הבכירה האחרונה שנותרה ברצועה עד התקיפה הנוכחית, לפי אותם פרסומים.
בזירה המלחמתית־מדינית פועלת מאז סתיו 2025 מסגרת של הפסקת אש מדורגת, אולם תקיפות מהאוויר והפרות נקודתיות נמשכות. נתניהו טען השבוע כי ישראל מחזיקה כיום בשליטה בכ-60% משטח הרצועה, טענה שמעוררת מחלוקת בזירה הדיפלומטית. במקביל, לפי משרד הבריאות בעזה ולפי דיווחים המצוטטים במסמכי האו"ם, מניין ההרוגים הפלסטינים מאז אוקטובר 2023 עלה על 72 אלף, נתון שנמצא באימות מתמשך ועומד במחלוקת. בישראל נהרגו כ-1,200 בני אדם באירועי 7 באוקטובר ונחטפו ללכאורה מעלה מ-250.
על הרקע הזה מקודם מתווה אמריקני בן 20 נקודות, המכונה בתקשורת "תוכנית טראמפ", שעוגן בהחלטת מועצת הביטחון 2803 בנובמבר 2025. ההחלטה מסמיכה הקמה של "מועצת השלום" (Board of Peace) ופריסת כוח ייצוב בינלאומי זמני בעזה, ISF, לצד תהליך שלטוני־אזרחי מעבר ושיקום תשתיות. היישום מותנה בהתקדמות בביטחון, בפירוז ובהסדרים לתיאום אזרחי ושיקומי. המתווה מגדיר שלבים, כאשר שלב ב' ממוקד בהפחתת נוכחות צבאית לא מדינתית ובראשם התפרקות חמאס מנשק.
שליח מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, הדגיש השבוע כי הדמיליטריזציה אינה נתונה למו"מ. לדבריו, "אנחנו לא מבקשים מחמאס להיעלם" אך הארגון "לא יכול להמשיך להתקיים ככוח צבאי לצד רשויות מעבר". מלאדנוב קשר בין ההתקדמות בשיקום ובנסיגות נוספות של צה"ל לבין קצב היישום של צעדי הפירוז. לדבריו, קיפאון במימוש הסעיפים הביטחוניים מעכב הרחבת ההסדרים האזרחיים.
בשל המבוי הסתום סביב סוגיית הפירוז, גורמים במועצת השלום ובוושינגטון בוחנים יישום מדורג באזורים שאינם בשליטת חמאס. לפי המידע שנאסף, המודל כולל כניסה הדרגתית של כוח הייצוב הבינלאומי והפעלת משטרה פלסטינית חדשה המתאמנת במצרים. עוד נבחנת אפשרות לתמרץ מעבר אזרחים לשטחי ניהול מעבר מאובטחים, כחלק מהצעת שיקום מוקדם. בממשל האמריקני מבהירים כי אינם תומכים בחידוש מלחמה כוללת ברצועה, ומעדיפים הרחבה פרקטית של אזורי היישום תוך הפחתת התלות בהסכמת חמאס.
במקביל, גורמים המעורבים במגעים מבהירים כי יעד הפירוז ינסה להתקדם תחילה "ברצון טוב ובהסכמה עם הרבה לחץ של המתווכות". אם לא יושג, לפי אותם גורמים, ישראל צפויה לבצע את פירוק התשתיות הצבאיות בכוח. נבחן גם מודל של חנינה מסוימת לפעילי שטח שיוותרו על נשקם. להערכתם, 100 הימים הקרובים קריטיים לבחינת הכיוון, ופירוז בפועל, אם יתממש, עשוי להימשך שלושה עד חמישה חודשים.
עמדת חמאס כפי שנמסרה בשבועות האחרונים משדרת גמישות מסוימת סביב דפוסי שלטון אזרחיים עתידיים, עם אמירה כי אין הכרח שחמאס יהיה בממשל. עם זאת, נציגי הארגון הצהירו שפירוז או יציאה מהרצועה אינם על הפרק. לפי אותם דברים, בחמאס מבקשים לאמץ מודל הדומה לזה של חיזבאללה, שבו הארגון יוצא מניהול אזרחי ישיר אך משמר יכולת צבאית כמנוף השפעה. הפער הזה ניצב במרכז המחלוקת על יישום שלב ב' במתווה הבינלאומי.
חזית המעברים והשיקום נחשבת לסמן מוקדם ליישום ההסכמות. פתיחת מעבר רפיח, שנקבעה כסעיף מפתח בשלב ב', קודמה לאחר איתור והשבת שרידי החטוף האחרון, רס"ל רן גואילי ז"ל, בינואר 2026. ישראל הודיעה כי הפתיחה תהיה תחילה לתנועת אנשים ותותנה במנגנון בדיקות. לפי הגורמים הבינלאומיים והמצריים, הכוונה היא להרחיב את דפוסי ההפעלה בכפוף להתקדמות ביטחונית ובהתאם למסגרת ההפוגה.
מבחינת ישראל, ההגדרה של אל־חדאד כאחד אחרוני הבכירים הקשורים ל-7 באוקטובר מייצרת חלון הזדמנויות להאיץ את שלב הפירוז. לדברי גורמים ישראליים ובינלאומיים, הסרתו של גורם מבצעי בכיר מהרצועה עשויה להקל על בחינת יישום רחב יותר של ניהול מעבר ושיקום שאינם תלויים בהנהגה צבאית. עם זאת, זירות הסלמה נקודתיות נמשכות והמצב ההומניטרי נותר קשה. האו"ם מדווח כי רוב אוכלוסיית הרצועה עקורה וכי קיים צורך מיידי בשיקום תשתיות בסיסיות, תוך שמירה על מסגרת ההפוגה.
בין שתי התפיסות מתנהל מרחב פעולה מעשי של בדיקות, פריסות מדורגות ובניית אמון מוגבלת. כוח הייצוב הבינלאומי נערך למשימות בהתאם לסמכות שקיבל בהחלטת מועצת הביטחון, והמשטרה הפלסטינית החדשה משלימה אימונים במצרים לקראת פריסה אפשרית. ההתקדמות בשטח תיבחן ביכולת לשמר שקט יחסי, להניע פרויקטי תשתית מוקדמים ולהרחיב מעברים תחת פיקוח. כל אלה מתבצעים לצד מחלוקת מתמשכת על היקף השליטה הישראלית ועל לוחות הזמנים של הנסיגות.
בשלב זה, מרבית השאלות הפתוחות יוכרעו בשבועות ובחודשים הקרובים בהתאם ללחץ המדיני, ליכולת האכיפה בשטח ולהחלטות הנהגת חמאס. לפי הגורמים הבינלאומיים, קצב היישום יושפע ישירות ממידת ההתקדמות בפירוז מרצון או בצעדים כפויים, ומהיקף שיתוף הפעולה של שחקנים אזוריים. בתוך כך, המערכת הבינלאומית ממשיכה להציב את השיקום ההומניטרי המיידי ואת שמירת ההפוגה כתנאי רקע ליישום רחב יותר. החיסול בעזה מציב מבחן מעשי למתווה כולו, סביב הציר הכפול של ביטחון ושיקום.
