איראן על הכוונת, חמאס מחפש נקמה וחיזבאללה מרוויח זמן

המזרח התיכון נכנס לסוף השבוע במצב של דריכות חריגה בשלוש זירות נפיצות במקביל: איראן, לבנון ורצועת עזה. בעוד הערוץ המדיני בין וושינגטון לטהרן מתקשה לייצר פריצת דרך, בישראל ובארצות הברית נערכים לאפשרות שהמערכה מול איראן תתחדש כבר בימים הקרובים. במקביל, הפסקת האש בצפון הוארכה פעם נוספת, אך בשטח נמשכים השיגורים והתקיפות, ובעזה נערכים בצה״ל לתגובה אפשרית של חמאס לאחר חיסולו של הבכיר הצבאי המשמעותי ביותר שנותר ברצועה.

במוקד המתיחות מול איראן עומדת ההערכה כי המגעים המדיניים הגיעו למבוי סתום. בוושינגטון ובירושלים מבינים כי אם לא תושג התקדמות מהירה, ייתכן שהלחימה תחודש כבר בשבוע הבא. לפי ההערכות, סל האפשרויות שנבחן כולל החרפה של התקיפות האוויריות נגד מטרות צבאיות ותשתיתיות באיראן, לצד בחינה של מהלכים מורכבים יותר שנועדו להשפיע ישירות על סוגיית החומר הגרעיני המועשר.

האפשרות הרגישה ביותר שעלתה בתקופה האחרונה היא מבצע קרקעי מוגבל, שמטרתו תהיה השתלטות על חומר גרעיני או חילוצו מאתרים מבוצרים. אין מדובר בהחלטה שהתקבלה, וגם לא בתרחיש שנמצא בהכרח על סף ביצוע, אך עצם העובדה שהוא נבחן מלמדת עד כמה עמוק החשש האמריקני והישראלי מפני הישארות מלאי אורניום מועשר בידי איראן ללא פיקוח אפקטיבי. לפי הערכות עדכניות, חלק ניכר מהמלאי הזה עדיין לא אומת בשטח מאז השעיית הביקורות, ומיקומו המדויק של כולו אינו ידוע בוודאות.

בשבועות האחרונים הרחיבה ארצות הברית משמעותית את פריסת הכוחות שלה במזרח התיכון. לאזור נשלחו כוחות נחתים, צנחנים מהדיוויזיה המוטסת ה-82, כוחות מיוחדים, כלי שיט וכוחות סיוע נוספים. בוושינגטון הדגישו כי לא התקבלה החלטה להכניס כוחות אמריקניים לשטח איראן, אך ריכוז הכוח מעניק לנשיא דונלד טראמפ מרחב בחירה רחב יותר אם יחליט להסלים.

אחת האופציות שנדונו היא פעולה נגד האי חארג, מוקד מרכזי של יצוא הנפט האיראני, ואפשרות נוספת היא מבצע שנועד להשיג שליטה פיזית בחומר הגרעיני. אלא שבמערכת הביטחון האמריקנית מודעים לכך שמבצע כזה עלול להיות מסובך, ממושך ומסוכן. גם אם המטרות יוגדרו כ״מוגבלות״, פעילות קרקעית בעומק שטח איראן עלולה לגרור הסתבכות רחבה יותר, תוך חשיפה של הכוחות לאש, מארבים והתקפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.

בצפון, התמונה אינה רגועה יותר. ארצות הברית הודיעה על הארכת הפסקת האש בין ישראל ללבנון ב-45 ימים נוספים, לאחר סבב שיחות בוושינגטון. בישראל רואים בשיחות הזדמנות לייצר מנגנון מדיני וביטחוני יציב יותר, אך בשטח המציאות שברירית בהרבה. חיזבאללה אינו צד ישיר לשיחות, והוא ממשיך לשמר יכולת חיכוך מול ישראל גם בתקופת ההפוגה.

בימים האחרונים נמשכו שיגורים מלבנון לעבר יישובי הצפון, ובהם אזור קריית שמונה, לצד חדירת כלי טיס בלתי מאוישים והתרעות במרחב הר מירון. צה״ל מצדו ממשיך לתקוף יעדי חיזבאללה בדרום לבנון ובאזורים נוספים, בניסיון לשחוק תשתיות שיגור, עמדות פעולה ומערכים מבצעיים של הארגון. כך נוצרת מציאות מורכבת שבה מתקיים מצד אחד מאמץ מדיני להחזיק את ההפסקה, ומצד שני עימות פעיל שנמשך כמעט מדי יום.

מבחינת ישראל, הבעיה המרכזית היא שההסדרה מתנהלת מול מדינת לבנון, בזמן שהגורם הצבאי שמכתיב בפועל את גובה הלהבות הוא חיזבאללה. לכן, גם אם ההארכה מעניקה מרחב נשימה דיפלומטי, היא אינה מבטיחה שינוי מיידי במצב הביטחוני של תושבי הצפון. להפך, ככל שהירי נמשך במקביל לשיחות, כך מתעצמת בישראל התחושה שהמצב הנוכחי עלול להנציח חוסר יציבות במקום לפתור אותו.

בעזה, מערכת הביטחון עסוקה בהערכת ההשלכות של חיסול עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה ואחד הבכירים האחרונים שנותרו מקרב דור ההנהגה שהיה מעורב ישירות במתקפת 7 באוקטובר. חדאד חוסל אתמול בעיר עזה, והיום כבר אומת דבר מותו. מדובר באחד הסיכולים המשמעותיים ביותר שביצעה ישראל ברצועה מאז תחילת ההפוגה האחרונה.

חדאד נחשב לדמות מבצעית בכירה, מנוסה וזהירה במיוחד, ששרד בעבר ניסיונות חיסול ונחשב לאחד מאנשי המפתח שנותרו בחמאס לאחר חיסול שורת בכירים בארגון. בישראל ייחסו לו אחריות ישירה למעשי רצח, חטיפה ופגיעה באזרחים ובחיילים, וכן תפקיד מרכזי בשימור היכולת הצבאית של חמאס במהלך המלחמה.

בעקבות החיסול תגבר צה״ל כוחות באוגדת עזה ונערך לאפשרות שחמאס ינסה לייצר תגובת נקם. ההיערכות מתמקדת, בין היתר, בתרחישים של ניסיון פגיעה ביישוב סמוך לגדר, התקפה על כוחות צה״ל הפועלים ברצועה או מהלך תודעתי שנועד להראות כי הארגון עדיין מסוגל ליזום. נכון לעכשיו לא פורסמה אינדיקציה לתגובה מיידית, אך במערכת הביטחון מתייחסים לתקופה הקרובה כאל חלון רגיש במיוחד.

במקביל לכל אלה, צה״ל השלים את תרגיל הפתע המטכ״לי ״גופרית ואש״ במרחב הגבול המזרחי. התרגיל נועד לבחון מוכנות למתקפת פתע ולתרחישים מורכבים של חדירת מחבלים, פגיעה ביישובים, מתקפות רחפנים ואירועים רב-מוקדיים באזור ים המלח והגבול עם ירדן. הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, הדגיש כי התרגיל מבטא הפקת לקחים מ-7 באוקטובר ואת הצורך לשמר דריכות גבוהה גם בגזרות שנתפסו בעבר כשקטות יותר.

המשמעות הרחבה של ההתפתחויות האחרונות היא שישראל מתמודדת כעת עם מרחב איומים צפוף במיוחד: איראן טרם הוסרה מסדר היום, חיזבאללה ממשיך לבחון את גבולות ההפסקה בצפון, חמאס ספג מכה קשה אך עלול לחפש הישג תגובתי, ובצה״ל נערכים גם לתרחישי פתע מזירות נוספות. בתוך המציאות הזו, הימים הקרובים עשויים להיות מכריעים בשאלה האם האזור יגלוש לסבב הסלמה רחב נוסף, או שמא יימצא מסלול שימנע פתיחה מחודשת של כמה חזיתות בעת ובעונה אחת.