בירושלים עוקבים בדריכות אחר האפשרות שנשיא ארצות הברית, Donald Trump, יורה בימים הקרובים על החרפה משמעותית של הפעולה נגד איראן, לאחר שורת איומים פומביים חסרי תקדים נגד תשתיות אזרחיות במדינה. במוקד המתיחות עומדת הדרישה האמריקנית לפתיחה מלאה של מצר הורמוז, לצד אזהרות חוזרות מצד טראמפ כי אם טהראן לא תיענה , ארה״ב תפגע ברשת החשמל, בגשרים ובתשתיות אנרגיה מרכזיות באיראן.
לפי הערכות בישראל, המסרים היוצאים מהבית הלבן בשבועות האחרונים מתאפיינים בחוסר עקביות: לצד איומים צבאיים חריפים, טראמפ ממשיך להשאיר פתח למגעים מדיניים ולהארכות של מועדי האולטימטום. גורמים מדיניים בירושלים מתארים את ההתנהלות כ״תנועת מטוטלת״ בין הסלמה לריסון, בעוד אחרים מעריכים כי מדובר במהלך מכוון שנועד לבלבל את איראן ולייצר עמימות אסטרטגית לקראת החלטה אמריקנית רחבה יותר.
אולטימטום 48 השעות והאיומים על תשתיות אזרחיות
הסלמת הרטוריקה האמריקנית החלה באופן בולט ב־22 במרץ 2026, אז פרסם טראמפ אולטימטום פומבי של 48 שעות לפתיחה מלאה של מצר הורמוז. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו איים כי אם איראן לא תאפשר מעבר חופשי לכלי שיט מסחריים, ארצות הברית “תפגע ותשמיד” את תחנות הכוח האיראניות, “החל מהגדולה ביותר”.
בהמשך החריף טראמפ את הטון במסיבת עיתונאים בבית הלבן ובפרסומים נוספים, שבהם איים גם על גשרים ותשתיות תחבורה. באחת ההתבטאויות הבולטות ביותר הצהיר כי “כל גשר באיראן ייהרס עד מחר בלילה” וכי תחנות הכוח במדינה “יוצאו מכלל שימוש”.
האיומים עוררו תגובות חריפות מצד מומחי משפט בינלאומי וארגוני זכויות אדם, שהזהירו כי תקיפה מכוונת של תשתיות אזרחיות רחבות היקף עלולה להיחשב הפרה של דיני הלחימה הבינלאומיים ואף פשע מלחמה, במיוחד אם תגרום לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית.
דפוס של דד־ליינים והארכות
לצד האיומים, טראמפ המשיך גם בקו של דחיית מועדים ומתן “חלונות זמן” חדשים למגעים. לאחר האולטימטום הראשוני, הוא האריך מספר פעמים את הדד־ליין לפתיחת המצר, תוך שילוב מסרים שלפיהם עדיין קיימת אפשרות להסדרה מדינית.
ב־11 במאי אמר טראמפ כי הפסקת האש מול איראן נמצאת “על מכשיר הנשמה”, לאחר שלדבריו דחה הצעה איראנית שלא כללה ויתורים ברורים בנושא הגרעין. במקביל הציג אפשרות לצעדים כלכליים שנועדו לצמצם את השפעת משבר האנרגיה על הציבור האמריקני, על רקע העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות השיבושים במצר הורמוז.
הורמוז: צוואר הבקבוק של שוק האנרגיה העולמי
העימות סביב מצר הורמוז הפך בחודשים האחרונים לאחד הגורמים המרכזיים המטלטלים את שוקי האנרגיה בעולם. לפי נתוני שוק האנרגיה הבינלאומי, דרך המצר עוברת קרוב לחמישית מתנועת הנפט והגז הימית בעולם , נתון שהופך כל שיבוש באזור לאירוע בעל השלכות גלובליות.
מאז תחילת ההסלמה באזור נרשמו עיכובים משמעותיים בתנועת מכליות, ירידה חדה בהיקף המעבר הימי ועלייה במחירי הנפט. מדינות באסיה, ובראשן סין, עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות בשל תלותן בנתיב השיט הזה. לפי דיווחים, בימים האחרונים אף התקיימו שיחות בין טראמפ לנשיא סין Xi Jinping סביב סוגיית פתיחת המצר.
איראן מאיימת בתגובה אזורית
בטהראן הגיבו לאיומים האמריקניים במסרים תקיפים משלהם. בכירים איראנים הזהירו כי תקיפה של תשתיות חשמל, אנרגיה או מים באיראן תוביל לפגיעה ב"תשתיות קריטיות" ברחבי המזרח התיכון, כולל מתקני אנרגיה אזוריים.
איראן אף הבהירה כי מצר הורמוז לא ייפתח באופן מלא כל עוד נמשכת הלחימה וכל עוד לא יושגו הבנות חדשות סביב מנגנון המעבר במפרץ. במקביל נמשכו בתקופה האחרונה דיווחים על תקיפות הדדיות, פגיעות בתשתיות תעשייתיות ושיבושים במרחב האווירי והימי באזור.
ירושלים ממתינה להכרעה
במערכת הביטחון הישראלית נערכים לאפשרות של החרפה נוספת, תוך תיאום שוטף עם וושינגטון ועם שותפות אזוריות. בישראל מעריכים כי אם טראמפ יחליט לממש את איומיו נגד תשתיות אזרחיות באיראן, ארצות הברית תידרש גם להגביר את פריסת מערכות ההגנה והסיוע האזורי מול תגובות אפשריות מצד איראן ושלוחותיה.
במקביל, בירושלים קיים גם חשש מפני חוסר הוודאות שמייצרת מדיניות הדד־ליינים המשתנים של טראמפ. גורמים מדיניים מציינים כי ישראל נדרשת להיערך למספר תרחישים במקביל , החל מהסדר מדיני זמני ועד להסלמה ישירה ורחבת היקף בין ארצות הברית לאיראן.
נכון לערב זה, ההכרעה הסופית של טראמפ טרם התקבלה. בינתיים נמשכים השיבושים במצר הורמוז, מחירי האנרגיה נותרים גבוהים, והמערכת האזורית כולה ממתינה לראות אם האיומים יהפכו למהלך צבאי בפועל.
