הנשיא דונלד טראמפ לחץ באופן אישי על משרד המשפטים להוציא זימונים לכתבים שסיקרו את המלחמה באיראן, במטרה לחשוף את מקורותיהם, כך עולה מדיווחים שפורסמו ביום שני בכמה כלי תקשורת אמריקנים מרכזיים.
טראמפ העביר את המסר באמצעות פתקית על גבי ערימת כתבות מודפסות שמסר לממלא מקום התובע הכללי, טוד בלאנץ', בפגישה בבית הלבן. על הפתקית היה כתוב במרקר: "Treason". גורם רשמי מסר ל-CNN כי חטיבת הביטחון הלאומי של משרד המשפטים כבר הכינה עצמה לבחון את מקורות חלק מהכתבות, אולם ערימת הכתבות שמסר טראמפ האיצה את הפעולה.
טראמפ, שמתלונן על הדלפות מידע מסווג לעיתונות כבר מתקופת כהונתו הראשונה, זועם במיוחד על פרסום הערותיו הפרטיות ופרטי תדרוכיו בנוגע למלחמה באיראן, לפי מספר גורמים המכירים את תגובתו.
וול סטריט ג'ורנל דיווח ביום שני כי קיבל זימון מחבר מושבעים הנוגע לכתבה שפורסמה חמישה ימים לפני פרוץ המלחמה, שעסקה באזהרותיו של יו"ר המטות המשולבים, גנרל דן קיין, ושל בכירים אחרים בפנטגון מפני הסיכונים שבמסע צבאי ממושך נגד איראן. הזימון נוגע לכתבה מ-23 בפברואר, ועיתונים נוספים, ביניהם Axios ו-Washington Post, פרסמו כתבות דומות באותו יום. טראמפ הכריז על המלחמה חמישה ימים לאחר מכן, ב-28 בפברואר.
לפי וול סטריט ג'ורנל, טראמפ הקפיד במיוחד על כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס, שתיארה בפירוט את מאמציו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לגרום לנשיא לתקוף את איראן. הכתבה הציגה את סגן הנשיא ג'יי-די ואנס ואת שר החוץ מרקו רוביו כמי שהביעו ספקנות כלפי טענת נתניהו שמסע הפצצות יוביל להחלפת המשטר.
לאחר שבלאנץ' קיבל את החבילה, הוציא משרד המשפטים מספר זימונים, וביניהם לוול סטריט ג'ורנל, שחשף ראשון את החקירות. "זימוני חבר המושבעים לוול סטריט ג'ורנל ולכתבינו מהווים תקיפה של פעולת איסוף מידע המוגנת חוקתית", הצהיר אשוק סינהה, קצין התקשורת הראשי של דאו ג'ונס.
גורם מסר ל-CNN כי החקירה מכוונת לזיהוי עובדי ממשל שהדליפו מידע, ולא לעיתונאים עצמם. דובר משרד המשפטים אמר לוול סטריט ג'ורנל: "בכל הנסיבות, משרד המשפטים פועל לפי העובדות ומיישם את החוק לאיתור מבצעי עבירות כנגד ארצות הברית."
חודש לפני כן, יום אחד בלבד לאחר שפיטר את פם בונדי, טראמפ איים בפומבי לשלוח עיתונאי לא מזוהה לכלא בחיפוש אחר "המדליף" שעמד מאחורי דיווחים על קצין חיל האוויר הפצוע שנעדר בשטח איראן. אותו איש שירות התחמק מכוחות איראניים יותר מיממה לפני שחולץ על ידי כוחות אמריקנים, ואתרי חדשות דיווחו על מבצע האיתור כשהיה עדיין בעיצומו.
בעקבות איום טראמפ, הצהיר בלאנץ' כי משרד המשפטים "יחקור תמיד" הדלפות הכוללות מידע מסווג, ובמיוחד כאלה שמסכנות אנשי שירות אמריקנים. "ונחקור גם אם הדבר מחייב הוצאת זימון לכתב", הוסיף. "זה בדיוק מה שעלינו לעשות, וזה בדיוק מה שנעשה."
הצעדים הנוכחיים נשענים על שינוי מדיניות שאישרה לשעבר התובעת הכללית פם בונדי בחודשים הראשונים לכהונתה: עדכון תקנות משרד המשפטים כך שחוקרים פדרליים יוכלו, בנסיבות מסוימות, לבקש רישומי שיחות, הערות עיתונאים או עדויותיהם באמצעות צווי בית משפט, צווי חיפוש או זימונים. מהלך זה ביטל איסור שנמשך שנים ארוכות, שנקבע בעקבות חשיפת מעשיו הסמויים של התובע הכללי וויליאם בר שביקש גישה לדואל האלקטרוני של עיתונאים בתקופת הכהונה הראשונה של טראמפ.
פרשת הזימונים משתלבת בדפוס היסטורי רחב יותר של חקירות הדלפה בנושאי ביטחון לאומי, שבהן ממשלות ביקשו לאחוז ברישומי עיתונאים בדרכים שארגוני עיתונות טוענים כי יוצרות אפקט מצנן על עבודת הסיקור. ועדת הגנת העיתונאים הודיעה כי היא עוקבת אחר פגיעות בחופש העיתונות הקשורות למלחמת איראן של 2026.
נכון לפרסום כתבה זו, לא הוגשו כתבי אישום נגד עיתונאים בהקשר ישיר להדלפות, וזהות המדליפים שהרשויות מנסות לאתר טרם נחשפה לציבור. היקף הזימונים לגופי תקשורת נוספים מעבר לוול סטריט ג'ורנל גם הוא אינו ידוע בשלב זה.
