טראמפ קרא להצעה האיראנית "זבל" ושוקל לחדש את הלחימה

הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן עומדת בפני קריסה. הנשיא דונלד טראמפ הצהיר ב-11 במאי כי ההפוגה נמצאת "על מכשירי החייאה", לאחר שדחה את ההצעה האיראנית לסיום המלחמה וכינה אותה "זבל" שלא טרח לסיים לקרוא. כבר ב-10 במאי פרסם טראמפ ברשתות החברתיות כי ההצעה "בלתי מקובלת לחלוטין".

הפסקת האש תלויה על חוט שערה לאחר שטראמפ כינה את ההצעה "פיסת זבל" ונפגש עם מפקדים צבאיים לתכנון הצעד הבא. הנשיא מסר כי הוא עתיד לפגוש "קבוצה גדולה של גנרלים" בנוגע ל"המדינה היפהפייה של איראן". במקביל הכריז הממשל על סבב סנקציות חדש נגד טהרן.

הקיפאון במשא ומתן נובע מפערי עמדות עמוקים: ארה"ב מבקשת ניצחון מהיר הכולל ויתורים מיידיים בתוכנית הגרעין, בעוד שטהרן מתעקשת לדחות דרישות אלה ולהבטיח ויתורים בתמורה. איראן הציגה גישה שלבית: השלב הראשון יתמקד בהכרזת סיום מלחמה בכל החזיתות, הסרת סנקציות וסיום המצור הימני, בעוד שדיונים על תוכנית הגרעין יידחו לשלב מאוחר יותר.

לפי הדיווחים, איראן דורשת פיצויי מלחמה מארה"ב, הסרת הסנקציות הבינלאומיות, שחרור נכסים קפואים בחו"ל וסיום המלחמה בין ישראל לחיזבאללה. לפי דיווחים המסתמכים על תקשורת איראנית רשמית, ההצעה האיראנית הדגישה גם את ריבונות איראן על המצר ותבעה פיצויים אמריקניים על נזקי המלחמה.

יושב ראש הפרלמנט האיראני ומשא ומתן הראשי מצד טהרן, מוחמד באקר קאליבאף, אמר ב-11 במאי כי מדינתו "מוכנה לכל אפשרות" וכי "כוחותינו המזוינים מוכנים להעניק תגובה שתלמד לקח לכל תוקפנות". דובר משרד החוץ האיראני, אסמאיל באגאי, טען מצדו כי ארה"ב "ממשיכה להתעקש על דרישותיה החד-צדדיות הבלתי סבירות" וכי איראן לא תבעה ויתורים, אלא "זכויות לגיטימיות".

המלחמה פרצה ב-28 בפברואר 2026 עם מתקפות אוויריות משותפות של ארה"ב וישראל על מטרות באיראן, ובהן חיסול בכירים ממשלתיים ואיראניים. ב-8 באפריל 2026 הסכימו ארצות הברית ואיראן על הפסקת אש לשבועיים בתיווך פקיסטן, לאחר שאיראן דחתה מסגרת ראשונית שהוצגה. מאז הכרזתה, הפסקת האש הופרה על ידי שני הצדדים.

איראן הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של השיט במצר הורמוז, דרכו עובר בדרך כלל כחמישית מאספקת הנפט העולמית. שני הצדדים פתחו באש זה על זה במצר מאז כניסת הפסקת האש לתוקף. שר האנרגיה האמריקני כריס רייט רמז בסוף השבוע כי אם לא ייפתח מסלול ברור לסיום מדיני, ארה"ב תשוב לפעולה צבאית לפתיחת המצר.

מאחורי הקלעים, מזכר הבנות בן 14 נקודות מנוהל במשא ומתן בין שליחי טראמפ סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לבין בכירים איראניים, ישירות ובאמצעות מתווכים. במתכונתו הנוכחית, המסמך יכריז על סיום המלחמה ויפתח תקופה של 30 יום למשא ומתן על פתיחת המצר והגבלת הגרעין האיראני. לפי שני מקורות בקיאים בדיונים, איראן אף הייתה נכונה להסכים להוצאת אורניום מועשר ברמה גבוהה מגבולותיה. שר החוץ האיראני ציין כי הסדר היה "במרחק סנטימטרים", אך הלין על "דרישות מקסימליסטיות" של המשא ומתן האמריקני.

שני דיפלומטים אזוריים בקיאים בשיחות מסרו כי פקיסטן ממשיכה מאמציה לגישור בין הצדדים, ומנסה לסדר מזכר הבנות שיוביל לדיאלוג רחב יותר על הסוגיות השנויות במחלוקת. ראש ממשלת קטר נפגש ביום שישי שעבר בוושינגטון עם סגן הנשיא ונס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ושליח טראמפ ויטקוף, וניהל שיחות עם שרי חוץ של סעודיה, מצרים ואיראן.

טראמפ צפוי לנצל את ביקורו הצפוי בבייג'ינג בשבוע הנוכחי לעידוד סין ללחוץ על איראן להגיע להסדר שיסיים את המלחמה. בייג'ינג היא הקונה הגדולה ביותר של הנפט האיראני הכפוף לסנקציות, דבר המעניק לה מינוף מול טהרן. טראמפ נע בין לחץ על סין להפעיל השפעה על איראן לבין הכרה בכך שהיא כבר סייעה בהחזרת המשא ומתן לפסים כשהדיאלוג התערער בחודש שעבר.

לפני פרוץ המלחמה עמד מחיר הדלק הממוצע בארה"ב על פחות משלושה דולר לגלון. כעת הוא עלה ביותר מ-50% ועומד על 4.52 דולר, לפי ה-AAA. על רקע זה הצהיר טראמפ ב-11 במאי כי הוא מבקש להשעות זמנית את מס הדלק הפדרלי "לפרק זמן מסוים", עד שמחירי הדלק ירדו. ביצוע ההשעיה מחייב חקיקת קונגרס. המס עומד כיום על 18.4 סנט לגלון בנזין ו-24.4 סנט לגלון דיזל. לאחר שהראיון עם טראמפ פורסם, הודיע הסנטור הרפובליקני ג'וש הוולי כי ישיק חקיקה להשעיית המס.

סקר עדכני מצא כי שמונה מכל עשרה אמריקאים מדווחים שמחירי הדלק פוגעים בתקציבם, ו-63% מהנשאלים מייחסים את העלייה לטראמפ "במידה רבה" או "במידה מסוימת". הבוחרים מגלים סלידה גוברת מניהולו הכלכלי של טראמפ, בעוד שהבחירות לקונגרס בנובמבר 2026 מתקרבות ולחץ הדלק מוסיף לחוסר שביעות הרצון הציבורי.

ההחלטה בין ייצוב הפסקת האש לבין חידוש הלחימה תלויה, לפי גורמים בקיאים בשיחות, בהתקדמות מהירה בסוגיות הגרעין, המצר והביטחון. גורמים בממשל הודו כי טראמפ הכריז לא פעם על מועדי אולטימטום לחידוש התקיפות, ובכל פעם חזר בו. בין השאר הוא האשים את איראן כי שינתה את עמדתה בנוגע להסכמה להוצאת האורניום המועשר, ואמר שהמנהיגים האיראניים "חוזרים בהם" בכל פעם שהצדדים מגיעים לנקודת הסכמה.