טראמפ מזהיר את טהרן: ״תקופת המשחקים של איראן נגמרה״

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החריף היום (ראשון) את המתקפה הפוליטית והמדינית שלו נגד איראן, ובמקביל הפנה ביקורת חריפה במיוחד כלפי הנשיאים הדמוקרטים לשעבר ברק אובמה וג׳ו ביידן. בדברים שפרסם טען טראמפ כי טהרן ״משחקת משחקים״ עם ארצות הברית ועם העולם כבר 47 שנים, תוך שהיא דוחה שוב ושוב כל ניסיון להגיע להסכמות אמיתיות.

טראמפ האשים את איראן במדיניות עקבית של משיכת זמן, הטעיה וניצול חולשה אמריקאית. לדבריו, במשך עשרות שנים אפשרה וושינגטון לטהרן להתחמק מהכרעות, בזמן שאיראן המשיכה לפעול נגד אינטרסים אמריקאיים, לדכא מחאות פנימיות ולפגוע בכוחות אמריקאיים ובבעלות בריתה של ארצות הברית באזור.

הנשיא האמריקאי תקף בחריפות את ממשל אובמה, וטען כי איראן קיבלה בתקופתו ״חוזה חיים חדש״. לדבריו, ההסכם שנחתם בתקופת אובמה העניק לטהרן מרחב פעולה רחב, שחרר עבורה סכומי כסף עצומים וחיזק את המשטר במקום לבלום אותו. טראמפ טען כי אובמה ״זנח את ישראל ואת בעלי הברית האחרים״, והציג את ההסדרים מול איראן ככניעה אסטרטגית שהחלישה את מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון.

במרכז דבריו התייחס טראמפ שוב להעברת הכספים לאיראן בתקופת ממשל אובמה. הוא טען כי מאות מיליארדי דולרים שוחררו לטובת טהרן, לצד 1.7 מיליארד דולר במזומן שהועברו, לדבריו, במזוודות ובתיקים. מדובר בטענה שטראמפ חוזר עליה במשך שנים, והיא משמשת אותו כדי להציג את מדיניות אובמה כלפי איראן כסמל לחולשה אמריקאית. עם זאת, ההקשר הרחב יותר הוא שמדובר היה בהסדר כספי שנקשר למחלוקת היסטורית בין וושינגטון לטהרן סביב כספים איראניים שהוקפאו עוד לפני המהפכה האסלאמית.

המתקפה של טראמפ אינה מכוונת רק לעבר. היא נועדה לחזק את הקו המדיני שהוא מוביל כעת מול איראן, שלפיו אין לאפשר לטהרן שום מרחב תמרון סביב תוכנית הגרעין, מערך הטילים או פעילותה האזורית. טראמפ מציג את המדיניות הנוכחית שלו כהיפוך מוחלט של גישת אובמה וביידן: לא עוד משא ומתן ממושך, לא עוד ויתורים מקדימים, ולא עוד אמון בהבטחות איראניות.

בדבריו האשים טראמפ את איראן גם בפגיעה ישירה באמריקאים לאורך השנים, בין היתר באמצעות מטעני צד שפגעו בכוחות ארצות הברית באזור. הוא הזכיר גם את דיכוי המחאות הפנימיות באיראן, וטען כי המשטר חיסל עשרות אלפי מפגינים בלתי חמושים. מדובר באמירה חריפה במיוחד, המשקפת את מאמצי טראמפ להציג את המשטר האיראני לא רק כאיום גרעיני או צבאי, אלא גם כמשטר אלים ומדכא כלפי אזרחיו.

המסר המרכזי של טראמפ הוא שאיראן לא תוכל עוד ליהנות ממדיניות אמריקאית מהוססת. לדבריו, טהרן ״לא תצחק עוד״ על ארצות הברית, משום שאמריקה שבה להיות חזקה. בכך מנסה הנשיא האמריקאי להעביר מסר כפול: כלפי איראן, כי תקופת הדחיות והמשחקים הסתיימה; וכלפי הציבור האמריקאי, כי הוא מחזיר את ההרתעה שאבדה לדבריו בתקופת קודמיו.

הדברים משתלבים ברצף ההתבטאויות האחרונות של טראמפ סביב תוכנית הגרעין האיראנית והאורניום המועשר שנותר באיראן לאחר התקיפות. מוקדם יותר הבהיר כי ארצות הברית עוקבת אחר החומר המועשר וכי לא תאפשר לאיראן להגיע לנשק גרעיני. כעת הוא מוסיף לכך ממד פוליטי מובהק, כשהוא מציב את העימות מול איראן גם ככתב אישום נגד מדיניות החוץ של ממשלי אובמה וביידן.

מבחינה מדינית, ההתבטאות הזו צפויה להקשות עוד יותר על כל ניסיון לחזור למסלול דיפלומטי רגיל מול טהרן. כאשר נשיא ארצות הברית מתאר את איראן כמי שהוליכה שולל את העולם במשך כמעט חמישה עשורים, ומציג את ההסכמים הקודמים עמה כטעות היסטורית, מרחב הפשרה מצטמצם. גם אם מתקיימים ערוצים שקטים או מגעים עקיפים, המסר הציבורי שיוצא מוושינגטון הוא של חוסר אמון עמוק במשטר האיראני.

בישראל, דבריו של טראמפ צפויים להתקבל בחיוב בקרב גורמים הרואים בהסכם הגרעין המקורי שגיאה אסטרטגית. לאורך שנים טענה ירושלים כי ההסכם עם איראן העניק לטהרן זמן, כסף ולגיטימציה, מבלי לפרק באמת את יכולותיה ארוכות הטווח. ההתבטאות החריפה של טראמפ מחזקת את הקו הישראלי שלפיו אין להסתפק בהתחייבויות איראניות, אלא יש לדרוש פירוק ממשי, פיקוח הדוק וסילוק מלא של האיום הגרעיני.

עם זאת, גם ההתבטאות הזו ממחישה את המורכבות של המדיניות האמריקאית כלפי איראן. מצד אחד, טראמפ מציג עמדה תקיפה וברורה מאוד. מצד שני, כל הסדר עתידי, אם יהיה כזה, יחייב בסופו של דבר מנגנון מדיני, פיקוח בינלאומי והסכמות מעשיות סביב האורניום המועשר, הסנקציות והפעילות האזורית של איראן. השאלה היא האם לאחר שפה כה חריפה עדיין ניתן יהיה לייצר מסלול שבו איראן תסכים לוויתורים משמעותיים מבלי להיתפס כמי שנכנעה ללחץ אמריקאי.

בשלב זה, המסר של טראמפ חד: העידן שבו איראן דחתה, התחמקה וקיבלה ויתורים הסתיים מבחינתו. הנשיא האמריקאי מבקש להבהיר כי וושינגטון לא תאפשר לטהרן למשוך זמן בדרך לשיקום יכולותיה, ולא תחזור למדיניות של הסכמים שהוא רואה כחלשים. מבחינתו, ההתמודדות עם איראן אינה רק משבר נקודתי סביב האורניום המועשר, אלא תיקון של כמעט חמישה עשורים של מדיניות אמריקאית שלדבריו אפשרה למשטר האיראני להתחזק.