נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החריף את הטון כלפי איראן והבהיר כי וושינגטון אינה רואה במערכה האחרונה מול טהרן אירוע שהסתיים לחלוטין. בדבריו התייחס טראמפ למלאי האורניום המועשר של איראן, שלדבריו נותר קבור מתחת להריסות מתקני הגרעין שהותקפו, והצהיר כי ארצות הברית עוקבת אחריו מקרוב ותפעל אם גורם כלשהו ינסה להגיע אליו. "אם מישהו יתקרב לאורניום המועשר האיראני הקבור מתחת להריסות, נפוצץ אותו", אמר הנשיא טראמפ.
האמירות החריפות של טראמפ מגיעות ברקע המתיחות המתמשכת בין ארצות הברית, ישראל ואיראן, ולאחר תקיפות משמעותיות שיוחסו למאמץ האמריקאי והישראלי לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית. אף שטראמפ טען כי איראן ״הובסה״ מבחינה צבאית, הוא נמנע מלהכריז כי העימות הסתיים, והבהיר כי מבחינתו המבחן המרכזי עודנו מניעת יכולתה של טהרן להגיע לנשק גרעיני.
לדברי טראמפ, האורניום המועשר האיראני נמצא תחת מעקב אמריקאי, גם אם בשלב זה הוא קבור מתחת להריסות. הוא הוסיף כי בסופו של דבר ארצות הברית תגיע אל החומר, וכי אם מישהו ינסה להתקרב אליו, וושינגטון תדע על כך ותפעל בהתאם. מדובר באיום חריג, המלמד כי הממשל האמריקאי מתייחס למלאי האורניום שנותר באיראן כאל יעד אסטרטגי מרכזי, ולא רק כאל סוגיה מודיעינית או דיפלומטית.
הנשיא האמריקאי קשר בין המעקב אחר החומר הגרעיני לבין יכולות מתקדמות של ארצות הברית, ובהן חיל החלל האמריקאי. מדבריו עולה כי וושינגטון מפעילה מערך מודיעיני וטכנולוגי נרחב כדי לוודא שאיראן לא תצליח להעביר, להסתיר או לשקם רכיבים מרכזיים בתוכנית הגרעין שלה. גם אם טראמפ לא פירט את שיטות המעקב, המסר שהעביר היה ברור: ארצות הברית רואה עצמה מחויבת לפקח מקרוב על כל ניסיון איראני להתקרב מחדש ליכולות גרעיניות צבאיות.
הנקודה המרכזית בדבריו של טראמפ הייתה ההבחנה בין תבוסה לבין חיסול מוחלט של האיום. לדבריו, איראן הובסה צבאית, אך אין פירוש הדבר שהיא הושמדה או שאינה מסוגלת לנסות להשתקם. בכך הציב טראמפ קו תקיף אך זהיר יחסית: מצד אחד, הוא מציג את המערכה כהצלחה אמריקאית משמעותית. מצד שני, הוא משאיר פתח להמשך פעולה צבאית אם יתברר שטהרן מנסה לחדש את פעילותה.
טראמפ טען כי אם ארצות הברית תיסוג כעת מהלחץ על איראן, יידרשו לטהרן שנים רבות, ואף עשרות שנים, כדי לבנות מחדש את יכולותיה. לדבריו, גם אם וושינגטון לא תתקוף מטרות נוספות, הנזק שכבר נגרם למערך האיראני עמוק ומשמעותי. עם זאת, הוא הבהיר כי לארצות הברית עדיין יש יעדים נוספים באיראן, וכי מבחינה צבאית היא מסוגלת לפעול שוב בתוך זמן קצר ולפגוע בכל מטרה שתבחר.
אחת האמירות הבולטות של טראמפ הייתה כי ארצות הברית השיגה, לדבריו, כ-70% מהמטרות שהציבה לעצמה באיראן. המשמעות היא שהממשל האמריקאי אינו מציג את הפעולה כהשלמה מלאה של כל היעדים, אלא כהישג רחב שעדיין מותיר שאלות פתוחות. טראמפ ציין כי קיימות מטרות נוספות, אך הוסיף כי בשלב זה תקיפה נוספת נראית בעיניו פחות סבירה. זהו מסר כפול המכוון גם לטהרן וגם לבעלות הברית של וושינגטון באזור: האפשרות הצבאית עדיין קיימת, אך אינה בהכרח הבחירה המיידית.
ביחס ליכולותיה הצבאיות של איראן, טראמפ השתמש בניסוחים חריפים במיוחד. הוא טען כי איראן נותרה ללא חיל ים משמעותי, ללא חיל אוויר אפקטיבי וללא יכולות נ״מ מספקות. מדובר בהערכה פוליטית וביטחונית מרחיקת לכת, שנועדה להציג את איראן כמי שנפגעה קשות ואיבדה את מרבית כוחה הצבאי. עם זאת, גם אם איראן ספגה מכות קשות, ברור כי היא עדיין מחזיקה במערכי טילים, כטב״מים, יחידות משמרות המהפכה, מיליציות אזוריות ויכולות עקיפות המאיימות על ישראל, המפרץ וכוחות אמריקאיים באזור.
לצד הפגיעה בתשתיות הצבאיות והגרעיניות, טראמפ טען כי גם שכבות הנהגה איראניות נפגעו במהלך העימות. לדבריו, ״שלוש רמות של מנהיגות איראנית״ בוטלו, אך הוא הוסיף כי ארצות הברית עדיין מתמודדת עם גורמים בעלי השפעה בתוך המשטר. בכך רמז טראמפ כי גם לאחר פגיעה באישים בכירים או במערכות פיקוד, המשטר האיראני לא קרס, וממשיך להחזיק במוקדי כוח המסוגלים להשפיע על קבלת ההחלטות בטהרן.
האמירה החוזרת והברורה ביותר של טראמפ עסקה ביעד האסטרטגי העליון של ארצות הברית: איראן לא תוכל להחזיק בנשק גרעיני. לדבריו, העולם אינו יכול להרשות מצב שבו המשטר האיראני מחזיק ביכולת גרעינית צבאית. טראמפ אף טען כי אם איראן הייתה משיגה נשק גרעיני, היא הייתה משתמשת בו נגד ישראל ונגד גורמים נוספים במזרח התיכון. זו אמירה חריפה מאוד, המשקפת את תפיסת האיום של הממשל האמריקאי ואת החשש הישראלי הוותיק מפני איראן גרעינית.
בישראל צפויים לראות בדברי טראמפ חיזוק משמעותי לקו התקיף מול טהרן. במשך שנים טוענת ישראל כי תוכנית הגרעין האיראנית אינה איום תיאורטי, אלא סכנה ישירה לביטחונה הלאומי. דברי טראמפ על האורניום המועשר ועל האפשרות לפעולה נוספת צפויים להתקבל בירושלים כאיתות לכך שוושינגטון אינה מתכוונת לאפשר לאיראן להשתמש בהריסות המתקנים כמחסה לשיקום חשאי של התוכנית.
עם זאת, השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מה בדיוק ידוע לארצות הברית על מיקום האורניום המועשר. טראמפ דיבר בביטחון רב על מעקב אמריקאי, אך לא פירט אם בידי הממשל יש מידע ודאי על כל מלאי החומר, אם חלק ממנו הועבר לפני התקיפות, או אם קיימים אתרים נוספים שלא נחשפו לציבור. בסוגיות גרעין, הפער בין הצהרות מדיניות לבין מידע מודיעיני גלוי עשוי להיות משמעותי, ולכן הקהילה הבינלאומית תמשיך לדרוש פיקוח, גישה לאתרים ונתונים מאומתים.
הבעיה המורכבת יותר מבחינת ארצות הברית וישראל היא שגם פגיעה קשה במתקנים אינה בהכרח מסיימת תוכנית גרעין. תוכנית כזו נשענת לא רק על מבנים, צנטריפוגות ומחסנים, אלא גם על ידע, כוח אדם, שרשראות אספקה, מעבדות, מסמכים, תוכניות הנדסיות ומערכי הסתרה. לכן, גם אם איראן הוחזרה שנים לאחור מבחינה טכנולוגית ותשתיתית, המאבק האמיתי יהיה סביב מניעת שיקום, פיקוח הדוק וסיכול ניסיונות להעביר את הפעילות למתקנים חלופיים.
מבחינה מדינית, דברי טראמפ מציבים את איראן בפני דילמה קשה. מצד אחד, אם טהרן תנסה להתקרב מחדש לחומר המועשר או להסתיר אותו, היא מסתכנת בתקיפה נוספת. מצד שני, אם תאפשר פיקוח או תסכים להסדר שיכלול הוצאה של החומר משטחה, היא תספוג פגיעה קשה ביוקרה הפנימית של המשטר ובדימוי ההרתעה שבנה במשך שנים. לכן, גם לאחר המכות שספגה, איראן עשויה לנסות למשוך זמן, לערפל את תמונת המצב ולחפש דרך לשמר יכולת עתידית מבלי להיגרר מיד לעימות נוסף.
המסר של טראמפ מכוון גם לזירה הפנימית בארצות הברית. הנשיא מבקש להציג את עצמו כמנהיג שפעל בזמן, מנע איום גרעיני והחזיר את ההרתעה האמריקאית. הוא הדגיש כי התערב צבאית משום שהיה משוכנע שאיראן מתקדמת לעבר נשק גרעיני. מבחינתו, התקיפות הן לא רק פעולה צבאית אלא הוכחה למדיניות חוץ תקיפה, במיוחד מול יריבים שמאתגרים את מעמדה של ארצות הברית באזור.
מנגד, מבקריו עשויים לטעון כי הכרזה על ״תבוסה״ איראנית עלולה להיות מוקדמת מדי, וכי עימות עם איראן אינו נמדד רק במספר מתקנים שהופצצו. איראן פועלת במשך שנים באמצעות רשת של שלוחים, חזיתות אזוריות ויכולות לא סימטריות, וייתכן שתבחר להגיב לא בזירה הישירה מול ארצות הברית, אלא דרך התקפות עקיפות, לחץ על מדינות המפרץ, פגיעה בשיט, סייבר או הסלמה מול ישראל.
במזרח התיכון, האיום האמריקאי סביב האורניום המועשר הופך את התקופה הקרובה לרגישה במיוחד. כל תנועה חריגה סביב אתרי הגרעין, כל ניסיון איראני לשקם פעילות וכל דיווח על העברת חומר או ציוד עלולים להצית מחדש את העימות. במצב כזה, גם אירוע נקודתי או טעות בזיהוי עלולים להוביל להסלמה מהירה.
המשמעות הרחבה של דברי טראמפ היא שהמערכה מול איראן נכנסה לשלב חדש. לא מדובר עוד רק בשאלה האם הותקפו מתקנים או כמה נזק נגרם להם, אלא במאבק על השליטה ביום שאחרי. ארצות הברית וישראל מבקשות לוודא שאיראן לא תצליח להפוך את ההריסות למרחב הסתרה, בעוד טהרן תנסה ככל הנראה לשמר עמימות ולהימנע מהודאה גלויה בעומק הפגיעה שספגה.
בשלב זה, המוקד עובר לשלושה מבחנים מרכזיים. הראשון הוא איתור ופיקוח על האורניום המועשר שנותר. השני הוא מניעת שיקום המערך הגרעיני והצבאי האיראני. השלישי הוא ניהול ההסלמה כך שלא תוביל למלחמה רחבה נוספת באזור. דברי טראמפ מעידים כי מבחינת וושינגטון, הכוח הצבאי עדיין מונח על השולחן, גם אם הממשל מעדיף בשלב זה להרתיע את איראן ולא למהר לתקיפה נוספת.
איראן, מצדה, תידרש להחליט אם היא ממשיכה בקו ההתנגדות וההתרסה, או מנסה להגיע להסדר שימנע תקיפות נוספות. אלא שגם אם ייפתח ערוץ מדיני, טראמפ כבר סימן את התנאי המרכזי מבחינתו: לא תהיה השלמה אמריקאית עם נשק גרעיני איראני, ולא תהיה התעלמות מניסיונות להגיע מחדש לחומר המועשר.
לכן, למרות הצהרות הניצחון, המזרח התיכון אינו נכנס לתקופה של רגיעה מלאה. להפך, דברי טראמפ מבהירים כי הזירה האיראנית עדיין פתוחה, מסוכנת ורגישה מאוד. איראן אולי ספגה מכה קשה, אך כל עוד שאלת האורניום המועשר לא נפתרה, וכל עוד לא ברור מה נותר מתוכנית הגרעין שלה מתחת לפני הקרקע, המערכה בין וושינגטון, ירושלים וטהרן רחוקה מסיום אמיתי.
תגובות הגולשים 0
הצטרפו לדיון והשאירו את דעתכם על הכתבה