העימות בגבול הצפון ממשיך להסלים, ובימים האחרונים מתנהל קרב תודעתי ומבצעי סביב טענות חיזבאללה לפגיעה ביעדים צבאיים ישראליים, בהם גם רכיבים של מערך ההגנה האווירית. הארגון פרסם תיעודים והודעות אחריות שבהם טען כי פגע בסביבת מערכת כיפת ברזל באזור ג׳ל אל-עלם, סמוך לגבול לבנון, אולם בישראל לא אישרו כי נגרם נזק מבצעי למערכת או כי סוללת יירוט הושבתה.
על פי הפרסומים של חיזבאללה, לוחמי הארגון תקפו בימים האחרונים כמה יעדים צבאיים ישראליים לאורך קו הגבול, ובהם עמדות צבאיות, כלי רכב, כוחות שפעלו בשטח ומערכות הגנה. באחת ההודעות נטען כי כלי טיס בלתי מאויש פגע ב״פלטפורמה״ של כיפת ברזל שהוצבה באזור ג׳ל אל-עלם. הארגון הציג את האירוע כהישג מבצעי, אך עד כה לא פורסמה ראיה בלתי תלויה המאשרת כי התקיפה הביאה להשבתה של מערכת יירוט או לפגיעה משמעותית ביכולת ההגנה האווירית בצפון.
בישראל שומרים על עמימות בכל הנוגע לפגיעה נקודתית ברכיבים צבאיים, אך במערכת הביטחון לא נמסר אישור לטענת חיזבאללה על השמדת סוללת כיפת ברזל או פגיעה תפקודית בה. ההבחנה הזו חשובה: ירי לעבר סוללה, מכ״ם או משטח הפעלה אינו בהכרח שווה להשבתת המערכת. גם פגיעה ברכיב מסוים אינה מלמדת בהכרח על אובדן יכולת מבצעית מתמשכת, במיוחד במערך הגנה המבוסס על פריסה רחבה, גיבוי, ניידות ותפעול רב שכבתי.
הטענות של חיזבאללה משתלבות בדפוס פעולה מוכר של הארגון, שמנסה בשנים האחרונות לפגוע לא רק בכוחות צה״ל וביישובי הצפון, אלא גם במעטפת הטכנולוגית שמאפשרת לישראל ליירט רקטות, כטב״מים ואיומים נוספים. מבחינת חיזבאללה, פגיעה במערכות יירוט, מכ״מים, אמצעי תצפית ותקשוב נועדה לייצר הישג כפול: גם ניסיון מבצעי ליצור חלונות חדירה לאש מדויקת יותר, וגם מסר תודעתי לציבור הישראלי ולתומכיו בלבנון כי מערכי ההגנה של ישראל אינם חסינים.
אלא שבשלב זה, הפער בין טענות הארגון לבין המידע המאומת נותר משמעותי. חיזבאללה מפרסם קטעי וידאו ערוכים, לעיתים מזוויות צילום מוגבלות, שבהם נראה לכאורה פיצוץ או פגיעה בסביבת יעד צבאי. אולם סרטונים כאלה אינם מאפשרים תמיד לקבוע מה בדיוק נפגע, האם מדובר ברכיב מבצעי פעיל, מה מידת הנזק, והאם הייתה לכך השפעה על כשירות המערכת. לכן, גם כאשר קיימת פגיעה פיזית כלשהי, לא ניתן להסיק ממנה באופן אוטומטי על השבתה מבצעית.
במקביל לקרב התודעתי, הלחימה בשטח נמשכת בעצימות גבוהה. בימים האחרונים דווח על תקיפות ישראליות נרחבות בדרום לבנון ובאזורים נוספים, לצד ירי רקטות, פצצות מרגמה וכטב״מים מצד חיזבאללה לעבר כוחות צה״ל ויישובי הצפון. באחד האירועים נפצעו 3 חיילי צה״ל מפגיעת כטב״ם באזור הגבול, בהם אחד באורח קשה. צה״ל הגיב בתקיפות נגד עשרות מטרות של חיזבאללה, בהן משגרים, מחסני אמצעי לחימה, תשתיות תת קרקעיות ומבנים ששימשו את הארגון.
בלבנון דווח על שורת נפגעים בתקיפות הישראליות. לפי דיווחים שונים, כמה תקיפות בדרום המדינה גרמו להרוגים ולפצועים, ובהמשך דווח גם על תקיפות סמוך לביירות ובאזורים המזוהים עם פעילות חיזבאללה. בישראל טוענים כי התקיפות מכוונות נגד תשתיות צבאיות, חוליות ירי ופעילים המעורבים בניסיונות לפגוע בכוחות צה״ל ובאזרחים בצפון. בלבנון, מנגד, מאשימים את ישראל בהרחבת היקף הפגיעה ובערעור המאמצים להגיע להסדרה.
המתיחות מתרחשת למרות קיומה של מסגרת מדינית שנועדה לבלום את ההידרדרות. בפועל, הפסקת האש שעליה דובר בשבועות האחרונים לא הביאה להפסקת הלחימה בגזרה. בצה״ל מבהירים כי כל עוד חיזבאללה ממשיך להוות איום על יישובי הצפון ועל הכוחות הפרוסים במרחב, הפעילות הצבאית תימשך. הרמטכ״ל אייל זמיר הבהיר בביקורו בגזרה כי מבחינת הכוחות בשטח ״אין הפסקת אש״, וכי צה״ל ימשיך לפעול להסרת איומים ולשמירה על חופש הפעולה בדרום לבנון.
המסר הישראלי ברור: לא תהיה חזרה למציאות שבה חיזבאללה פרוס סמוך לגדר ומחזיק ביכולת מיידית לפגוע ביישובי הצפון. מאז התרחבות העימות, ישראל פועלת ליצירת מרחב ביטחוני שמטרתו להרחיק את כוח רדואן, את חוליות הנ״ט, את משגרי הרקטות ואת תשתיות התצפית של הארגון. בחיזבאללה, מנגד, רואים בנוכחות הישראלית ובתקיפות העומק ניסיון לשנות את כללי המשחק בלבנון, ולכן מנסים לשמר רצף תקיפות שימנע מישראל לקבע מציאות חדשה.
העובדה שחיזבאללה מתמקד בכיפת ברזל אינה מקרית. מערכת היירוט הפכה לאחד הסמלים המרכזיים של ההגנה הישראלית, ופגיעה בה, גם אם נקודתית בלבד, מאפשרת לארגון להציג הישג בעל משמעות תודעתית. מבחינה מבצעית, חיזבאללה מבין כי ככל שמערך ההגנה האווירית נשחק, ישראל חשופה יותר לרקטות, לכטב״מים ולירי מדויק. לכן הארגון מנסה לאתר סוללות, מכ״מים ורכיבי פיקוד ושליטה, ולתקוף אותם באמצעות כטב״מים מתאבדים, טילי נ״ט ואמצעים מדויקים יותר.
עם זאת, ישראל בנתה את מערך ההגנה שלה כך שלא יישען על נקודת כשל אחת. כיפת ברזל היא מערכת ניידת, דינמית ורב סוללתית, הפועלת לצד מערכות גילוי, התרעה, יירוט ושכבות הגנה נוספות. גם כאשר חיזבאללה מצליח לפגוע באזור שבו פועלים רכיבים של המערך, אין בכך בהכרח כדי לשתק את ההגנה על הגזרה כולה. זו גם הסיבה שבישראל מקפידים שלא לאשר בפומבי פרטים על מיקום הסוללות, מידת הנזק או אופן הפריסה.
הקרב סביב כיפת ברזל משקף את המעבר של העימות בצפון משלב של חילופי אש מוגבלים לשלב מורכב בהרבה, שבו שני הצדדים מנסים לפגוע בתשתיות העומק המבצעיות של היריב. חיזבאללה מנסה לאתגר את מערכות ההגנה, המודיעין והשליטה של ישראל, בעוד צה״ל פועל לפגוע במערכי השיגור, האחסון, הפיקוד והייצור של הארגון. ככל שהלחימה נמשכת, שני הצדדים מרחיבים את בנק המטרות ומנסים לייצר יתרון לקראת שלב מדיני או צבאי חדש.
בצפון ישראל, המשמעות המעשית היא המשך חוסר הוודאות עבור התושבים. גם כאשר לא מדווחים נפגעים בכל אירוע ירי, עצם השיגורים, התרעות הכטב״מים והתקיפות מעבר לגבול משמרים מציאות של מלחמה מתמשכת. יישובים רבים סמוך לגבול עדיין חיים תחת מגבלות, והחזרה לשגרה מלאה נראית רחוקה כל עוד חיזבאללה ממשיך לפעול מדרום לבנון וכל עוד ישראל אינה משוכנעת כי האיום הוסר.
מבחינה לבנונית, ההסלמה מעמיקה את המשבר הפנימי במדינה. ממשלת לבנון מצויה תחת לחץ כבד, מצד אחד בשל המחיר האזרחי והכלכלי של התקיפות הישראליות, ומצד שני בשל העובדה שחיזבאללה ממשיך להחזיק בכוח צבאי עצמאי שמכתיב את קצב ההסלמה. במקביל מתנהלים מאמצים מדיניים שנועדו להביא להסדרה ביטחונית, אך כל יום של חילופי אש מקשה על יצירת אמון ועל גיבוש מנגנון שיאפשר יציבות לאורך הגבול.
במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי חיזבאללה ימשיך לנסות לייצר הישגים נקודתיים מול יעדים איכותיים, גם במחיר של תגובה ישראלית חריפה. מבחינת הארגון, פגיעה בכוח צה״ל, בכלי רכב צבאי או ברכיב הגנה אווירית מאפשרת לו לשמר את תדמיתו כמי שמנהל מאבק פעיל מול ישראל. מבחינת ישראל, כל תקיפה כזו מחזקת את הטענה כי אסור לאפשר לחיזבאללה לשוב לעמדותיו הישנות סמוך לגבול.
לכן, גם אם טענת חיזבאללה על פגיעה בכיפת ברזל תישאר ללא אימות מלא, עצם ההתמקדות של הארגון במערכות ההגנה הישראליות היא נתון חשוב. היא מצביעה על מאמץ שיטתי לזהות את נקודות התורפה של ישראל, לעקוב אחר פריסת האמצעים בשטח ולשלב בין מודיעין, תיעוד ותקיפה. במקביל, היא מדגישה את הצורך הישראלי בהסוואה, ניידות, הגנה על מערכות קריטיות ושימור יכולת יירוט רציפה גם תחת אש.
נכון לעכשיו, אין אינדיקציה פומבית לכך שמערך כיפת ברזל בצפון הושבת בעקבות התקיפות האחרונות. יש טענות של חיזבאללה, יש תיעודים מטעם הארגון, ויש לחימה עזה שממשיכה לייצר נפגעים ונזק משני צדי הגבול. מנגד, אין אישור ישראלי להשבתה מבצעית, ואין אימות חיצוני ברור שמוכיח כי מערכת יירוט נפגעה באופן ששינה את מאזן ההגנה בגזרה.
הימים הקרובים צפויים להיות קריטיים. אם חיזבאללה ימשיך לנסות לפגוע במערכי ההגנה ובכוחות צה״ל, ישראל עשויה להרחיב עוד יותר את התקיפות בלבנון. אם המגעים המדיניים יתקדמו, ייתכן שיופעל לחץ בינלאומי כבד יותר על שני הצדדים לצמצם את האש. אך בשלב זה, המציאות בשטח מצביעה על דבר אחד ברור: הגבול הצפוני נמצא עדיין בעומק מערכה פעילה, והפער בין הודעות הניצחון של חיזבאללה לבין תמונת המצב המבצעית המאומתת נותר רחב.
צפו: תיעודים שפרסם ארגון הטרור חיזבאללה על פגיעות בכוחות צה"ל, במתקנים צבאיים ובעורף הישראלי | צילום: תקשורת חיזבאללה
תגובות הגולשים 1
הצטרפו לדיון והשאירו את דעתכם על הכתבה