תחקיר דרמטי: האם ישראל פעלה מבסיס סודי בעיראק במלחמה מול איראן?

תחקיר שפורסם אתמול (שבת) טען כי ישראל הקימה ערב פרוץ העימות עם איראן מוצב חשאי במדבר עיראק והחזיקה בו כוח במהלך הלחימה. לפי הפרסום, המתקן שימש כמרכז לוגיסטי, אִחסן כוחות מיוחדים והוצבו בו צוותי חיפוש וחילוץ (CSAR) למקרה שטייסי חיל האוויר הישראלי ייפלו בשטח עוין. עוד נטען כי גורמים אמריקאיים היו מודעים להקמת המתקן, אולם הדגישו שלא היו מעורבים בתקיפה מסוימת שיוחסה להם בעיראק במועד מאוחר יותר. ישראל סירבה להתייחס לפניית עיתונאים בנושא. בדיווחים הבינלאומיים הודגש כי הפרטים שפורסמו לא אומתו באופן עצמאי.

לפי אותו תחקיר, בתחילת מרץ דווח בכלי תקשורת ממלכתיים בעיראק כי רועה צאן הבחין בפעילות חריגה באזור מדברי מרוחק, ובה תנועת מסוקים. כוח עיראקי שנשלח לבדוק את הדיווח התקרב למתחם והותקף מן האוויר, לכאורה במטרה להרחיקו ולמנוע חשיפת האתר. בעקבות האירוע מסרו גורמים בבגדאד כי הוגשה תלונה למועצת הביטחון, ובצידה ייחוס התקיפה לארצות הברית. מנגד, לפי גורם שצוטט בתחקיר, ארה"ב לא הייתה מעורבת בתקיפה הספציפית. קצין בכיר בצבא עיראק תיאר את הפעולה כ"פזיזה" ו"נעשתה ללא תיאום ואישור".

במקביל לאירועי תחילת מרץ תיעדו ודיווחו גופי תקשורת בעיראק ובאזור על נחיתות מן האוויר במדבריות שבין מחוז אנבר לגזרות נג'ף וכרבלא, ועל היתקלויות עם כוחות עיראקיים. פרסומים בסופו של אותו שבוע ציינו שתי נחיתות בשטחים מדבריים מרוחקים, האחת באזור נוח'ייב (אנבר) והשנייה בסמוך לסמוואה. לפי דיווחים מהצד העיראקי, יחידת סיור שעלתה על עקבות האירוע הותקפה מן האוויר. נמסר על חייל שנהרג ושניים שנפצעו. באותן יממות הועברה מחאה רשמית מצד עיראק לגורמי הקואליציה ללחימה בדאעש, שמהצד שלהם הכחישו מעורבות.

על רקע הבלבול ביחוסי האחריות, בסיקור המקומי בעיראק דווח כי החשד הוסט לעבר ישראל לאחר שהכחשה אמריקאית פורסמה ביחס לנחיתות הנטענות. לצד זאת, עיתונאי עיראקי בולט הביע ספק בנוגע לממצאים הקיימים וטען כי בבדיקתו לא נמצאו הוכחות חד-משמעיות לנחיתה זרה. אותו עיתונאי העלה אפשרות של ירי מוטעה בין כוחות צבא עיראק למיליציות הפועלות בשטח. אף שבגרסאות השונות נותרו סימני שאלה, עצם החיכוך בשטח והמחאה הרשמית מתועדים בפרסומים מגוונים.

ב-4 עד 6 במרץ נרשמו דיווחים על הרוג בצבא עיראק בתקיפה באזור המדברי שבין נג'ף לכרבלא. בדיווחים שונים תואר כי החייל נורה מן האוויר, ובמקביל הופיעו פרסומים על רועה צאן שנהרג באותה גזרה. באותה עת ייחס קצין בכיר בעיראק את מה שכינה "נחיתה מן האוויר" לא מורשית באזור נג'ף לארצות הברית. גם כאן צוין כי האימות העצמאי של נסיבות האירוע מוגבל.

ב-24 במרץ דווח על תקיפה במחוז אנבר שבה נהרגו לפחות 15 לוחמים המשתייכים למסגרת החש"מ. למחרת, 25 במרץ, צוין כי שבעה חיילים עיראקים נהרגו ו-13 נוספים נפצעו בתקיפה נוספת באנבר. בצד העיראקי ובשורות החש"מ יוחסו המהלכים ל"תקיפה אמריקאית,ציונית", בעוד כלי תקשורת בינלאומיים הדגישו כי לא קיימת בשלב זה הוכחה חד-משמעית המאששת את הייחוס. שרשרת האירועים חיזקה את תשומת הלב הציבורית למתרחש במדבריות המערביות של עיראק.

במקביל להתפתחויות אלה, התנהל ברשתות החברתיות ובקהילות מודיעין גלוי שיח ער סביב טענה שלפיה אותר מהחלל מסלול עפר נטול מבנים באזור נוח'ייב,נג'ף,כרבלא, היכול לשמש כמנחת או כנקודת זינוק טקטית. משתמשים פרטיים טענו כי הצליבו תמונות לוויין ממקורות פתוחים כדי להצביע על מיקום אפשרי. נכון לבוקר 10 במאי, גורמי חדשות מרכזיים וגופים מוכרים בתחום המודיעין הגלוי לא פרסמו ניתוח עצמאי הכולל קואורדינטות מאומתות או השוואות "לפני,אחרי". לפיכך, סוגיית ה"מנחת שנראה מהחלל" נותרת בגדר טענה לא מאומתת בשיח הציבורי.

הקשר הרחב לדיווחים בעיראק הוא המערכה בין ישראל וארצות הברית לאיראן, שהחלה בסוף פברואר. במהלך הלחימה דווח על הפלת מטוס F‑15E אמריקאי מעל איראן ועל מבצע חילוץ רחב-היקף להשבת אנשי הצוות. פרטים שונים בסיקור אושרו בחלקם בידי רשויות אמריקאיות, אולם פרטי מקום ותזמון מדויקים לא הוצגו במלואם בפרסומים הרשמיים. עצם השילוב בין לחימה אווירית אינטנסיבית לזירת עיראק המדברית מסביר את העניין הגובר ביכולות קדמיות לחילוץ ושילוח.

לפי התחקיר, המוצב שיוחס לישראל נועד לספק מעטפת לוגיסטית, לאכלס כוחות מיוחדים ולהחזיק יכולת חיפוש וחילוץ קדמית. עם זאת, הפרסום עצמו לווה בהבהרה כי פרטים מרכזיים טרם אומתו באופן עצמאי. ישראל לא מסרה תגובה לפניות עיתונאים על עצם קיום הבסיס. הטענה למעורבות אמריקאית בתקיפה שנועדה, לפי הדיווחים, להרחיק כוח עיראקי הוכחשה בידי גורמים בארה"ב ביחס לאותו אירוע ספציפי.

בעיראק גינו גורמי ממשל וביטחון את הפגיעה בכוחותיהם והעבירו מחאות רשמיות לגורמי הקואליציה, ובמקרה אחד לפחות הודיעו על תלונה למועצת הביטחון. בחלק מהאירועים יוחסו התקיפות לארצות הברית, ולעיתים נקבו מקורות בעיראק גם בחשד לישראל. מנגד, הקואליציה הבינלאומית מסרה שאין לה קשר לנחיתות מן האוויר שבגינן הוגשה המחאה. תמונת המצב הרשמית אפוא מפוצלת, והצדדים נמנעים ממסירת פרטים מלאים.

האירוע שתואר בתחילת מרץ כ"כמעט חשיפה" ממחיש את רגישות השטח ואת ריבוי הנרטיבים סביב זהות הגורם האחראי. לפי הדיווחים, התקיפות בוצעו כדי למנוע חשיפה של אתר רגיש, אך לא פורסמה עמדת גורם עצמאי המאשרת את זהות המפעיל. בצד העיראקי נמסרו שמות ותפקידים של מפקדים שהגיבו בחריפות למעשה, אולם מרכיבי הראיות שצורפו לייחוס לא הוצגו באופן פומבי. דובר צה"ל, לפי הפרסומים, לא הגיב לפניות בנושא.

נכון לשעה זו, קיימת חפיפה משמעותית בין תיאורי התחקיר מחד לבין רצף האירועים המדווחים במדבריות אנבר,נג'ף,כרבלא מאידך, הכוללים נחיתות מן האוויר, תקיפות ונפגעים. עם זאת, לא פורסמו אימותים עצמיים מלאים באשר לעצם קיומו של בסיס ישראלי בעיראק או למיקומו. גם הטענה בדבר מנחת שזוהה מתמונות לוויין פתוחות לא קיבלה חותמת של גוף חדשותי מוביל או של ארגון מחקר מוכר בתחום. לצד ריבוי הפרסומים, נותר פער בין התיאורים בשטח לבין הצגת ראיות פוזיטיביות מאומתות.

בשבועות הקרובים יעמדו למבחן כמה רכיבים: פרסום עצמאי של תצלומי לוויין עדכניים עם הצלבה גיאוגרפית וקואורדינטות מאומתות, חשיפת מסמכים רשמיים מבגדאד או מן הזירה הבינלאומית הנוגעים לתלונה שהוגשה בסוף מרץ, ותגובות נוספות של ירושלים וושינגטון אם יתפרסמו פרטים מזהים חדשים. עד אז, השיח סביב "הבסיס הישראלי בעיראק" נשען על תחקיר מרכזי ועל רצף אירועים מתועדים בעיראק, ללא אימות גלוי למיקום פיזי של מתקן מוגדר. נכון להבוקר, לא התפרסם אימות גיאוגרפי בעל תוקף מערכתי למנחת הנטען.