פרו פתחה בדיקה פלילית נגד ישראלי ששירת בעזה

רשויות בפרו פתחו בשנה שעברה בבדיקה מקדמית בעקבות תלונה שהגישה קרן הינד רג׳ב נגד אזרח ישראלי ששירת בצה״ל במהלך הלחימה ברצועת עזה. על פי פרסומים בפרו ובדיווחים בין־לאומיים העוסקים בהליכי שיפוט אוניברסלי, התיק הועבר לטיפול יחידה בפרקליטות הפרואנית העוסקת בזכויות אדם.

הקרן, שפועלת לקידום הליכים משפטיים נגד ישראלים ששירתו במלחמה בעזה, טענה כי האזרח הישראלי אותר בעת שטייל בפרו. לפי הפרסומים, איתורו במדינה שימש בסיס לפנייה לרשויות המקומיות ולבקשה לפתוח בבדיקה סביב מעשים שיוחסו לו במסגרת שירותו הצבאי.

בפרסומי הקרן ובדיווחים נוספים, בהם גם פרסום בישראל, ננקב שמו של עדי קרני. לפי טענת הקרן, קרני שירת כסמל במילואים בגדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית. הקרן מייחסת לו מעורבות בפעולות הרס ברצועת עזה במהלך הלחימה, אך בשלב זה מדובר בטענות שמקורן בתלונה שהגישה הקרן ובחומרים שאספה.

על פי הודעות הקרן, התלונה התבססה על חומרים ממקורות גלויים, בהם סרטונים, תמונות וצילומי מסך מהרשתות החברתיות. הקרן טענה כי באחד הסרטונים נראה חייל מפוצץ מבנה וחוגג את המעשה, וכי לשיטתה זיהתה את החייל כקרני. החומרים הועברו, לפי הפרסומים, לרשויות בפרו כחלק מהבקשה לבחון את המקרה.

הבדיקה בפרו נפתחה במסגרת ראשונית, שנועדה לברר בין היתר אם האדם שנגדו הוגשה התלונה נכנס לשטח המדינה או שהה בה. לפי פרסומים משפטיים בפרו, התיק הועבר לאזור איקה לאחר שנטען כי הוא נראה באזור וואקאצ׳ינה, אחד מאתרי התיירות המוכרים במדינה.

ההליך נשען על עקרון השיפוט האוניברסלי, שמאפשר למדינות מסוימות לבחון טענות לעבירות חמורות במשפט הבין־לאומי גם כאשר המעשים הנטענים התרחשו מחוץ לשטחן. מדובר במסלול משפטי שמופעל במקרים שבהם ארגונים או מתלוננים מבקשים מרשויות במדינה זרה לבדוק חשדות הנוגעים לעבירות מלחמה, פשעים נגד האנושות או הפרות חמורות אחרות.

בדוח השנתי Universal Jurisdiction Annual Review 2026 של TRIAL International הוזכר המקרה כחלק מסקירה רחבה של הליכים מסוג זה בעולם. לפי הדוח, התיק בפרו הוקצה לשלב של חקירה או בדיקה מקדמית, ולא תואר כהליך שבו כבר הוגש כתב אישום.

קרן הינד רג׳ב הפכה בשנה האחרונה לאחד הגופים הבולטים בפעילות משפטית נגד חיילים וקצינים ישראלים מחוץ לישראל. הארגון פועל מבלגיה ומציג את עצמו כמי שמקדם אחריות פלילית על הפרות של המשפט הבין־לאומי. בישראל, מנגד, פעילותו מתוארת לעיתים כחלק ממערכה משפטית ופוליטית נגד חיילי צה״ל בזירה הבין־לאומית.

הקרן עושה שימוש נרחב במידע גלוי מהרשתות החברתיות. דפוס הפעולה שהיא מתארת כולל איסוף תיעודים, זיהוי חיילים לשעבר או חיילי מילואים, איתורם בעת שהותם במדינות זרות והגשת תלונות לרשויות מקומיות. בחלק מהמקרים, לפי פרסומי הקרן, היא פועלת גם להעברת חומרים למוסדות בין־לאומיים.

המקרה בפרו אינו היחיד שבו פעלה הקרן נגד ישראלים ששירתו בצה״ל. בשנה האחרונה דווח על פניות ותלונות במדינות נוספות, בהן צ׳ילה, ברזיל, הולנד וארצות הברית. הסטטוס של כל אחד מההליכים משתנה ממדינה למדינה, ובחלקם מדובר בפניות ראשוניות בלבד לרשויות אכיפה או לבתי משפט.

בישראל גוברת הדאגה מפני השלכות התופעה על חיילים משוחררים ומשרתי מילואים היוצאים לחו״ל. בדיונים ציבוריים ופוליטיים עלתה האפשרות שחיילים שתיעדו את עצמם במהלך הלחימה, או שפרסמו תכנים ברשתות החברתיות, עלולים להפוך ליעד של ארגונים הפועלים בזירה המשפטית הבין־לאומית.

החשש המרכזי בישראל הוא מהרחבת השימוש בהליכי Lawfare נגד חיילים וקצינים, במיוחד במדינות שבהן קיימים מנגנונים משפטיים המאפשרים פתיחת בדיקות על בסיס תלונות מצד ארגונים חיצוניים. גורמים ישראליים הזהירו בעבר כי פרסומים אישיים של חיילים ברשתות עלולים לשמש בסיס לתלונות מסוג זה, גם כאשר החומרים אינם מציגים את מלוא ההקשר המבצעי.

במקרה של פרו, עיקר המידע הפומבי על החשדות עצמם מקורו בפרסומי קרן הינד רג׳ב ובדיווחים שהתבססו עליהם. הרשויות בפרו, לפי המידע שפורסם, עסקו בשלב הראשון בעצם פתיחת הבדיקה ובהעברת הטיפול לגורמים הרלוונטיים. לא פורסם מידע מפורט מטעמן על הערכת הראיות או על החלטה מהותית בתיק.

בשלב זה, הפרשה ממחישה את המתח בין פעילותם של ארגוני זכויות אדם בזירה הבין־לאומית לבין החשש בישראל מפני רדיפה משפטית של חיילים ששירתו בלחימה. עבור ישראלים ששירתו בעזה וממשיכים לטייל או לעבוד בחו״ל, המקרה בפרו מצטרף לשורה של אירועים שמחדדים את הצורך בזהירות בפרסומים ברשת ובמודעות לאפשרות של הליכים משפטיים במדינות זרות.

הבדיקה בפרו עדיין מוצגת בפרסומים כהליך ראשוני, אך עצם פתיחתה מדגישה את שינוי הזירה: לא רק מוסדות בין־לאומיים או בתי דין מרכזיים עוסקים בטענות הנוגעות למלחמה, אלא גם רשויות מקומיות במדינות שבהן שוהים ישראלים לאחר שירותם. עבור קרן הינד רג׳ב מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר, ועבור ישראל מדובר באתגר משפטי והסברתי שממשיך להתפתח מחוץ לגבולות המדינה.