רוסיה זועמת על ישראל: “האינטרסים הכלכליים עלולים להיפגע”

משרד החוץ הרוסי מסר היום (שישי) כי מוסקבה מצרה על החלטת חברה ישראלית להימנע מרכישת דגן שמקורו ברוסיה. לטענת רוסיה, המהלך התקבל בעקבות לחץ מצד אוקראינה, לאחר שמשלוח דגן רוסי לא נפרק בנמל חיפה בחודש שעבר והופנה ליעד אחר.

ברקע הדברים עומדות טענות אוקראיניות שלפיהן חלק מהדגן שיוצא מרוסיה מקורו בשטחים אוקראיניים שנכבשו במהלך המלחמה. קייב טענה כי מדובר בסחורה שנלקחה שלא כדין, ופעלה בערוצים משפטיים ודיפלומטיים כדי למנוע את פריקת המטען בישראל. מוסקבה דוחה את הטענות האלה ומגדירה אותן בלתי מבוססות.

לפי ההודעה הרוסית, ההחלטה שלא לקבל את המטען מנוגדת למה שמוסקבה מתארת כמחויבות ישראלית להמשך שיתוף פעולה כלכלי עם רוסיה. עוד נטען כי המהלך עלול לפגוע גם באינטרסים הכלכליים של ישראל ובביטחון אספקת המזון שלה. מנגד, אוקראינה הציגה את אי פריקת המטען כהישג של מהלכים שנועדו למנוע סחר בדגן שלטענתה נלקח משטחים כבושים.

בשלב זה לא נמסרו פרטים מלאים על היקף העסקה, תנאי ההתקשרות או זהות כל הגורמים המסחריים המעורבים. גם לא ברור אם ההחלטה שלא לפרוק או לקבל את הדגן נבעה משיקולים מדיניים, משפטיים, רגולטוריים או לוגיסטיים, או משילוב של כמה מהם.

ישראל הבהירה בעבר כי טענות מסוג זה נבחנות בהתאם לדין וכי לשם נקיטת צעדים נדרש מידע תומך. לפי המידע שפורסם עד כה, הרשויות בישראל ביקשו מאוקראינה מסמכים וראיות נוספות באשר למקור הדגן ולמעמדו המשפטי. נכון להיום (שישי), לא נמסרה תגובה רשמית חדשה מצד ישראל או מצד החברה המעורבת לטענות הרוסיות.

הוויכוח סביב המשלוח ממחיש את הרגישות הגוברת של סחר חקלאי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. קייב טוענת כי רוסיה מייצאת דגן משטחים שנכבשו, בעוד מוסקבה דוחה את הטענות ורואה בהן ניסיון לפגוע בסחר הרוסי. גם כאשר מוצרי מזון אינם נתונים בהכרח לסנקציות ישירות, יבואנים נדרשים כיום לבחון בזהירות שאלות של מקור הסחורה, ביטוח ימי, תשלומים, ציות לרשימות סנקציות וסיכוני מוניטין.

מבחינת השוק הישראלי, יבוא דגן נשען על מקורות מגוונים, ושינוי באספקה מספק יחיד אינו מצביע בהכרח על השפעה מיידית על מחירים או מלאים. עם זאת, אם יתברר שמדובר במגמה רחבה יותר של הימנעות מסחורות רוסיות או של עיכובים במטענים שמקורם שנוי במחלוקת, עשויה להיות לכך משמעות עבור יבואנים, טחנות קמח ושחקנים נוספים בשרשרת האספקה.

בשלב זה רב הנסתר על הגלוי: לא פורסמו במלואם מסמכי העסקה, נתוני המטען, מסלולו המדויק או המידע שעליו התבססו הטענות האוקראיניות. לכן יש להתייחס לטענות הצדדים בזהירות. רוסיה מציגה את האירוע ככניעה ללחץ פוליטי אוקראיני, ואילו אוקראינה מציגה אותו כחלק ממאבק למניעת סחר במה שהיא מגדירה דגן גנוב.

ההתפתחות מציבה את ישראל בנקודת חיכוך רגישה בין קשריה עם רוסיה לבין יחסיה עם אוקראינה, ובין שיקולים מסחריים לבין דרישות משפטיות ודיפלומטיות. עד לפרסום הבהרות רשמיות נוספות מצד הרשויות בישראל, החברה המעורבת או אוקראינה, קשה להעריך אם מדובר באירוע נקודתי או בסימן לשינוי רחב יותר במדיניות היבוא ובסיכוני הסחר מול רוסיה.