שר החוץ האמריקני מרקו רוביו אמר היום (שישי) ברומא, לאחר פגישתו עם ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, כי סירוב של חלק מבעלות הברית באירופה לאפשר לארצות הברית שימוש בבסיסים לצרכים מבצעיים הוא "בעיה". דבריו נאמרו על רקע מתיחות גוברת בין וושינגטון לכמה ממדינות נאט"ו סביב המלחמה מול איראן והפעילות האמריקנית באזור מצר הורמוז.
רוביו הדגיש כי ארצות הברית רואה בנאט"ו מסגרת חיונית, אך טען כי אחד היתרונות המרכזיים של הנוכחות האמריקנית באירופה הוא היכולת להפעיל כוחות, מטוסים ותשתיות לוגיסטיות בעת משבר. לדבריו, כאשר מדינות מארחות מגבילות שימוש כזה, הדבר מקשה על התגובה האמריקנית ומייקר את ניהול המבצע. עם זאת, בשלב זה לא נמסר אישור רשמי מנאט"ו לטענה בדבר סירוב כולל של הברית, ולא פורסמה רשימה מוסמכת של המדינות או הבסיסים שבמוקד המחלוקת.
הפגישה ברומא התקיימה לאחר תקופה של חיכוכים בין ממשל טראמפ לבין כמה ממשלות באירופה סביב היקף התמיכה במערכה נגד איראן. איטליה נחשבת בעלת ברית מרכזית של ארצות הברית בזירה הים-תיכונית, אך גם ברומא נדרשים לאזן בין שיתוף הפעולה הביטחוני עם וושינגטון לבין לחץ ציבורי ופוליטי להימנע מהרחבת המעורבות הצבאית הישירה.
במקביל אמר רוביו כי וושינגטון מצפה לקבל מטהרן עוד היום תשובה להצעה אמריקנית שנועדה לקדם את סיום הלחימה. לדבריו, הממשל מקווה כי תשובה איראנית תאפשר מעבר לתהליך מו"מ רציני. בשלב זה לא פורסמו פרטי ההצעה במלואם, ולא ברור אם איראן אכן תמסור תשובה רשמית במהלך היום או מה יהיו תנאיה.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הצהיר מנגד כי האיראנים "לעולם לא ייכנעו ללחץ". בטהרן טוענים כי הפעילות הצבאית האמריקנית פוגעת במאמצים הדיפלומטיים, בעוד שבוושינגטון מציגים את הפעולות באזור מצר הורמוז כמהלכים שנועדו להגן על חופש השיט ולהרתיע את איראן מפגיעה בנתיב מים בינלאומי מרכזי.
הדברים נאמרים על רקע דיווחים על חילופי תקיפות ותקריות במצר הורמוז ובסביבתו. לפי הודעות אמריקניות, כוחות ארצות הברית פעלו נגד איומים איראניים באזור ופגעו ביעדים שנקשרו לתקיפות נגד כוחות אמריקניים. איראן, מנגד, מאשימה את ארצות הברית בהסלמה ובהפרת הפסקת האש. בשלב זה קיימות גרסאות שונות של הצדדים באשר לסדר האירועים, להיקף הפגיעות ולמשמעותן המבצעית.
מצר הורמוז הוא אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם לסחר באנרגיה, ולכן כל הסלמה בו משפיעה במהירות על שוקי הנפט, התובלה והביטוח הימי. באירופה גוברת הדאגה מהתייקרות מתמשכת של אנרגיה ותחבורה ומהשלכות אפשריות על שרשראות אספקה, בעיקר אם התקריות בים יימשכו או יתרחבו.
המחלוקת סביב שימוש אמריקני בבסיסים באירופה ממחישה את הפער בין סולידריות מדינית עם וושינגטון לבין נכונות למעורבות צבאית ישירה. החלטות על שימוש בבסיסים, נמלים, שדות תעופה ומרחבים אוויריים מתקבלות לרוב על בסיס הסכמים דו-צדדיים, נהלים לאומיים ושיקולים משפטיים ופוליטיים של המדינות המארחות. לכן גם בתוך נאט"ו, לא כל בקשה אמריקנית מאושרת באופן אוטומטי.
מבחינת וושינגטון, היכולת להפעיל במהירות כוחות, מטוסי תדלוק, מערכי מודיעין ואמצעים לוגיסטיים דרך אירופה היא מרכיב מרכזי בחופש הפעולה מול איראן ובניהול משברים במזרח התיכון. מבחינת מדינות אירופה, אישור כזה עלול להיתפס כהרחבת מעורבותן במלחמה ולהגביר חשיפה לתגובות צבאיות, משפטיות ופוליטיות.
למרות הטון התקיף, רוביו ניסה להציג קו משולב של לחץ צבאי וכלכלי לצד השארת ערוץ דיפלומטי פתוח. בטהרן, לעומת זאת, המסר הפומבי נותר של התנגדות ללחץ אמריקני. כל עוד לא פורסמה תשובה איראנית רשמית להצעה האמריקנית, וכל עוד הדיווחים מהזירה הימית מוסיפים להיות חלקיים וסותרים, קשה להעריך אם הצדדים מתקרבים להסדרה או להסלמה נוספת.
בשלב זה נותרות כמה שאלות פתוחות: אילו מדינות באירופה הגבילו בפועל שימוש אמריקני בבסיסים ובאיזה היקף; האם איראן תשיב להצעה האמריקנית וכיצד; ומה תהיה השפעת התקריות במצר הורמוז על הפסקת האש ועל מחירי האנרגיה. דברי רוביו ברומא מציבים את המחלוקת בתוך נאט"ו בחזית הדיון, אך התמונה המבצעית והדיפלומטית עדיין מתפתחת.
תגובות הגולשים 0
הצטרפו לדיון והשאירו את דעתכם על הכתבה