ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיש אתמול (חמישי) תביעת לשון הרע בסך 2 מיליון שקל לבית משפט השלום בפתח תקוה נגד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, חבר הכנסת אוהד טל וערוץ 14. התביעה הוגשה בעקבות פרסומים שבהם נטען כי בתקופת כהונתו כראש ממשלה סבל ממצב נפשי ירוד, לא תפקד כראוי ונזקק לכדורים כדי לתפקד.
על פי כתב התביעה, בנט טוען כי הדברים שיוחסו לו אינם נכונים וכי הם נועדו לפגוע בשמו הטוב, בדימויו הציבורי ובסיכוייו הפוליטיים להיבחר שוב. בנט מכחיש כי נטל תרופות לצורך תפקוד נפשי וטוען כי מדובר בייחוס עובדתי פוגעני ולא בביקורת פוליטית רגילה.
מוקד התביעה הוא הקלטה של סילמן מכנס פעילים פוליטי, ששודרה בערוץ 14, ובה יוחסו לבנט קשיים נפשיים ותפקודיים בעת כהונתו. לפי הנטען בתביעה, הערוץ שידר את הדברים והפיץ אותם אף שבנט הכחיש את הטענות לפני הפרסום. בנט טוען כי שידור הדברים יצר רושם של עובדות מבוססות, אף שלדבריו אין להן בסיס.
חבר הכנסת אוהד טל צורף לתביעה בעקבות פרסום ברשת חברתית שבו התייחס לטענות על כדורים כאל תרופות פסיכיאטריות, באופן שלטענת בנט החמיר את הפגיעה בו והציג את הדברים כעובדה הנוגעת לכשירותו לשמש ראש ממשלה. הפרסום שיוחס לטל נמחק לאחר מכן, אך בנט טוען כי עצם הפצתו גרם לו נזק.
בכתב התביעה נטען כי הפרסומים לא הסתכמו בביקורת חריפה על איש ציבור, אלא ייחסו לבנט מצב רפואי ונפשי קונקרטי, נושא הנחשב רגיש במיוחד מבחינת פרטיות ושם טוב. לטענת בנט, מדובר בפרסומים שנועדו להציגו כמי שאינו כשיר לכהן בתפקיד ציבורי בכיר, ובכך לפגוע במעמדו ערב מערכת פוליטית מתקרבת.
בערוץ 14 דחו את טענותיו של בנט וטענו כי מדובר בניסיון למנוע פרסום הקלטה שיש בה עניין ציבורי. בערוץ הוסיפו כי מצופה ממנו למסור תשובות לציבור במקום לפעול באמצעות עורכי דין. סילמן הגיבה לאחר פרסום התביעה בעקיצה פוליטית כלפי בנט. בשלב זה לא ידוע על הגשת כתבי הגנה מטעם הנתבעים.
ההליך צפוי לעסוק בכמה שאלות מרכזיות: האם הפרסומים הוצגו כעובדות או כהבעת דעה, האם היה בסיס ראייתי מספק לטענות שפורסמו, האם ניתנה לבנט הזדמנות תגובה מספקת לפני השידור, והאם לנתבעים עומדות הגנות מכוח דיני לשון הרע, ובהן אמת בפרסום, עניין ציבורי ותום לב.
מאחר ששניים מהנתבעים הם נבחרי ציבור או בעלי תפקיד ציבורי, עשויה להתעורר גם שאלת החסינות הפרלמנטרית ביחס לאמירות שנאמרו במסגרת מילוי תפקיד. עם זאת, בשלב הנוכחי אין החלטה שיפוטית בנושא, ולא ניתן לקבוע אם חסינות כזו תחול על הפרסומים שבמוקד ההליך.
התביעה מציבה במרכז הדיון את הגבול בין שיח פוליטי חריף לבין ייחוס טענות אישיות ורפואיות לאיש ציבור. בתי המשפט בישראל מכירים בכך שאנשי ציבור חשופים לביקורת רחבה יותר, אך גם ביקורת פוליטית אינה מעניקה היתר חופשי לפרסום טענות עובדתיות פוגעניות אם יתברר שאינן נכונות או שלא נבדקו כנדרש.
בשלב זה מדובר בכתב תביעה בלבד. בית המשפט טרם הכריע בטענות הצדדים, והנתבעים עדיין יוכלו להציג את גרסתם, את ההגנות המשפטיות שלהם ואת הבסיס לפרסומים ככל שיטענו שהיה כזה. ההמשך צפוי לכלול הגשת כתבי הגנה, קביעת מועדים דיוניים ובירור עובדתי ומשפטי של הפרסומים שעליהם נסובה התביעה.
תגובות הגולשים 1
הצטרפו לדיון והשאירו את דעתכם על הכתבה