האיחוד האירופי מעמיק את קשריו עם ארמניה ומרחיב את הסיוע למדינה בהתמודדות עם איומים היברידיים, ובהם מניפולציה במידע, ניסיונות התערבות זרה, מתקפות סייבר וזרימות כספים בלתי חוקיות. המהלך מגיע על רקע כינוס מדיני רחב בירוואן והפסגה הדו־צדדית הראשונה בין האיחוד לארמניה, כאשר באירופה רואים בארמניה שותפה חשובה באזור הקווקז הדרומי בתקופה פוליטית רגישה.
היום (שני) מתקיים בירוואן הכינוס השמיני של הקהילה הפוליטית האירופית, בהשתתפות מנהיגים מרחבי היבשת. לפי המידע הרשמי, 48 ראשי מדינות וממשלות הוזמנו להשתתף בכינוס. ההשתתפות בפועל עשויה להתברר רק בסיכומי האירוע, ולכן נכון בשלב זה לתאר את הכינוס כאירוע רחב בהשתתפות עשרות מנהיגים ולא לקבוע מספר סופי של משתתפים.
בצמוד לכינוס מתקיימת הפסגה הראשונה בין האיחוד האירופי לארמניה. נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין מייצגים את האיחוד, ואילו ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן מייצג את ירוואן. המפגש המרכזי והצהרות המנהיגים צפויים מחר (שלישי), ולכן עדיין מוקדם לקבוע אילו החלטות מעשיות או התחייבויות חדשות יפורסמו בסיומו.
אילוסטרציה. חדשות מבזק לייב AIבמרכז ההידוק ביחסים עומדת משימת שותפות אזרחית חדשה של האיחוד בארמניה, שנועדה לחזק את החוסן הדמוקרטי ואת יכולת המדינה להתמודד עם משברים. המשימה אמורה לספק ייעוץ אסטרטגי, בניית יכולות וסיוע מקצועי למשרדי ממשלה ולמוסדות לאומיים, בעיקר בתחומים של התמודדות עם מניפולציה במידע, התערבות זרה, מתקפות סייבר וזרימות כספים בלתי חוקיות.
באיחוד מציגים את המהלך כחלק ממענה לאיומים על מרחב המידע ועל תהליכים דמוקרטיים בארמניה, לקראת מערכת בחירות פרלמנטרית הצפויה במדינה בחודש הבא. לצד זאת, יש להיזהר מקביעה חד־משמעית לגבי היקף ההתערבות הרוסית בפועל או לגבי פעולות מסוימות שיבצעו המומחים בשטח. הפרטים המלאים על הרכב הצוות, לוחות הזמנים, חלוקת הסמכויות והגופים הארמניים שיעבדו מולו עדיין אינם מוצגים במלואם לציבור.
המהלך האירופי משתלב בשינוי רחב יותר ביחסי בריסל וירוואן. ארמניה הייתה בעבר חלק מברית המועצות, ושמרה במשך שנים על קשרים הדוקים עם מוסקבה, אך בשנים האחרונות היא מנסה להרחיב את מרחב התמרון המדיני שלה ולחזק את הקשרים עם אירופה. מבחינת האיחוד, מדובר בהזדמנות להעמיק את המעורבות באזור שבו לרוסיה הייתה השפעה משמעותית, אך אין בסיס לקבוע כי בריסל מחליפה את מוסקבה כגורם המרכזי במדיניות החוץ של ארמניה.
אילוסטרציה. חדשות מבזק לייב AIהפסגה צפויה לעסוק גם בחיזוק היחסים הדו־צדדיים בתחומי אנרגיה, תחבורה, דיגיטל, ביטחון, יציבות אזורית ושגשוג כלכלי. ברקע עומדות גם סוגיות רחבות יותר, ובהן המצב בדרום הקווקז, תהליך השלום בין ארמניה לאזרבייג'ן, המלחמה באוקראינה וההתפתחויות במזרח התיכון. עצם קיום הכינוס האירופי בירוואן, ואחריו פסגה ייעודית עם האיחוד, מעניק לארמניה נראות מדינית חריגה וממקם אותה במרכז סדר היום האירופי ליום אחד לפחות.
הזהירות בניסוח נדרשת במיוחד משום שהנושא נוגע לטענות על תעמולה, התערבות זרה והשפעה רוסית. באיחוד ובפרלמנט האירופי מתייחסים בשנים האחרונות לאיומי מידע, סייבר ומימון פוליטי בלתי חוקי כחלק ממערך איומים היברידיים רחב, אך בפרסום לציבור לא תמיד נחשפים פרטים על קמפיינים מסוימים, זהות מפעיליהם או היקף השפעתם. לכן נכון לתאר את המהלך כסיוע אירופי לחיזוק חוסן מוסדי ודמוקרטי, ולא כקביעה עובדתית מלאה על פעילות רוסית מסוימת בארמניה.
גם תגובתה האפשרית של מוסקבה אינה ידועה בשלב זה. מאחר שהסיוע האירופי מוצג בהקשר של התמודדות עם השפעה רוסית והגנה על תהליכים דמוקרטיים, הוא עשוי להיבחן ברוסיה כחלק מתחרות רחבה יותר על השפעה במרחב הפוסט־סובייטי. עם זאת, כל עוד לא פורסמה תגובה רשמית או צעד דיפלומטי ממשי, אין בסיס לקבוע שהמהלך כבר יצר הסלמה בין הצדדים.
בימים הקרובים צפויים להתבהר היקף ההתחייבויות האירופיות כלפי ארמניה, פרטי המשימה האזרחית החדשה והאם הפסגה תניב מסגרת פעולה רחבה יותר. נכון לעכשיו, התמונה המרכזית היא של העמקת קשרים מדינית ומקצועית בין האיחוד לארמניה, לצד ניסיון אירופי לחזק את יכולתה של ירוואן להתמודד עם איומי מידע, סייבר והשפעה זרה בתקופה פוליטית מתוחה.
