המשטרה מדווחת בימים האחרונים על זינוק חריג במספר התיקים הפליליים שנפתחו נגד בני נוער בישראל בשנה החולפת. לפי הנתונים הרשמיים, במהלך 2025 נפתחו למעלה מ-7,000 תיקים פליליים לקטינים ברחבי הארץ , נתון חסר תקדים בעשור האחרון. המגמה מטרידה במיוחד כאשר בוחנים את ההתפלגות לפי סוגי העבירות ומאפייני האוכלוסייה.
במחוז תל אביב נרשמה השנה עלייה בולטת עם 2,084 תיקים פליליים שנפתחו לקטינים , המספר הגבוה ביותר שנרשם באזור זה בארבע השנים האחרונות. בשאר הארץ נרשמו נתונים גבוהים בהשוואה לשנים קודמות, עם מגמה דומה של החמרה משמעותית בהיקף העבירות הקשורות לבני נוער.
עיקר העלייה נרשמה בעבירות אלימות. הנתונים שהציגה המשטרה מראים כי בשנת 2022 נפתחו 1,889 תיקים פליליים בגין אלימות שהתבצעה במוסדות חינוך, המהווה עלייה של 42% לעומת 1,331 תיקים שנפתחו ב-2021. מגמה זו מציבה את הצורך בבחינה מעמיקה של הסיבות לגידול באירועים האלימים במערכת החינוך.
העלייה מורגשת גם בתחום עבירות המין. בין השנים 2019 ל-2021 חל גידול של 20% בעבירות מין שבוצעו על ידי בני נוער. כך, בשנת 2021 נפתחו 703 תיקים נגד קטינים בגין עבירות מין, לעומת 564 תיקים ב-2019, נתון המעורר דאגה בקרב גורמי הטיפול והשיקום.
המשטרה מצביעה גם על מגמה מטרידה של עלייה במקרי אלימות חמורה בקרב קטינים, לרבות עבירות קשות מסוג הריגה ורצח, בהן נרשם גידול מדורג בשנים האחרונות. לפי הדיווחים, תיקים מסוג זה הפכו לשכיחים יותר וישנה דרישה גוברת לטיפול ממוקד במניעתם.
חלוקת הנתונים מצביעה על ייצוג מוגבר של עבירות פליליות מצד קטינים בחברה הערבית. כך, בשנת 2019, 35% מהתיקים שנפתחו לקטינים היו בקרב אוכלוסייה זו, שיעור גבוה ביחס לחלקה היחסי באוכלוסייה הכללית. ממצאים אלה מעלים שאלות בנוגע לפערים חברתיים וגורמי סיכון ייחודיים במגזר.
לצד הנתונים, מומחים לתחום החברה והנוער מציינים כי העלייה בפשיעת הנוער משקפת תהליכים חברתיים רחבים יותר, בהם השפעות מגפת הקורונה, השלכות אירועים ביטחוניים והקצנה בשיח החברתי. לדבריהם, מדובר בשילוב של גורמים שמביאים לעלייה בלחצים על בני נוער ומגבירים את הסיכון לעבירות פליליות.
המומחים מדגישים את החשיבות בחיזוק מערכות החינוך, הרווחה והמשפט, לצד הגברת מנגנוני התמיכה וההתערבות בקרב בני נוער בסיכון. לדבריהם, יש לבחון מחדש את המענים הקיימים ולפעול לעדכון מדיניות ההתמודדות עם עבריינות נוער, כדי לתת מענה אפקטיבי לתופעה המתרחבת.
מהמשטרה נמסר כי מדובר באתגר חוצה מגזרים הנדרש לטיפול משולב של גופי המדינה השונים. במשטרה קוראים להדק את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, מתוך הבנה כי פעילות משטרתית לבדה אינה מספיקה ומחייבת טיפול מערכתי והוליסטי בתופעת פשיעת הנוער.
לדברי גורמים במשטרה, לצד אכיפה מוגברת יש צורך בפעולות מניעה מוקדמות בקהילה, בזיהוי מוקדם של בני נוער בסיכון ובהעמקת העבודה במוסדות החינוך. המשטרה ממשיכה לפעול גם להעלאת מודעות ולשיתוף פעולה עם הורים וקבוצות הובלה קהילתיות.
האחראים על רווחת הילד והרשויות המקומיות מדגישים כי יש להעניק כלים ותמיכה מספקים לצוותי החינוך במוסדות, להגביר את הנוכחות של יועצות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ולהגדיל את המשאבים למניעה ולשיקום בקרב קטינים בעלי נטייה לפעילות עבריינית.
הנתונים והקריאות מהשטח מעוררים שאלות על יעילות המדיניות הנוכחית במניעת הידרדרות פלילית בקרב בני נוער. מומחים מזהירים כי ללא התערבות ממשלתית נרחבת, הפערים החברתיים ותחושת הניכור עלולים להמשיך ולהזין את גל התיקים הפליליים הנפתח כלפי קטינים.
ממערכת החינוך נמסר כי מתבצע ריכוז נתונים לבחינת הגורמים המביאים לעלייה באירועים האלימים, וכי מתוכננות תוכניות התערבות חדשות לקראת שנת הלימודים הקרובה. השירותים החברתיים פועלים להרחיב מסגרות ייעודיות לבני נוער בסיכון ברחבי הארץ.
במשטרה חותמים כי ימשיכו לעקוב אחרי מגמות הפשיעה בקרב קטינים ולתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים לטיפול מושכל ומותאם, הן באכיפה והן במניעת עבריינות נוער.
