במהלך החודשים האחרונים פועלת ישראל לשינוי משמעותי במדיניותה הביטחונית, בעיקר בנושאים הנוגעים לרצועת עזה ולאיום שמציגה איראן. על רקע חשש מהסלמה אזורית, התקבלו החלטות להעמיק את בדיקת יעילות המצור ברצועת עזה ולהגביר את העמימות המדינית והצבאית לגבי ההתמודדות עם איראן.
במסגרת תהליכי ההיערכות אלו, ישראל בודקת את תרומתה של שיטת המצור ברצועת עזה לאור השינויים בציר האיומים האזורי. בפיקוד הדרום רואים בהתמודדות המתחוללת ברצועה חלק ממערכה רחבה נגד גורמים הנתמכים בידי איראן, ופועלים לסילוק איומים ולחיסול פעילי טרור בשטח. הפיקוד מדגיש כי פגיעה בארגוני הטרור בעזה מהווה גם פגיעה במשטר האיראני, שנחשב לגורם מרכזי בהעצמת האיומים על ישראל בגזרות השונות.
הפיקוד הדרומי ממשיך לפעול בשטח, במקביל למבצעים נוספים שמתקיימים מול משטרים וארגוני טרור הנתמכים על ידי איראן גם בזירות אחרות. בשבועות האחרונים נרשמה פעילות אינטנסיבית של כוחות הביטחון ברצועה, הכוללת סיכולים, חיסולים ופעולות מניעה.
במקביל, המתיחות בגזרה הצפונית מכתיבה לצה"ל ולמערכות הביטחון מוכנות גבוהה והתאמות מתמשכות בחלוקת המשאבים והכוחות. הציר האיראני זוכה לתשומת לב מיוחדת, תוך הבנה שחולשת עזה משפיעה על האפשרות להרתיע ולהחליש כוחות עוינים בגזרות נוספות.
בתוך כך, התנהלות מדינת ישראל מול האיום האיראני עברה לאחרונה להידוק רמת העמימות. בפברואר 2026 קבע גורם צבאי בכיר כי "ישראל אינה יכולה להתקיים לצד טילים בליסטיים של איראן", והגדיר את האיום כ"סכנה קיומית". לדברי אותו גורם, ערב התקיפה הישראלית ביוני הקודם החזיקה איראן בכ-2,000 טילים בליסטיים, וכיום היא פועלת לשקם ולהרחיב את כוחה הצבאי בקצב מהיר.
הערכת הדרגים המקצועיים בישראל היא שיש לתאם את כל ההתנהלות מול איראן תוך שמירה על דיסקרטיות מקסימלית. על פי ההנחיות האחרונות, נאסר על השרים להתבטא בנושאים הנוגעים לאיראן, ונתניהו מחריף את תגובתו כלפי הדלפות או גילוי מידע מסווג בנוגע לפעילות הביטחונית במזרח התיכון.
בחודש מרץ הודיע דובר צה"ל כי ישראל מתכננת להשלים תקיפות בכמה יעדים מרכזיים המרכיבים את תעשיית ההגנה האיראנית. הדובר פירט כי מטרת התקיפות היא להשמיד חלקים מרכזיים ביכולת הייצור הצבאי של איראן. זאת, לנוכח הערכות כי לאחר התקיפה הישראלית הקודמת חידשה איראן את הפיתוחים בתחום הצבאי והגרעיני.
בין היעדים שתקפה ישראל נכללים, לדברי צה"ל, שני מפעלים עיקריים המייצרים ציוד אווירונאוטי עבור הצבא האיראני וכן מתקני תשתית לייצור אורניום. חידוש ההפצצות מתבצע תוך שמירה על רמת חשאיות גבוהה במיוחד, וגורמים ביטחוניים פועלים לצמצם את הדלפת המידע הציבורי.
מאחורי הקלעים מתנהלים דיונים ביטחוניים מצומצמים בהשתתפות הדרג המדיני והביטחוני הבכיר. בדיונים הללו נבחנות דרכי התגובה הנדרשות במצב של הסלמה אזורית, ומתקיימת בחינה מחודשת של כל פעולה שעשויה להשפיע על היציבות הביטחונית.
הצעדים הללו מעידים על שינויי כיוון במדיניות הביטחונית של ישראל. לצד בחינת יעילות שיטת המצור בעזה, מתקיימת מגמה להחרפת העמימות והסתמכות גוברת על ניהול חשאי של המערכה נגד איראן. הדרג המדיני ממקד את המסרים ומצמצם התבטאויות פומביות במטרה לנהל את האיומים ביעילות.
בשדה הפוליטי, ראש הממשלה נתניהו אותת בבהירות כי ינקוט יד קשה מול הפרת הנחיות והדלפות מהדיונים הסגורים. החלטה זו מתווספת להגבלות החדשות על השרים, במטרה לשמור על תיאום גבוה בין הגורמים המדיניים והביטחוניים.
הערכת הדרגים המקצועיים היא שהתקופה הקרובה עשויה להיות רגישה במיוחד מבחינה ביטחונית. ישראל מבצעת עדכונים ושיעורים במדיניות הביטחונית כדי להתמודד עם שינויים טקטיים ואסטרטגיים בזירה, ומקפידה לנקוט משנה זהירות בנוגע למידע שייחשף לציבור.
לאור זאת, ישראל שואפת לשמור על גמישות רחבה בתגובה לאיומים המתפתחים, תוך הסתמכות על בחינה שוטפת של האפקטיביות של כל צעד מדיני וצבאי. השינויים הללו מזמנים דריכות והיערכות לקראת תרחישים משתנים באזור.
