המתיחות בגבול הצפון ממשיכה להתעצם: שני לוחמי צה"ל נפצעו היום באורח קל מפגיעת רחפן נפץ במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון, על רקע רצף אירועים ביטחוניים בגזרה והמשך ניסיונות של חיזבאללה לפגוע בכוחות צה"ל באמצעות רחפנים, רקטות ואמצעי לחימה נוספים. במקביל, פיקוד העורף החמיר את הנחיות ההתגוננות באזור קו העימות וביישובים הסמוכים למירון, לקראת ל"ג בעומר, בשל החשש מהמשך ירי ושיגורים מלבנון.
על פי הודעת צה"ל, שני הלוחמים שנפגעו מרחפן הנפץ פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ומשפחותיהם עודכנו. מדובר באירוע נוסף ברצף של תקיפות רחפנים בגזרה הצפונית, שהפכו בתקופה האחרונה לאחד האיומים המרכזיים על הכוחות הפועלים בשטח. לצד האירוע שבו נפצעו הלוחמים, דווח גם על רחפנים שיורטו או התפוצצו בסמוך לכוחות צה"ל, וכן על פגיעה של רחפן נפץ סמוך למשגב עם, שגרמה לפציעתם הקלה של שני בני אדם ולשריפת רכב.
החמרת ההנחיות בצפון נכנסה לתוקף היום, (שישי, 1 במאי 2026) בשעה 13:00, וצפויה להימשך עד יום שני, (4 במאי 2026) בשעה 20:00. במסגרת ההנחיות המעודכנות, אזור קו העימות והיישובים מירון, בר יוחאי, אור הגנוז וספסופה עברו למדרג פעילות חלקית. התקהלויות בשטח פתוח הוגבלו לעד 200 בני אדם, ובמבנה סגור לעד 600 בני אדם. פעילות חינוכית ומקומות עבודה מותרים רק במקומות שבהם ניתן להגיע למרחב מוגן תקני בתוך זמן ההתגוננות. המשמעות המעשית היא צמצום משמעותי של אירועי ל"ג בעומר במירון, ובפרט של היקף העלייה לקבר הרשב"י.
במקביל להתמודדות עם איום הרחפנים, צה"ל ממשיך בפעילות נרחבת בדרום לבנון, ובמוקד הפעילות נמצאת העיירה בינת ג'ביל, שנחשבת במשך שנים לאחד ממעוזי חיזבאללה בדרום המדינה. לפי הודעת דובר צה"ל, כוחות אוגדה 98, ובהם צוותי הקרב של חטיבות הצנחנים, גבעתי, הקומנדו וחטיבת האש 214, פעלו בשבועות האחרונים במרחב העיירה, השמידו יותר מ־900 תשתיות טרור, איתרו מאות פריטי אמצעי לחימה וחיסלו יותר מ־200 מחבלי חיזבאללה.
אחד המוקדים הבולטים בפעילות היה האצטדיון העירוני של בינת ג'ביל. לפי צה"ל, המתחם אותר כממולכד ושימש כתשתית טרור, ולכן הושמד בתקיפה של חיל האוויר בהכוונת הכוחות בשטח. לאצטדיון הזה יש גם משמעות סמלית עמוקה: במקום זה נשא בעבר מזכ"ל חיזבאללה לשעבר חסן נסראללה את נאום "קורי העכביש", שבו ניסה להציג את ישראל כמדינה חלשה ושברירית לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. השמדת המתחם, מעבר למשמעות המבצעית, נושאת גם מסר תודעתי ברור מצד ישראל.
הפעילות בבינת ג'ביל ממחישה את עומק החדירה של חיזבאללה למרחב האזרחי בדרום לבנון. לפי הפרטים שפורסמו, תשתיות הלחימה של הארגון לא מוקמו רק בשטחים פתוחים או במתקנים צבאיים מובהקים, אלא גם בתוך מרחבים אזרחיים, מבנים, תשתיות ציבוריות ומתחמים שנועדו לכאורה לשימוש אזרחי. דפוס פעולה זה מקשה על הלחימה, מגביר את הסיכון לכוחות המתמרנים ומחייב שילוב הדוק בין כוחות היבשה, חיל האוויר, מודיעין ואש מדויקת.
איום הרחפנים הפך לאחד האתגרים הבולטים ביותר בזירה הצפונית. חיזבאללה עושה שימוש ברחפני נפץ קטנים, זולים יחסית וקשים לגילוי, שחלקם מופעלים באופן שמקשה על יירוט ושיבוש. לפי דיווחים בינלאומיים, הארגון שיפר משמעותית את יכולותיו בתחום הרחפנים, בין היתר באמצעות רחפנים מתאבדים ורחפנים המופעלים בשיטות שמושפעות מהלקחים שנצברו במלחמה באוקראינה. האיום הזה מאלץ את צה"ל להתאים במהירות את שיטות ההגנה, התנועה והשהייה של כוחותיו בשטח.
המצב בצפון מתנהל על רקע הפסקת אש שברירית, שאינה מונעת בפועל המשך חיכוך צבאי. מצד אחד, ישראל מנסה למנוע מחיזבאללה לשקם את מערכי האש, המנהור, התצפית וההיערכות בדרום לבנון. מצד שני, חיזבאללה ממשיך לנסות לייצר משוואת התשה באמצעות ירי, רחפנים ופגיעות נקודתיות בכוחות צה"ל וביישובי הצפון. התוצאה היא מציאות ביטחונית מתמשכת שבה אין חזרה מלאה לשגרה, גם כאשר אין מלחמה כוללת במלוא עוצמתה.
ההשלכות על תושבי הצפון מורגשות היטב. ההגבלות על התקהלות, החשש משיגורים, הפגיעה באירועי ל"ג בעומר והצורך להישמע להנחיות פיקוד העורף משקפים מציאות אזרחית מורכבת, שבה כל שינוי בגזרה הצבאית מתורגם כמעט מיד להחלטות בעורף. עבור יישובי קו העימות, מדובר בעוד שלב בתקופה ארוכה של חוסר ודאות ביטחונית, כלכלית וחברתית.
לצד הזירה הלבנונית, ישראל עוקבת גם אחר ההתפתחויות מול איראן. לפי דיווחים שפורסמו, בישראל נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה מול איראן, בעוד בארצות הברית דווח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיבל או צפוי לקבל תדרוכים על אופציות צבאיות נוספות. בין הדיווחים גם בקשה של פיקוד המרכז האמריקני לפרוס במזרח התיכון את מערכת הטילים ההיפרסונית Dark Eagle, אפשרות שמדגישה את רמת המתיחות האזורית ואת החשש מהתרחבות מחודשת של העימות.
במקביל, נמשכת גם המתיחות סביב רצועת עזה והמאמצים הבינלאומיים לאתגר את הסגר הימי. ישראל יירטה בימים האחרונים משט סיוע לעזה סמוך לכרתים, שבו השתתפו פעילים פרו־פלסטינים ממדינות שונות. לפי דיווחי סוכנויות הידיעות, רוב המשתתפים הועברו ליוון, בעוד שניים ממובילי המשט נלקחו לחקירה בישראל. משרד החוץ מסר כי אחד מהם חשוד בזיקה לארגון טרור, ואילו מארגני המשט טענו כי מדובר בפעולה הומניטרית שנועדה להביא סיוע לעזה.
התמונה הרחבה מצביעה על שלוש זירות הפועלות במקביל: לבנון, איראן ועזה. בצפון, חיזבאללה ממשיך לאתגר את צה"ל באמצעות רחפנים וירי נקודתי; בדרום לבנון, צה"ל ממשיך לפרק תשתיות טרור בעומק השטח; מול איראן, ישראל וארה"ב נערכות לאפשרויות שונות; ובזירה הימית מול עזה, ישראל מתמודדת עם ניסיונות בינלאומיים לפרוץ את הסגר. כל אחת מהזירות האלה נפרדת, אך כולן קשורות לאותו מרחב אסטרטגי של עימות מול איראן ושלוחותיה.
במערכת הביטחון מעריכים כי הימים הקרובים יהיו רגישים במיוחד, בין היתר בשל אירועי ל"ג בעומר, ההגבלות בצפון, המשך פעילות צה"ל בדרום לבנון והחשש מניסיונות של חיזבאללה לייצר הישג תודעתי באמצעות פגיעה בכוחות או באזרחים. בצה"ל ממשיכים להדגיש כי יש להישמע להנחיות פיקוד העורף, וכי ההנחיות מתעדכנות בהתאם להערכת המצב המבצעית.
בסופו של דבר, האירועים האחרונים מלמדים כי אף שהמערכה בצפון אינה מתנהלת בכל רגע כמלחמה כוללת, היא רחוקה מלהיות שגרה. חיזבאללה ממשיך לבחון את גבולות התגובה הישראלית, צה"ל ממשיך לפעול לעומק נגד תשתיות הארגון, והעורף הישראלי נדרש שוב להתאים את עצמו למציאות ביטחונית משתנה. ככל שהפעילות בדרום לבנון תעמיק וככל שאיום הרחפנים יימשך, כך תגדל החשיבות של שילוב בין פעולה צבאית נחושה, הגנה אווירית יעילה, משמעת אזרחית והיערכות מדינית רחבה מול הזירה האיראנית.
