היום הגיעו לודמילה רוז'קוב ונכדתה ורוניקה לבית העלמין הצבאי בקריית שמונה. ורוניקה, בת 11, היא נכדתו של סגן גרמן רוז'קוב, אשר נהרג בפיגוע בשנת 2002, ונולדה מזרעו לאחר מאבק ארוך שהובילה לודמילה, סבתה.
סגן רוז'קוב שירת כחלק מחטיבת הנח"ל ונהרג כאשר שני מחבלים חצו את הגבול מלבנון במרץ 2002, פתחו באש בזירת הפיגוע, הרגו חמישה אזרחים ורוז'קוב, שנקלע למקום, הגיב והסתער לעברם. הוא נפצע קשה ומת בזירה. על פעולתו קיבל ציון לשבח ממפקד האוגדה.
לודמילה, אימו של רוז'קוב, פעלה במשך שנים כדי להגשים את משאלתה ולהביא לעולם ילד מזרעו. בשנת 2017, אחרי תהליך ממושך, הושג האישור הדרוש והחל הליך פונדקאות שהסתיים בלידתה של ורוניקה. "זה יום קשה מאוד להגיע לקברו של בני היחיד," סיפרה לודמילה, "הצלחתי, אחרי מאבק ממושך, לקבל את האישור לקצור את זרעו."
במהלך הביקור בבית העלמין, ורוניקה הניחה אבנים על קבר אביה והביעה בגאווה: "אבא שלי גיבור". לודמילה ציינה את מספר המשפחות השכולות הגדל ושאלה: "עד מתי נקבור בנים?".
דוגמה נוספת למהלך דומה היא איריס חיים, שבנה יותם נחטף ב-7 באוקטובר ונהרג באירוע ירי צה"לי. איריס פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בבקשה לעשות שימוש בזרע של בנה. תצהירים של בני משפחה וחברים צורפו לבקשה, ובהם הצהרה על רצונו של יותם בילדים. לפני כשבועיים התקבלה החלטה המאשרת את השימוש בזרע, ואיריס תוכל כעת לפעול למימוש הבקשה.
גם שרון איזנקוט, שמאור כהן איזנקוט, בנה, נפל בלחימה, קיבלה אישור יוצא דופן להמשיך בתהליך להבאת נכד מזרע בנה. כשנתיים וארבעה חודשים לאחר נפילתו, היא כבר נמצאת בשלבים מתקדמים של איתור אם מתאימה להגשמת התקווה לנכד.
שלוש המשפחות, כל אחת בדרכה, מתמודדות עם תהליכים מורכבים, רגשיים ומשפטיים, שכל מטרתם להבטיח המשכיות למשפחתן ולזכר בניהן.
