מחקר: אובדן אישי גורם לעלייה ניכרת בהחלפת עבודות ופציעות בקרב עובדים בישראל

השלכות של אובדן אישי בולטות גם בזירה המקצועית: עובדים שחוו שכול עוזבים תפקידים או מחליפים תחום עבודה בקצב גבוה כמעט פי שלושה בהשוואה לעמיתיהם שלא חוו פגיעה דומה. כך נחשף בסקר שנערך על ידי המוסד לבטיחות ולגהות, אשר כלל מאות משתתפים ודגם את עמדותיהם בעקבות אירועי אובדן.

קרוב ל-8.8% מהעובדים שחוו שכול דיווחו כי עזבו מקום עבודה או ביצעו הסבה מקצועית, לעומת 2.9% בלבד בקרב עובדים שלא התמודדו עם אובדן קרוב. נתון נוסף בולט נוגע לאלו שנשארים בארגון אך מחליפים תפקיד: 19.2% מקרב קבוצת העובדים השכולים עברו תפקידים בתוך החברה, בעוד שבקבוצת הביקורת עמד שיעור זה על 10.2%.

בנוגע ליציבות התעסוקתית, נמצא כי 61.1% בלבד מהעובדים שחוו אובדן נותרו באותו תפקיד ובאותו מקום עבודה, לעומת 79.6% מהעובדים שלא התמודדו עם שכול.

השפעת האובדן אינה מוגבלת לשינויי תפקיד. בקרב עובדים שליוו אובדן, שיעור המדווחים על רמות שחיקה גבוהות מאוד הגיע ל-40.4%, בהשוואה ל-27% בלבד אצל עובדים ללא חוויית אובדן. לצד זאת, דיווחו עובדים אלו על יותר מתח, קושי ברגיעה, חוסר סבלנות ועלייה בקשיי שינה.

הקושי הנפשי מתבטא גם בפגיעה בתפקוד המקצועי. העובדים שחוו אובדן הצביעו על ריבוי תקלות בעבודה ותחושה שביצועיהם נמוכים מהמצופה, עם ממוצע של 2.22 (לעומת 1.94 בקבוצת העובדים שלא חוו אובדן).

בסוגיות בטיחות, התמונה חמורה עוד יותר: 19.8% מהעובדים שחוו שכול הושבתו מהעבודה בשל פציעות, פי יותר משתיים מאשר בקבוצה השנייה (8.8%). עבור עובדים בתפקידים עתירי סיכון, מחצית מאלה שחוו אובדן הצביעו על ירידה בהקפדה על נהלי בטיחות, לעומת 21.4% בלבד מקרב עובדים שמעולם לא התמודדו עם שכול אישי.

מעבר לכך, עלה מהסקר כי 57.4% מהעובדים שעברו אובדן הביעו צורך בסביבה מבינה וסבלנית, שיעור הגבוה בהרבה מהנדרש בקרב עמיתיהם שלא חוו שכול (37.2%). כמו כן, 34% ביקשו ערוץ תקשורת זמין עם ההנהלה, וכ-30.3% העלו צורך בתמיכה רגשית בעת משבר. ישנם גם עובדים ששמים דגש על המשכיות: 10.1% ציינו כי אינם מעוניינים בהתחשבות מיוחדת, ורבע מהנשאלים בקבוצה זו ציינו כי עצם יכולתם להמשיך לעבוד היא מקור כוח עבורם בתקופת ההתמודדות.