ראש ממשלת ספרד מוביל מהלך לביטול הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, והודיע כי יעלה את הנושא לדיון במפגש שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד ובהמשך גם במפגש מנהיגים בבריסל. ההסכם, שנחתם בשנת 1995, נועד להקל על הסחר, ליצור מסגרת לדיאלוג פוליטי ולקדם שיתופי פעולה מדעיים, טכנולוגיים ותרבותיים. מדובר בהסכם אסטרטגי רחב היקף, שמעניק לישראל יתרונות כלכליים משמעותיים וגישה נוחה לשוק האירופי.
האיחוד האירופי מהווה את שותף הסחר המרכזי של ישראל, כאשר הקלות המכס הפכו את הקשר הכלכלי לצינור קריטי עבור הכלכלה הישראלית. מדינות כמו ספרד, אירלנד, סלובניה, בלגיה, צרפת והולנד צפויות ללחוץ על צעדים נגד ישראל, במיוחד במקרה של הסלמה נוספת במזרח התיכון. סוגיות כמו "אלימות מתיישבים" ועונש מוות למחבלים שימשו בסיס להחרפת הלחץ, ואף עוררו אי-נוחות במדינות תומכות כמו גרמניה, אוסטריה ואיטליה.
ההסלמה בלבנון והמצב השברירי בעזה האיצו את המגמה, אם כי הפסקת האש בלבנון הביאה להקלה מסוימת ביחסים עם אירופה. שינוי פוליטי בהונגריה הביא לכך שישראל איבדה בעלת ברית מרכזית, שנהגה להטיל וטו על החלטות נגדה באיחוד. ראש הממשלה החדש של הונגריה, פיטר מדיאר, נוטה להתקרב מחדש לאיחוד האירופי, מה שמסיים את הווטו האוטומטי שממנו נהנתה ישראל עד כה.
בשלב הראשון, צעדים אפשריים צפויים להתמקד בסנקציות נגד גופים ביהודה ושומרון ו"מתנחלים אלימים". עד כה, הונגריה בלמה מהלכים כאלה בטענה כי ללא סנקציות על ראשי חמאס לא תאשר צעדים נגד מתיישבים, אך כעת המצב משתנה. לצד זאת, גוש מדינות כמו גרמניה ואיטליה עדיין קיים, והן אינן צפויות לאפשר צעדים דרסטיים כמו השעיית הסכם האסוציאציה.
שילוב של צעדים ישראליים נגד אלימות קיצונית ביהודה ושומרון, יחד עם הפסקות אש בזירות השונות, עשוי לסייע בשימור התמיכה ולמנוע צעדים חריפים. עם זאת, מרווח הטעות של ישראל מצטמצם, ויש מדינות באיחוד שממתינות להזדמנות לפעול נגדה מטעמים פוליטיים או גיאו-פוליטיים.
לצד הלחץ המדיני, מתגבר גם לחץ ציבורי באירופה. עצומה של יוזמת האזרחים האירופית הקוראת להשעיית הסכם האסוציאציה חצתה את רף מיליון החתימות, ואף הגיעה ליותר מ-1.1 מיליון תומכים. מרגע שהחתימות יאושרו, הנציבות האירופית מחויבת לקיים דיון בנושא ולבחון את הטענות להפרות זכויות אדם. אמנם לא מדובר בהליך מחייב, אך הוא מייצר לחץ פוליטי נוסף על מוסדות האיחוד.
נתוני האיחוד האירופי מצביעים על כך שכ-34% מהיבוא לישראל מגיע מאירופה, וכ-28.8% מהיצוא הישראלי מופנה לשם. בשנת 2024 הגיע היקף הסחר הכולל בין ישראל לאיחוד האירופי ל-42.6 מיליארד יורו.
