למרות עשורים של סכסוך מזוין, ישראל פיתחה את אחת מכלכלות החדשנות והפרודוקטיביות החזקות ביותר בעולם. אף שנראה כי חוסר היציבות האזורי הממושך עלול לערער את ביטחונם של המשקיעים ולפגוע בהתפתחותו, מגזר הטכנולוגיה במדינה הפגין יכולת יוצאת דופן לספוג זעזועים ולהתקדם קדימה.
שורשי החוסן הטכנולוגי של ישראל
לפי השקפתו של המשקיע הוותיק רמי ברכה – החוסן הזה הוא מבני ולא מקרי. דרישות השירות הצבאי בישראל ייצרו כוח עבודה אזרחי המתמחה במגוון תחומים טכנולוגים, כגון ניתוח אותות, אבטחת סייבר והנדסת מערכות, אשר מאוחר יותר שימשו בסיס ומקפצת מדרגה לכמה מהסטארטאפים הבולטים ביותר במדינה.
השוק המקומי, הזעיר מדי מכדי לתת זכות קיום מיזמים טכנולוגיים המתמקדים בשוק המקומי, הפך ליתרון עצום, מאחר שחייב את המייסדים הישראלים להתמקד מלכתחילה בשוק הבינלאומי ולתרבות סטארטאפים המכוונתלפתרון בעיות של השווקים הגלובליים.
הסתגלות לסיכונים הקשורים בסכסוך
נתיב הקריירה של רמי עצמו משקף כיצד המערכת האקולוגית התפתחה. במהלך 18 שנות כהונתו כשותף מנהל ב-Pitango Venture Capital—קרן ההון סיכון הגדולה ביותר בישראל—הוא היה מעורב ישירות בלמעלה מ-90 מיזוגים ורכישות ו-25 הנפקות ראשוניות לציבור, רובן ככולן מול חברות אמריקאיות או בבורסה האמריקאית.
המשקיעים הבינלאומיים, מצדם, הפכו למתקדמים יותר בהערכת סיכונים הקשורים בסכסוך. תקריות ביטחוניות, שלפני כן היו עשויות לגרום לבריחת הון, גורמות כיום רק להיסוס קצר מועד, ולאחריו לחידוש מעורבות. הסיבה היא שלמרות שהחברות ממוקמות בישראל, שוק היעד שלהם הוא גלובלי ואינו רגיש לאי יציבות מקומית.
רמי ברכה רואה בכך סימן ברור להמשכיות התפעולית של חברות הטכנולוגיה הישראליות. אלו הסתגלו בכך שהן מפזרות פונקציות, מציבות את מחקר ופיתוח בישראל בעוד שתחומי המכירות, השיווק וההנהלה הבכירה ממוקמים לרוב בארצות הברית.
מודל זה הוכיח בעקביות את יעילותו בהשגת שביעות רצון של משקיעים זרים ובהאצת התקדמות מסחרית בשווקים מרכזיים. תקופת הסכסוך הנוכחית, שהחריפה באופן חמור לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023, בחנה את המודל הזה באופן משמעותי יותר מכל מה שהמערכת האקולוגית התמודדה איתו בעבר.
היכולת ההגנתית של הטכנולוגיה הישראלית
במהלך השנים ועקב הסכסוכים האיזוריים החוזרים, תחומים מסוימים בטכנולוגיה הישראלית הפגינו יכולת עמידות טבעית. תחום אבטחת הסייבר, שמרוויח ישירות מהעברת ידע ממחקר ופיתוח צבאי, משך השקעות זרות מתמשכות. וטכנולוגיות ההגנה על גבולות המדינה , זכו לעניין מוגבר, הן בקרב משקיעם והן בקרב מדינות מערביות שהבינו את הצורך שלהן בהצטיידות בפיתוחים ישראליים.
הסכסוך גם חשף דגש הולך וגובר על טכנולוגיה מתקדמת (Deep Tech). הכישרון ההנדסי של ישראל ובסיס המחקר האקדמי שלה הוכיחו עמידות מיוחדת בתחומי הליבה, והראו יתרון תחרותי שלא ניתן לשכפול או להעברה בקלות.
תחרותיות בעידן סכסוך
המעבר של רמי ל-Eden Block, קרן סיכון שממוקמת בלונדון ובניו יורק ומתמקדת בתשתיות בינה מלאכותית, משקף את הלך הרוח בקרב המשקיעים המנוסים ביותר בישראל ומחוצה לה. הכלכלה הדיגיטלית מייצגת חזית שבה המומחיות הטכנולוגית הישראלית מתורגמת ישירות ליתרון תחרותי. ההגירה הזו של כישרונות והון אל חזיתות טכנולוגיות חדשות היא בעצמה סימן למערכת אקולוגית בתנועה, על אף חוסר היציבות האזורי.
עבור רמי ברכה, ברור שהיזמות הטכנולוגית הישראלית מתמודדת בהצלחה עם חוסר הוודאות המובנה באיזור שאף תורמת ליכולתה להתמודד עם אתגרים חיצוניים שהם, בהגדרה, מנת חלקם של יזמויות באשר הן. סיכון וחוסר וודאות הוא מצב כרוני שיש לקחת בחשבון ולהתמודד עמו, ואינו סטייה זמנית. הסתגלות זו בנתה חוט שידרה איתן למיזמים ישראליים ומהווה, בפני עצמה, יתרון תחרותי מול מתחרים בינלאומיים..
