רובנו מבלים חלק גדול מהחיים בעבודה, ומטבע הדברים – לא פעם בריאותנו נפגעת. לעיתים מדובר בתאונה פתאומית, כמו נפילה או תאונת דרכים בדרך לעבודה; ולעיתים זוהי פגיעה שמצטברת לאט לאט, תוצאה של שנים של מאמץ, רעש, תנועות חוזרות או חשיפה לחומרים שונים. בשני המקרים, העובד או העצמאי עשויים להיות זכאים לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. אבל הדרך לפיצוי שונה בתכלית, ולעתים גם הזכאות עצמה.
באדיבות עו"ד מיכאל שטרית
פגיעות בעבודה – על קצה המזלג
עובד או עצמאי (ואפילו מתנדב במקרים מסוימים) שנפגעו עקב עיסוקם זכאים באופן עקרוני לקבל מהמוסד לביטוח לאומי סל פיצויים הכולל דמי פגיעה, קצבת נכות או מענק נכות, וכן מערך של טיפולים רפואיים. סל זה נועד לסייע להם להשיב את חייהם למסלולם. התהליך מתחיל בהגשת תביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונת העבודה. וככל שנותרה נכות, ניתן להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות.
מהניסיון שלי בייצוג נפגעי עבודה מול המוסד לביטוח לאומי, אחד האתגרים המרכזיים אינו דווקא בזכויות עצמן אלא באופן שבו מציגים את המקרה כבר בשלב הראשון. הבחנה לא מדויקת בין תאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה עלולה להשפיע על כל המשך ההליך, ולכן יש חשיבות לאופן שבו מגדירים את הפגיעה כבר בעת הגשת התביעה הראשונית.
מהי תאונת עבודה?
תאונת עבודה היא אירוע שגרם לפגיעה במהלך העבודה ובגללה. יחד עם זאת, גם אירועים בעלי זיקה לעבודה עשויים להיות מוכרים בתור תאונת עבודה, אפילו אם הם לא התרחשו בזמן העבודה ממש. כך למשל, תאונת דרכים שהתרחשה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה – אם לא הייתה סטייה משמעותית מהדרך או אם הסטייה נועדה לצורך עניינים המוכרים בחוק כדוגמת תפילה בבית כנסת או ליווי ילד למוסד חינוכי בנסיבות מסוימות. כמו כן, גם תאונה בזמן הפסקת צהריים עשויה להיחשב בתור תאונת עבודה. המכנה המשותף הוא שמדובר באירוע פתאומי ויחיד.
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע היא ליקוי בריאותי שנגרם עקב העבודה ומנוי בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. מדובר ברשימה סגורה של ליקויים שיכולים להיגרם בשל חשיפה לחומרים כימיים, ביולוגיים או רדיואקטיביים. גם עבודות מסוימות הכרוכות בתנאים פיזיים קשים, כגון עבודה ממושכת בתנאי רעש, צלילה, או עם לחץ על עצבים פריפריים, מנויות ברשימה.
מה ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע?
בין אם הפגיעה נגרמת בשל תאונת עבודה ובין אם בשל מחלת מקצוע, הזכויות שמגיעות לעובד מהמוסד לביטוח לאומי הן זהות – טיפולים רפואיים, דמי פגיעה וקצבת או מענק נכות (במקרים המתאימים). ההבדל נעוץ בשאלה כיצד נגרמה הפגיעה.
בעוד שתאונת עבודה היא אירוע יחיד שאינו בהכרח צפוי, מחלת מתפתחת לרוב לאורך זמן, עקב חשיפה חוזרת לגורם סיכון הקיים בעבודה באופן אינהרנטי. נראה במבט ראשון כי מחלת מקצוע עשויה להקיף מקרים רבים יותר באופן שגורם ל"תאונת עבודה" להיות מיותרת. אך יש לזכור כי מדובר ברשימה סגורה. כלומר, אם המחלה אינה מופיעה בתוספת לתקנות, העובד לא יוכר בתור נפגע עבודה ולא יהיה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את ההטבות שמי שהוכר בתור נפגע בעבודה זכאי להן.
במקרים רבים שבהם אני מטפל, השאלה המרכזית אינה רק האם קיימת פגיעה, אלא כיצד נכון לבסס את הקשר הסיבתי בינה לבין תנאי העבודה. כאשר מדובר במחלה שהתפתחה לאורך זמן, נדרש לבנות תשתית עובדתית ורפואית מדויקת, ולעיתים גם להישען על חוות דעת מקצועיות, כדי להראות שהפגיעה אכן נובעת מהעבודה ולא מגורמים אחרים.
כמו כן, מבחינה פרקטית, קשה יותר להוכיח קשר סיבתי בין החשיפה לגורם הסיכון ובין מחלת המקצוע, מאשר להוכיח קשר סיבתי בין אירוע יחיד ובין פגיעה גופנית. בעוד שפגיעה עשויה להיות נגלית לעין או באבחון רפואית באופן פשוט יחסית, ממש בתאונה או מיד בסמוך אחריה, למחלת מקצוע לוקח זמן רב להתהוות, וכך באופן תיאורטי לפחות יכולים להיות לה גורמים רבים.
ומה קורה אם המחלה הספציפית אינה מופיעה בתקנות? האם מי שחלה בה נותר ללא מענה? כאן נכנסת לתמונה דוקטרינת המיקרוטראומה.
מהי דוקטרינת המיקרוטראומה?
דוקטרינת המיקרוטראומה היא דוקטרינה שהתפתחה בפסיקה, ולא בחוק, ונועדה לאפשר הכרה בפגיעות שנגרמות – בדומה למחלת מקצוע – בשל פעולות חוזרות ונשנות. להבדיל מתאונת עבודה, כאשר עוסקים במיקרוטראומה, הפגיעה נגרמת לא בשל אירוע פתאומי בודד, אלא בשל סדרה של מיקרו-אירועים, שכל אחד מהם גרם לנזק זעיר, והצטברותם לאורך זמן הביאה לפגיעה שלבסוף אובחנה. על כן יש להוכיח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים רבים, כגון ביצוע פעולות חזרתיות שנדרשות בשל העבודה. לדוגמא, בפסק דין עב"ל 443/07 שנידון בבית הדין הארצי לעבודה, הוכרה עבודה בחלוקת גז משך שנים רבות כמקיימת רצף פעולות חוזרות ונשנות, והעניין הוחזר לבית הדין האזורי לעבודה לבדיקת הקשר הסיבתי לפגיעה בברכיים.
מדוע רצוי להתייעץ עם עו"ד?
במיוחד כאשר מדובר במחלת מקצוע או במיקרו טראומה, ייעוץ וייצוג על-ידי עו"ד עשוי לשפר את הסיכויים שלכם לקבל הכרה כנפגעי עבודה וכך לקבל פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. זאת בשל הבעייתיות המובנית בהוכחת קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה.
*עו״ד מיכאל שטרית מייצג נפגעי גוף בהליכי מימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח ורשויות, תוך ליווי תביעות וניהול ההליך המשפטי בפועל. לצד זאת, הוא מלווה עסקאות נדל״ן והשקעות מקרקעין כחלק מפעילותו המשפטית השוטפת.
