לעידן המודרני ישנה השפעה הולכת ומתרקמת על הדרך שבה חברות ונכסים מתנהלים. בין השאר, הטרנד של הקיימות הפך לגורם מפתח במערכת הכלכלית העולמית. ארגונים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, לוקחים על עצמם לתעדף עקרונות של קיימות, כאשר המורכבויות שבכך מתבטאות בעיקר באסטרטגיות ESG, כלומר סביבתיות, חברתיות וממשלתיות. מודלים אלו לא רק משפיעים על תפעול חברות, אלא גם על הבחירות הפיננסיות של משקיעים ומוסדות.
מנגנוני ESG הם למעשה קווים מנחים שמסייעים לעסקים להעריך את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות שלהם. זהו תהליך שמתבצע בעזרת מדדים שנעשו מקובלים בקרב המומחים והמשקיעים. חשיבות המודל מתעצמת כאשר משקיעים מבינים כי פגיעה במוניטין עקב התעלמות מערכים אלו עשויה להוביל להפסדים כלכליים רציניים. טווח ההשקעות במודלי ESG הולך ומתרחב, ומשקפים את השינוי התודעתי של הציבור לגבי השפעת עסקים על החברה וכוכב הלכת.
בישראל, אין ספק כי התחום צובר תאוצה. תקנות חדשות שמחייבות חברות ציבוריות לחשוף את אסטרטגיות הקיימות שלהן הפכו את ESG לדרישה הכרחית. יש לציין כי לא מדובר בתהליך קל, וישנם אתגרים רבים שעומדים בפני החברות. אוצר המילים הקשור ל-ESG גדל, והחברות לא תמיד פועלות בהתאם למודלים או למוסדות הכשרה בהקשר הזה. ישנו צורך דחוף בכנסי הסברה והכשרות שיכשירו מנהלים לעמוד באתגרים החדשים.
כמו כן, נושא הממשלתיות הוא חלק לא פחות חשוב בתהליך. עם האתגרים הפוליטיים הייחודיים בישראל, חברות נדרשות להוכיח כי הן מסוגלות לפעול באחריות גם כאשר ישנם שינויים חדים במציאות. שינויי חקיקה, קמפיינים ציבוריים ועבודת רשויות האכיפה מצריכים רוחב לב ושקיפות גבוהה יותר בחשיבה ובתהליכי קבלת ההחלטות שלרוב נחשבים במיוחד בתחום הזה.
אחד האתגרים המרכזיים של מהלך ESG הוא במדידת הצלחה. למרות ההכרה הגוברת בתועלות של עובדיה ונכסים שמתחייבים לעקרונות הקיימות, המדדים עצמם עדיין לא חד משמעיים. חברות רבות משקיעות זמן וכסף כדי ליצור סטנדרטים, אבל נדרשת התייעלות רבה כדי להנגיש את המדדים הללו לציבור הרחב ולצעוד בעקבותיהם. רק כאשר מאפשרים מדידה מוצקת, יכולים הציבור ומשקיעים להבין לגבי איזו השקעה מדובר, ובכך להניע את השיח בכיוון בר קיימא.
בתוך כך, קיימת חשיבות עליונה לעקוב אחר שינויים גלובליים בתחום ESG. חברות שאינן עומדות בקנה אחד עם העקרונות עלולות להפסיד את אמון המשקיעים, ובכך להפוך לפגיעות באופן קיצוני יותר. ההשפעה על השוק מקנה יתרון לתאגידים שהשכילו להשקיע בתחומים הירוקים והחברתיים, ושבסופו של דבר ובעקיפין, יסיימו את ההשקעה במוניות רווח גובהה.
בסופו של דבר, העתיד של ESG תלוי בשיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר: ממשלות, מחוקקים, עסקים ומשקיעים. רק כאשר כל הגורמים יפעלו יחד כדי לקדם את העקרונות הללו, ניתן יהיה ליצור עולם שבו קיימות אינה מחויבות אלא הכרח. במובנים רבים, העתיד הכלכלי של מדינות רבות תלוי בכך. אם נצליח לגייס את הציבור לשיח הזה, יש סיכוי לשינוי משמעותי שיהפוך את ערכי הקיימות לגורם שמניע קדימה.
