ביקורת קשה נמתחת על התנהלות פקידי הממשלה כלפי מפוני הצפון, על רקע היחס המתדרדר למצוקתם של עשרות אלפי התושבים שנאלצו לעזוב את בתיהם. על פי הדיווחים, גורמים בכירים במשרדי הממשלה החלו להתייחס למפונים כאל מטרד המעכב את החזרה לשגרה במרכז הארץ ובירושלים.
המצב מדגיש פער הולך וגדל בין צורכי תושבי הצפון לבין התייחסות הממסד אליהם. בעוד שכבר בתחילת המלחמה היה ברור כי אזור הצפון זקוק לא רק לתוכנית שיקום, אלא למהלך פיתוח מקיף ומשמעותי, ניכרת אדישות גוברת מצד המערכת הממשלתית.
במיוחד בולטת האדישות באזורי החיוג 02 ו-03, המייצגים את אזור ירושלים והמרכז, שם נראה כי הדחף לחזור לשגרה גובר על ההתחשבות במצוקת המפונים. התופעה מעוררת דאגה מיוחדת לאור אובדן החמלה המתועד מצד פקידי הממשלה כלפי אותם תושבים שנעקרו מבתיהם.
המציאות מצביעה על פער מטריד בין הצרכים המיידיים של תושבי הצפון לבין המענה הממשלתי, כאשר הצורך בפיתוח משמעותי של האזור נותר ללא מענה מספק, בעוד המערכת הביורוקרטית מגלה סימני עייפות ואדישות כלפי מצוקת המפונים.
